חיידקים ונגיפים וגם שאר היצורונים המקיפים אותנו מכל עבר, משפיעים על חיינו מכל מיני כיוונים. בבלוג אספר על אלה המוזכרים מדי פעם בחדשות וגם לחדשות מדעיות הקשורות בהם. כמו כן אשתף אתכם גם בתמונות ודיווחים על יצורים גדולים יותר, שבהם אצפה בטבע. בלוג זה גם יהווה ארכיון לחומרים שכתבתי בעבר ורלוונטיים לנושא.

9.4.20

מכות מצרים - האם תתכן התרחשותן? הסבר אפשרי


עשר מכות מוזכרות בהגדה של פסח. חלק מהן ניתן לקשר לרשומות שכתבתי בבלוג.
הרשומה לא דנה בשאלה אם מכות מצריים אכן התרחשו כמתואר במקרא.  הרשומה דנה רק באפשרות של כל מכה כזו להתרחש, בהתאם לידע המדעי. 

דם 
שמדברים על כך שמים נראים אדומים מדם, מדובר בשגשוג של חיידקים אדומים או אצות אדומות. מדי פעם גם הנחלים בארץ נצבעים באדום:  כמתואר בכתבה המצורפת על נחל הנעמן, שם השגשוג היה של חיידקי Thiopedia rosea:  


נחל נעמן לפני השיקום
מקור התמונה
הנחל האדום - דורית באום, ציפורה מימון ורוברט ארמון

והנה סרטון על נהר בסין שהפך אדום מסיבה לא ברורה:





לדם יש גם הקשרים אחרים, עקיפים, לפסח. עלילות הדם למיניהן שנקשרו בעיקר לאפיית מצות לפני פסח. העלילות  מוסברות, לפחות במקורן, בצפייה בקמח או במוצריו האפויים, שזוהמו על ידי חיידקים אדומים, Serratia marcescens.
 על אלה הרחבתי ברשומה "לא כל אדום הוא דם"

כתמים אדומים על לחמניה עם חיידקי  Serratia marcescens 

צפרדע

צפרדעים (וגם בעלי-חיים אחרים) כבר נחתו מהשמיים במקומות מסוימים - כנראה כתוצאה של רוחות עזות במקום חיותם הטבעי. גם התרבות טבעית של צפרדעים עלולה לגרום לכך שיהיו צפרדעים בכל מקום.

הנה דוגמה של צפרדעים שנחתו מהשמים בקורנול (Kurnool) שבהודו:



הצפרדע שכתבתי עליה אמנם לא קשורה לפסח, אבל היא הייתה מאד מיוחדת ומעניינת. וכנראה נכחדה:
הצפרדע שמקיאה צאצאים מהבטן

Rheobatrachus silus ב"לידה"
© Michael J. Tyler

כינים
כינים הם אותם חרקים מעצבנים שמוכרים לנו בעיקר בקרקפת של הילדים שלנו. אך מינים אחרים קיימים גם באזורים אחרים בגוף. כינות הגוף היו הוןקטור העיקרי להעברה של חיידקי הטיפוס.

המחשה של כינים בשיער בסרטון המצורף:



על תכשיר חדש נגד כינת הראש, ממקור חיידקי - כתבתי בבלוג: תוצרי חיידק נגד כינים.
וגם על הונאת הטיפוס במלחמת העולם השנייה

ערוב 
חז"ל פרשו ערוב כצבר של חיות טרף שהגיעו מהמדבר.
המעטתי עד עכשיו לכתוב על חיות בכלל בבלוג. מעט החיות עליהן כתבתי (צפרדעים וחרדוני-צב) יעלבו מהשיוך שלהן לערוב. אך הן בהחלט מעניינות ומרשימות.

האם היו גם אריות ביניהם? 

אריה - בשמורת איששה באוגנדה

יהיו כאלה שיחשבו שחרדוני הצב למיניהם מפחידים ומאיימים - אך בוודאי שלא עלינו - אולי אחד על השני.

חרדון-צב מצוי - ליד אילות

דבר  
מחלת הדבר המקראית מתאימה בתיאורה למחלת הגחלת (או הגמרת) של בעלי החיים בבר ובמשק האדם.
המחלה נגרמת על-ידי חיידקי Bacillus anthracis וידועה יותר בשמה הלועזי אנתרקס - Anthrax. במחלה זו החיה נראית בריאה,  עד שפתאם היא קורסת, מתמוטטת ומתה. ויש דימום מכל פתחי הגוף.

חיות משק שמתו מגחלת. שימו לב לדימום מהעיניים, הנחיריים והפה.
המקור: NSW DPI

מחלת הדבר המוכרת לנו כיום (ונגרמת על-ידי חיידקי Yersinia pestis) היא מחלה שונה לגמרי שאינה קשורה לכאן.

שחין 
מדובר כנראה במחלת הגחלת העורית הגורמת לנגעים דמויי גחלים על העור (ומכאן שם המחלה). לרוב בני האדם נפגעים ממנה כתוצאה מאכילה או התעסקות בבעלי חיים שמתו מגחלת.

נגע אופייני של גחלת עורית
CDC/ James H. Steele

יש לא מעט רשומות בבלוג המתייחסות למחלת הגחלת - אלה שתיים מהן.

Bacillus anthracis  ומחלת הגחלת

על פרה (או שתיים) שמתה מגחלת


ברד 
לא כתבתי בבלוג. על ברד, ועל הקשר הקיים בין חיידקים למשקעים מסוגים שונים אני מקווה לכתוב בהמשך (אולי לקראת פסח הבא...).

