חשיבות החיסון, בנגיף חי מוחלש, כנגד פוליו.

לפני מספר חודשים התגלה שיש נגיף פוליו טבעי, בבדיקות שגרתיות שנערכות, בביוב של ישובים באזור הדרום. חשוב לציין שבבדיקות שגרתיות קודמות שנעשו לפני שנים אותרו מדי פעם נגיפי פוליו מהזנים המשמשים בחיסון, אך זה צפוי, ואינו מהווה בעיה. בתקשורת משתמשים במונח שרידי נגיף, כי לא מחפשים את הנגיף עצמו, אלא מאתרים את החומר התורשתי שלו. ומאפיון החומר התורשתי ניתן לדעת אם מדובר בזן טבעי או בזן המשמש לחיסון.

דגם של נגיף הפוליו
 David S. Goodsell of The Scripps Research Institute

בהמשך התברר שהנגיף מתפשט ואף אותרו כמה עשרות ילדים שנושאים את הנגיף במעיהם - ובכך בעצם מפיצים את הנגיף לביוב, ואף לילדים (ומבוגרים) אחרים שגם הם ממשיכים ומפיצים את הנגיף לביוב ולאחרים.

מה הסיכון מהנגיף הטבעי לאנשים שאינם מחוסנים: מרביתם יחלו במחלת מעיים בדרגות שונות של חומרה (ויפיצו את הנגיף לביוב ולסביבה). אחד מאלף יפתח סיבוך נוירולוגי כתוצאה מחדירת הנגיף ממערכת העיכול, דרך הדם, למערכת העצבים ויתפתח שיתוק. ב-20% מהמסתבכים נוירולוגית השיתוק יגרום למוות. חלק מהשאר יחלימו בצורה מלא או חלקית. חלקם יחלו שוב לאחר כמה עשרות שנים במה שמכונה תסמונת פוסט-פוליו.

על ההיסטוריה של המחלה ופיתוח שני סוגי החיסונים נגדה כתבתי ברשומה קודמת. אחזור על כך בקצרה:

בשנת 1952 פיתח יונאס סאלק (Salk) את תרכיב החיסון הראשון: הוא גידל נגיפים בתרבית של תאי כיליה מקופים. הנגיפים ש"נקצרו" מהתרבית, טופלו בפורמלין, מה שפגע ביכולתם להדביק תאים חדשים, בהמשך סולק הפורמלין ונותר התרכיב, המכונה באופן רשמי תרכיב סאלק. או IPV - Injected Polio Vaccine, ובתקשורת, התרכיב המומת.  תרכיב החיסון המקורי כלל שלושה זנים שהיו פעילים אז באופן טבעי. התרכיב המשמש היום כולל רק שני זנים, כי השלישי נכחד מהטבע. תרכיב החיסון המומת מעורר יצירת נוגדנים בדם של המחוסן, אך יש מעט מאד נוגדנים במערכת העיכול של המחוסן. כתוצאה מכך לא נמנעת ההדבקה במחלת המעיים, אלא נמנע רק הסיבוך הנוירולוגי הנובע ממנה. והאנשים יכולים להמשיך ולחלות במחלה, ולהפיץ את הנגיף לביוב ולסביבה ובכך מסכנים את האנשים בסביבה שאינם מחוסנים. והנגיף ממשיך להתפשט באוכלוסיה. לחיסון זה תופעות לוואי מועטות, כמו נפיחות או אדמומיות במקום ההזרקה. והוא נחשב חיסון בטוח לחלוטין.

ארבע שנים אח"כ, ב-1956, יצא לאור התרכיב החי מוחלש, שפותח על-ידי ד"ר אלברט סייבין. זהו תרכיב פומי (כלומר מוחדר דרך הפה). שהוכן מנגיפים טבעיים  שגודלו בתרביות תאים של בעלי חיים ובטמפרטורות נמוכות יחסית. תנאים לא אופטימלים אלה גורמות להיווצרות מוטציות בנגיפים, ולהקטנה משמעותית של אלימותם. היתרון בחיסון החי מוחלש הוא בכך שהוא מתנהג בגוף האדם כמו הנגיף הטבעי, וגורם ליצירה והפרשה של נוגדנים גם במערכת העיכול. נוגדנים אלה מנטרלים נגיפים טבעיים שמגיעים למערכת העיכול של המחוסן וכך נקטעת שרשרת ההדבקה. החיסון החי המוחלש נוסה בהצלחה על 80 מיליון ילדים לפני שאושר לשימוש שגרתי החל מ-1960 - כחיסון משלים לחיסון המוזרק של סאלק.

החסרון של הנגיף החי המוחלש בא לידי ביטוי במוטציות חוזרות: אחד מכל 2.5 מיליון ילדים, שחוסנו רק בנגיף החי המוחלש יחלה במחלה כתוצאה מהחיסון. סיכון זה אינו קיים בילדים שחוסנו גם בתרכיב המומת.

כשאין נגיפי פוליו טבעיים בשטח, מוותרים על החיסון החי המוחלש ונשארים רק עם החיסון המומת. כשחוזרים נגיפי פוליו טבעיים לשטח, כפי שקרה עכשיו, מחזירים את החיסון החי המוחלש כדי לקטוע את שרשרת ההדבקה של הנגיף הטבעי.

ולכן החליטו עכשיו הגורמים המקצועיים במשרד הבריאות לחסן בחיסון החי המוחלש את כל הילדים עד גיל 9, שחוסנו בשגרת החיסונים הכוללת את החיסון המומת. בילדים שלא חוסנו בחיסון המומת יושלם במידת האפשר ורק אח"כ יחוסנו בחיסון החי המוחלש.

לא יחוסנו בחיסון החי מוחלש ילדים שקרובי משפחתם פגועי מערכת חיסון ולכן החיסון החי מוחלש עלול לסכן אותם.

אז אם ילדיכם לא חוסנו עדיין בחיסון המומת - לכו לחסן אותם בחיסון המומת. אם ילדיכם מחוסנים בחיסון המומת, לכו וחסנו אותם בחיסון החי מוחלש.

פוסטר מ-1963 - רלוונטי גם להיום
המקור - CDC

כתבות נוספות בנושא:

מחלה משתקת ושני תרכיבי חיסון - ד"ר דרור בר-ניר

פוליו -עשרים הדברים שכל הורה חייב לדעת - ד"ר קרן לנדסמן

החיסון נגד הפוליו - מי כאן חסר האחריות? - פרופ' איתמר גרוטו

סיכוי מול סיכון - אבי בליזובסקי

מונעים את שיתוק הילדים - חיסון נגד פוליו - ארז גרטי