הוותיקים שבינינו, ואולי גם הצעירים יותר, מפזמים מדי פעם את השיר הבא כל פעם שהם נתקלים בפרחי החבצלות:
אוֹר חֲבַצָּלוֹת - זֶמֶר שׁוֹשַׁנִּים
בַּשָּׁרוֹן עָלָה - רֵיחַ עֲדָנִים
חֲבַצֶּלֶת לָךְ - וְלִי הַשּׁוֹשַׁנִּים
בַּשָּׁרוֹן עָלָה - רֵיחַ עֲדָנִים
(שרה לוי/תנאי)
אחרים מביניהם מצטטים את שני המקורות התנ"כיים באים:
- "אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן, שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים" - שיר השירים ב', א'.
- "תָּגֵל עֲרָבָה וְתָפֹרַח כְּחַבַּצֶּלֶת" - ישעיהו ל"ה, א'
איננו יודעים אם החבצלת במקורות היא אכן אחת מהחבצלות המקשטות את נופי ארצנו בעונה הזו. אך הפריחה הלבנה של כל החבצלות מרשימה יותר, ואנסה לספר, על קצה המזלג, על שלושתן: חבצלת החוף (Pancratium maritimum), חבצלת הנגב (Pancratium sickenbergeri) ו(בת-)חבצלת קטנת-פרחים (Vagaria parviflora).
שלוש החבצלות משתייכות למשפחת הנרקיסיים (Amaryllidaceae) - בעבר שלושתן שוייכו לסוג Pancratium, אך בעשורים האחרונים הופרדה מהם החבצלת קטנת-הפרחים ושוייכה לסוג Vagaria.
חבצלת החוף (P. maritimum) נפוצה לאורך חופי הים התיכון, בעיקר בדיונות החוליות. היא הגדולה משלושתן ופורחת בסוף הקיץ, מאוגוסט עד אוקטובר, כשרוב הצמחייה מסביב כבר יבשה.
הפרחים הלבנים בוהקים וריחניים מאוד, נפתחים בלילה, ולרוב נושרים אחרי כ-24 שעות. עלי הכותרת צרים ומאורכים, ובמרכזם “כוס” דמוי כתר. העלים ארוכים וצרים, ויוצאים מבצל הקבור עמוק בחול, הם מכחילים כתוצאה מציפוי שעוותי המגן עליהם מהמלח. . בזמן הפריחה החבצלת פורחת ללא מים, בסביבה מלוחה יחסית. את החבצלת מאביקים רפרפים וחרקים ליליים אחרים. הזרעים שחורים, קלי משקל וצפים במים, כך הם מופצים עם הגלים לחופים אחרים.
חבצלת הנגב (P. sickenbergeri) מאד דומה לחבצלת החוף, אך קטנה ועדינה יותר, היא פורחת באזורים המדבריים של הנגב והערבה. היא פורחת בסתיו, בספטמבר עד אוקטובר, ללא עלים. הפרחים לבנים קטנים יותר, עם כוס פנימית קצרה יחסית. העלים (המסולסלים) מופיעים לאחר הפריחה בתקופת החורף. גם הזרעים שלה קלים ומופצים ברוח ולעיתים גם בזרימות גשם קצרות.
בת-חבצלת קטנת-פרחים (V, parviflora) היא הקטנה שבחבצלות. עלי הכותרת שלה צרים ועדינים, אין לה "כוס" פנימית. גם הבצל שלה קטן יחסית. והיא גדלה בנופים סלעיים. גם העלים שלה מופיעים בחורף, לאחר הפריחה - במרכזם יש פס כסוף אופייני. הזרעים השחורים מצולעים וכבדים יחסית. הם מופצים על-ידי נמלים, הנמשכים לגופיף שומני הצמוד לזרע.
נפוצה באזורי חורש ובקירות סלע במרבית החבל הים תיכוני.
מקורות
חבצלת החוף - אורי פרגמן ספיר - באתר צמחיית ישראל
חבצלת החוף - אורי פרגמן ספיר - באתר צמחיית ישראל
אלול תשע"ה – חבצלת החוף - שיר ורד - כתב-עת "כלנית" מספר 2
חבצלת הנגב - אורי פרגמן ספיר - באתר צמחיית ישראל
חבצלת הנגב - אורי פרגמן ספיר - באתר צמחיית ישראל
חבצלת הנגב - דרור מלמד - באתר צמח השדה (קק"ל)
בת-חבצלת קטנת פרחים - מייק לבנה - באתר צמח השדה (קק"ל)
בת-חבצלת קטנת פרחים - מייק לבנה - באתר צמח השדה (קק"ל)
"האבקה בראי ישראלי" - אמוץ דפני ודיני איזיקוביץ' - הוצאת פרדס. 2023
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה