החיידק מתעשיית הגומי שתרם לתקומת מדינת ישראל

מאחורי הקלעים של הצהרת בלפור - החיידק, האצטון, והכימאי שברבות הימים הפך לנשיא המדינה הראשון

הידעתם, שיש חיידק מתעשיית הגומי שיש הטוענים בזכותו הוקמה מדינת ישראל. בהחלט יתכן שהם מגזימים - אבל רק קצת. החיידק המכונה "החיידק של וייצמן", ושמו המדעי הוא Clostridium acetobutylicum, תרם רבות לבעלות הברית במלחמת העולם הראשונה.

בתחילת המאה ה-20, באוניברסיטת מנצ'סטר שבאנגליה, עסק הפרופ' לכימיה חיים ויצמן (לימים נשיא המדינה הראשון), בחיפוש אחר חיידקים שייצרו בוטאנול זול. הבוטאנול נועד לשמש כחומר גלם בתעשיית הגומי, שהדרישה לו עלתה עם התפתחות תעשיית הרכב. ויצמן גילה בחיפושיו את החיידק Clostridium acetobutylicum, המתסיס את הרב-סוכר עמילן (הזול יחסית) לבוטאנול, לאצטון ולאתאנול. בעת הגילוי כבר ירד הביקוש לבוטאנול, ושותפו הבכיר של ויצמן, פרופ' ויליאם הנרי פרקין (Perkin), הציע לו שישליך את התמיסה עם החיידק לכיור. למזלו (ולמזלנו), התעלם ויצמן מעצת שותפו.

חיים ויצמן במעבדתו, 1913

במלחמת העולם הראשונה, ב-1914, נוצר בבריטניה ובבעלות בריתה מחסור באצטון, ששימש כחומר גלם חשוב בתעשיית חומרי הנפץ - האצטון שימש כממס בתהליך ייצור הניטרוצלולוז, שממנו יוצר חומר הנפץ קורדיט (cordite). עד המלחמה היה סידן אצטט, חומר גלם שיובא מגרמניה (אויבתה של בריטניה במלחמה הזאת), המקור העיקרי לאצטון. בעיית המחסור נפתרה כאשר תגליתו של ויצמן הניחה יסוד להקמת מפעלים תעשייתיים, תחילה באנגליה ואחר-כך גם בקנדה, בהודו ובארצות-הברית, שבהן הפיקו מתירס, בעזרת החיידק, את האצטון הדרוש לצורכי המלחמה.

חיידקי Clostridium acetobutylicum מבעד למיקרוסקופ אלקטרונים סורק

במשך תקופה ארוכה במהלך המאה הקודמת כונה החיידק בשם "החיידק של ויצמן". החיידק וההשלכות המלחמתיות שלו איפשרו לוייצמן, שהיה אז גם נשיא ההסתדרות הציונית, ליצור קשר קרוב עם לא מעט פוליטיקאים בריטיים. שחלקם היו מעורבים גם בדיונים ובהחלטות שכנראה גם הובילו להצהרה של שר החוץ הבריטי דאז, הלורד ארתור ג'יימס בלפור, שנשלחה להסתדרות הציונית דרך הלורד ליונל וולטר רוטשילד ב-2 בנובמבר 1917, ובה התחייבה ממשלת אנגליה לפעול להקמת בית לאומי ליהודים בארץ ישראל.

הצהרת בלפור - המכתב ששלח שר החוץ הבריטי, ג'ימס בלפור, ללורד רוטשילד ב-2 בנובמבר 1917

עד כאן העובדות, ועכשיו לאגדה - שמספרת שבשלהי המלחמה שאל ראש ממשלת אנגליה, דיויד לויד ג'ורג, את ויצמן, איזו תמורה הוא מבקש על תרומתו הגדולה למאמץ המלחמתי של אנגליה ובעלות בריתה. ויצמן השיב: "רק דבר אחד אני מבקש, בית לאומי לבני עמי". הלורד בלפור, ביקש ממנו להסביר ברבע שעה מדוע הוא מבקש זאת, וויצמן, שידע לדבר ולשכנע, הציג את טיעוניו. והתוצאה - ההצהרה. (וכנראה זה לא באמת קרה...)

בהמשך התנערה הממשלה הבריטית מהצהרת בלפור. אבל זה כבר סיפור אחר, נטול חיידקים.

לקריאה נוספת

התרומה של חיים ויצמן למאמץ המלחמתי הבריטי - בארכיון הספריה הלאומית

נכתב במקור כחלק מ"על תסיסות וחיידקים" ב"גליליאו" גליון 97, ספטמבר 2006. עודכן לאחרונה במאי 2019.