ברד זו תופעה נפוצה למדי בעונת הגשמים הקרה. אך גודל חלקיקי הברד לרוב קטן יחסית. במקרים חריגים גודל חלקיקי הברד מתקרב לגודל של כדור טניס - ואז הנזק הנגרם לרכוש וליבול חקלאי הוא גדול ומשמעותי, כמתואר בסרטון שצולם בארצות הברית: 





ארבה 
תופעת הארבה היא אחת מתופעות הטבע המרשימות: נחילי ענק של חגבים, מכסים את פני השמיים ואח"כ מכסים ומשמידים את כל הירק בשטח שבו הן נוחתים. כמובן שאם מדובר בשטחים חקלאיים, הנזקים הכלכליים משמעותיים.

ארבה המדבר בנגב בשנת 2004
צילום: נעה-ויקיפדיה
אחת לכמה שנים פוקדים את ישראל נחילים של ארבה.  נחיל משמעותי ביקר אותנו ב-1955.
חושך 
חושך עשוי להיות מוסבר בהתפרצות וולקנית במקום קרוב יחסית, למשל בים האגאי, שגרמה לענן של אפר להסתרת השמש לתקופה מוגבלת. יש המייחסים זאת להתפרצות הגעשית בסנטוריני (1700-1500 לפנה"ס).

הדמייה של ההתפרצות של סנטוריני
המקור

בבלוג כתבתי על מגרשי החושך - החיידקים מאירים: כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן

אפשרות נוספת לחושך היא ליקוי חמה מלא - כשהירח נכנס במסלולו סביב כדור הארץ בין הצופה לבין השמש.... החושך שיורד בהדרגה מתמשך בשיאו עד 8-7 דקות, ואם לא יודעים מה זה, זה בהחלט מפחיד.

ליקוי חמה בצרפת  - 1999
צילום: Luc Viatour, Wikimedia commons


מכת בכורות
לצאצאים בכורים, בין אם של אדם ובין אם של בעלי חיים אחרים, אין סמן טבעי שמבדיל אותם מאחיהם ולכן זו המכה היחידה שלה איני מוצא הסבר טבעי.... הסבר אפשרי יכול להיות תרבותי. אם יש מאכל כלשהו שמיועד רק לבנים בכורים, ואסור לאחרים, אז פגיעה בבכורים בלבד אפשרית דרכו. 

חג שמח


5 תגובות:

  1. תודה רבה על ההסבר המקיף והמרתק. מכת בכורות היא "כישוף" כמו המטה שהפך לנחש שאכל את תניני פרעה או ההיפך :-)

    השבמחק
  2. הסבר מרתק ומאיר עיניים קראתי בשקיקה

    השבמחק
  3. נהדר. הולכת להפיץ שיהנו גם אחרים.

    השבמחק
  4. תודה. פוסט מעולה.
    מקור בלתי נדלה לעוד ועוד פוסטים, שפתחתי בחלוניות נפרדות, ואותם אני הולך לקרוא אחד אחד :-)
    מאוד אוהב את הכתיבה שלך. היא מסקרנת ומרתקת.

    יש לי אולי (בקושי רב) הסבר ספק מדעי ספק הגיוני למכת בכורות שהמצאתי ממוחי... שינוי שיכול להבדיל בכור/ה (צאצא ראשון) מהאחים הצעירים יותר שלו.
    ההסבר שלי הוא במנגנון של שינויים אפיגנטיים שמתרחשים בהורים צעירים בתגובה לחוויה הראשונית עקב צאצא בכור וראשון אי פעם שנולד (אבל לא אמור להיות פה הבדל בין בן לבת, אז זו בעיה בהשערה).
    אנו כבר יודעים ששינויים אפיגנטיים עוברים בהורשה מהורים לצאצאים (עבודות של פרופ' עודד רכבי מאונ' ת"א), או שפשוט "מסמנים" את ההורים ובכך גם "מסמנים" את הצאצאים.
    ההנחות המוקדמות צריכות להיות:
    1. אותם שינויים אפיגנטיים מתרחשים בהורים הטריים בעת ההולדה הראשונה ***בלבד***, כלומר ***החל*** מההולדה הראשונה (כך שהבכור/בכורה לא נולדו להורים עם השינויים הללו).
    שינויים אפיגנטיים שמתרחשים בהורים יכולים להיות הגיוניים ומוסברים בסעיף 4.
    2. אותו שינוי אפיגנטי אינו "דועך" עם הזמן, נשאר על כנו ו"נתקע" בכרומוזומי המין של ההורים הטריים.
    3. אותו שינוי אפיגנטי מתבטא החל מהולדת הצאצא הראשון הלאה לכל הולדה של שאר הצאצאים הבאים (מדגיש את סעיף 1).
    מהולדת הצאצא השני והלאה הם עוברים בתורשה אפיגנטית לצאצאים הבאים בתור.
    4. הסבר אפשרי לשינויים הוא שלהורים הטריים אותה ההתרגשות/חוויה ראשונית של לידה ראשונה, בפעם הראשונה בחייהם, מהווה מעיין שיא גופני/התרגשותי (אפשרי במנגנון הורמונאלי, עקב הפרשה בעודף של אוקסיטוצין מצד האם או של האב).
    סתם זרקתי השערה. יכולים להיות בה הרבה חורים.

    השבמחק