ב-24 ביולי 2025, רק אחרי כ-15 שנה מאז שפורסם ברשת (ב-2 בדצמבר 2010), נמשך ונמחק המאמר על כך שנמצאו, באגם מונו שבקליפורניה, חיים שכביכול מבוססים על היסוד ארסן (במקום על היסוד זרחן).
מתחת לזרחן (P) בטבלה המחזורית נמצא היסוד ארסן (As - המכונה גם זרניך) הדומה לו מאוד. אך במערכות הביולוגיות המוכרות לנו, למשל בייצור ATP במהלך הזרחון החימצוני, החלפת זרחן בארסן, בגלל הדמיון הרב ביניהם, משתקת לרוב את הפעילות, ולכן הארסן הוא חומר רעיל וככזה הוא מוכר בהיסטוריה הרפואית.
במאמר, שפורסם על ידי פלישיה וולפה-סימון (Wolfe-Simon) ועמיתיה, שמומנו ועבדו במכון המחקר של סוכנות החלל האמריקאית NASA, (ופורסם גם בכתב העת המודפס ב-3 ביוני 2011) נטען שהם גילו באגם מונו שבקליפורניה (שהוא אגם רווי מלחים ורווי ארסן) חיידקים, שבהמשך שוייכו לסוג Halomonas, שלא רק סובלים את נוכחות הארסן הרעיל בסביבתם, אלא משלבים אותו המקום זרחן, כחומר מוצא לחומצות גרעין. המאמר, שפורסם בכתב העת היוקרתי Science ולווה במסיבת עיתונאים גדולה ומתוקשרת מטעם NASA, עורר התלהבות רבה - כי הנה התגלתה לכאורה ההוכחה שהביוכימיה התיאורטית האלטרנטיבית אינה רק תאורטית, אלא מתקיימת בפועל.
![]() |
חיידקי Halomonas מבעד למיקרוסקופ. |
החוקרים טענו שהם גידלו את החיידקים עם איזוטופ רדיואקטיבי של ארסן (73AS). ללא נוכחות כלל של זרחן במצע הגידול. מהחיידקים הם הפיקו את ה-DNA, ניקו אותו ומצאו שהוא היה רדיואקטיבי - הם הסיקו שהארסן הרדיואקטיבי השתלב בתוכו. בדיעבד התברר שהיה בכל זאת זרחן בריכוז נמוך (3 מיקרומולר) במצע, ושהוא זה שנכלל ב-DNA, ושהארסן הרדיואקטיבי היה צמוד ל-DNA מבחוץ, כי ה-DNA לא נוקה בצורה טובה.
מאז שהתפרסם המאמר הייתה המון ביקורת בקהילה המדעית על איכות המחקר, על הפרשנות השגויה, ועל עצם פירסומו בעיתון מוביל כמו Science. ב-2012 פורסמו באותו כתב עת שני מאמרים של קבוצות מחקר אחרות (ראו במקורות) שהראו שהחיידק אכן עמיד לארסן, אך החומר התורשתי שלו הכיל זרחן, לא ארסן.
גם שאלת המחקר (האם ארסן יכול להשתלב ב-DNA במקום זרחן) לא היתה הגיונית בהתייחס למיקומם של החיידקים. באגם מונו יש יש פי חמישה יותר זרחן (88 מ"ג לליטר) מאשר ארסן (17 מיליגרם לליטר) מדוע חיידקים החיים בסביבה כזו, עתירת זרחן, יסגלו להם מנגנון חריג כזה.
בשום שלב לא נטען שהייתה כוונה לרמאות מצד החוקרים, שעדיין מתנגדים לעצם המחיקה (וגם NASA) - היה ברור לכולם שמדובר בבעיות טכניות ומדעיות שהובילו לנתונים "פגומים" שהובילו להסקת מסקנות שגויות. האחזור של המאמר התבצע לאחר שינוי של ההנחיות לגבי אחזור מאמרים שיאפשרו אחזור כזה, לא רק בהונאה ורמאות, אלא בסתם "מדע פגום".
ומה על אחריותו של כתב העת עצמו, שכשל גם בביקורת העמיתים וגם בזמן שלקח עד האחזור? זה לא נידון בשלב זה.
לקריאה נוספת
המאמר המקורי שאוחזר ב-Science:
שני המאמרים שבדקו את אותם חיידקים וסתרו את המחקר
מערכת SCIENCE - על האחזור
ההנחיות למשיכת מאמרים - 2019
הכתבה על הפרסום המקורי והסערה שהייתה בעקבותיה - דרור בר-ניר - בבלוג זה
כתבה מעניינת מאד. תודה דרור על השיתוף
השבמחק