חיידקים ונגיפים וגם שאר היצורונים המקיפים אותנו מכל עבר, משפיעים על חיינו מכל מיני כיוונים. בבלוג אספר על אלה המוזכרים מדי פעם בחדשות וגם לחדשות מדעיות הקשורות בהם. כמו כן אשתף אתכם גם בתמונות ודיווחים על יצורים גדולים יותר, שבהם אצפה בטבע. בלוג זה גם יהווה ארכיון לחומרים שכתבתי בעבר ורלוונטיים לנושא.

1.11.25

שני חיסונים לחטטת (acne) בתהליכי פיתוח.

 

כנראה שנוכל בקרוב למנוע ו/או לטפל בפצעי הבגרות שמכערים את פניהם של המתבגרים שלנו..... 


חטטת, המוכרת יותר בשמה הלועזי אקנה (acne), מתבטאת בהופעת פצעים על פני הפנים ובאזורים נוספים בגוף, בכ-80 אחוזים בבני הנוער והמבוגרים הצעירים. המצב ההורמונלי והגנטיקה הם אמנם גורמי רקע חשובים, אך בסופו של עניין פצעי המחלה נגרמים על-ידי חיידקי Cutibacterium acnes שבעבר נקראו  Propionibacterium acne. שמתיישבים על בלוטות החלב שמתחת לעור. החטטת נחשבה זמן רב לא כבעייה רפואית, אלא כבעיה קוסמטית. גישה זו מתהפכת היום, והיחס לחטטת הוא כאל מצב רפואי שראוי לטיפול. בעיקר בגלל העיתוי בו היא מתרחשת - בגיל ההתבגרות, בזמן שבה הנראות מאד חשובה - והחטטת עלולה לגרום לדכאון ולבעיות חברתיות.

Wikimedia Commons

יש טיפולים מקומיים לחטטת, אך הם זמניים ובעלי תופעות לוואי, ומייד לאחר סיומם החטטת חוזרת. ולכן נעשה מאמץ למצוא פתרון, שיהיה יעיל לטווח ארוך, ויעלים את המחלה לחלוטין. 

 על הפרק שני חיסונים חדשים שמטרתם להכיר למערכת החיסון את החיידקים גורמי המחלה, ואת האנזים העיקרי שהם מפרישים: 

חברת  סאנופי (Sanofi) עובדת על החיסון הראשון, שמיועד למי שכבר חולים בחטטת. החברה התחילה משתי אפשרויות שכתוצאה מהן תזהה מערכת החיסון חלבון מעטפת של החיידקים גורמי המחלה. האפשרות הראשונה הייתה החלבונים עצמם, והאפשרות השנייה הייתה מקטעי mRNA המקודדים אותם. בניסוי ראשוני שנעשה בחולדות נמצא שמקטעי ה-mRNA היו יעילים יותר - ביצירת נוגדנים המגיבים עם החיידקים, וחיסון ה-mRNA המשיך לניסויים קליניים ראשונים בבני אדם  - 400 מתנדבים הסובלים מחטטת בינונית - בארצות הברית, ו-200 מתנדבים נוספים הסובלים מחטטת קלה - בסינגפור. 


קבוצת המחקר בראשותו של ג'ורג' ליו (Liu) מאוניברסיטת קליפורניה שבסן-דייגו, מתמקדת באנזים היאלורונידאז - אנזים המופרש על-ידי החיידקים גורמי המחלה - הוא האנזים שמפרק בעור שלנו את החומצה ההיאלורונית - שכתוצאה ממנה מתפתחת הדלקת המקומית - שמתפתחת לפצעי החטטת המוכרים. ליו ועמיתיו הזריקו לעכברים מקטעים חלבוניים של האנזים, לאחר זמן הם "האנישו" את העור העכברי על-ידי הוספת חומר שומני, והדביקו אותם בחיידי החטטת. החיסון מנע את החטטת בעכברים המחוסנים. בניגוד לחיסון הקודם, שמיועד למי שכבר חולה, חיסון זה אמור להנתן כמניעה לכל מי שיירצה.   

סקירה על שני החיסונים - מ-Nature - אוגוסט 2025

כתבה ב-Life Science - על החיסון של חברת סאנופי - אפריל 2025
  
המאמר על החיסון נגד ההיאלורונידאז - מ-Nature Communication - יוני 2023


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה