מחלה חיידקית מהווה איום ממשי על קיום אוכלוסיית הקואלות באוסטרליה, הנמצאת בסכנת הכחדה. כניסת חיסון חדש, חד-מנתי, כנגד החיידקים הגורמים למחלה, תוכל לסייע בשיקום האוכלוסייה.
הקואלות (Phascolarctos cinereus) הן סמל לאומי באוסטרליה ומין דגל חשוב בנושא השימור של חיות הבר.
הקואלה משתייכת ליונקי הכיס (marsupials). הקואלות חיות בעיקר ביערות אקליפטוס שבמזרח היבשת האוסטרלית. הן שוכנות עצים כמעט כל חייהן: ישנות, אוכלות ומטפלות בצאצאים על הענפים. הן חיות ליליות, שישנות עד 20 שעות ביממה.
הקואלות ניזונות בלעדית מעלי האקליפטוס (שרעילים למרבית בעלי החיים האחרים שבסביבתן) ואת מערכת העיכול שלהן מאכלסים חיידקים מיוחדים שמפרקים את הרעלים. בזמן המעבר מהחלב לתזונה של עלים מפרישה האם צואה מיוחדת, pap, השונה מהצואה הרגילה וכך הצאצאים מקבלים את מיני החיידקים השונים המנטרלים את הרעלים והמסייעים לעכל את העלים.
 |
| אם וגור על גבה על אקליפטוס צילום: Benjamint444, Wikimedia Commons |
העלים דלים מאוד באנרגיה, ולכן הקואלה נעה לאט וישנה הרבה כדי לחסוך באנרגיה. גופן מותאם לטיפוס על העצים: טפרים חדים, שרירי זרוע חזקים, כפותיהן כוללות שני אגודלים מנוגדים, ויש להן ישבן "מרופד" שמאפשר ישיבה ממושכת על ענפים.
לזכרים יש בלוטת ריח על החזה, בעזרתה הם מסמנים עצים – מעין “חתימה” אישית. הנקבות ממליטות גור זעיר, עיוור וללא פרווה, שמטפס מיד לאחר הלידה אל הכיס של אמו. הגור שוהה בכיס כחצי שנה, יונק וגדל שם, ולאחר מכן נצמד לגבה של האם עוד כמה חודשים. לקואלות יש טביעות אצבע כמעט זהות לאלו של האדם.
כיום הקואלות חוות ירידה חדה באוכלוסייה, שמקרבת אותן לסכנת הכחדה. רוב הגורמים לירידה החדה הם מעשה ידי אדם: אובדן ופיצול של בתי גידול כתוצאה מכריתת יערות האקליפטוס, כבישים רבים חוצים את בתי הגידול והקואלות האיטיות נפגעות בתנועה עליהם. שריפות הענק של השנים האחרונות, במיוחד ב-2019–2020, כילו מאות אלפי דונמים של יערות אקליפטוס וגרמו למותן של אלפי קואלות. יקח עשרות שנים עד שבתי הגידול האלה יתאוששו. גם כלבי בית או כלבים משוטטים תוקפים וטורפים קואלות שיורדות לקרקע (למשל כדי לעבור בין עצים).
הקואלות באוסטרליה סובלות מזה עשרות שנים (לפחות 50 שנה) ממגפה של זיהומים בחיידקי Chlamydia pecorum - חיידק קרוב ל-C. trachomatis הגורם למחלות באדם. ההדבקה מתרחשת לרוב במגע מיני, אך גם דרך מגע ישיר או מאם לעוברה.
המחלה מתבטאת בדלקות עיניים חמורות שיכולות להתפתח לעיוורון, בדלקות בדרכי השתן והמין, הגורמות לפגיעה בפוריות ולמוות, במקרים הקלים יותר תתכן רק חולשה, חום, איבוד משקל, שפוגעים ביכולת לשרוד.
באזורים מסוימים ביבשת (כמו קווינסלנד וניו סאות’-וויילס) אחוז הקואלות הנגועות מגיע ל-90-70 אחוזים מהאוכלוסייה. ומודגמת שם ירידה בכמחצית של תוחלת החיים (מ-15-10 שנים ל-כ-7-5 שנים).
בגלל כל אלה, בשנת 2022 הכריזה ממשלת אוסטרליה על הקואלה כמין הנמצא בסכנת הכחדה בכמה מדינות ביבשת,
כבר למעלה מעשור, כדי להגן על הקואלות ולהציל אותן מהירידה במספרן בגלל חיידקי הכלמידיה, מנסים חוקרים באוניברסיטאות אוסטרלית לפתח טיפולים או חיסונים מונעים נגד Chlamydia pecorum.
האפשרות לטיפול בחומרים אנטיביוטיים להם החיידקים רגישים, גם קשה לביצוע בקואלות בטבע, וגם כי הם פוגעים גם בחיידקי המעיים שהכרחיים לניטרול הרעלנים ולעיכול עלי האקליפטוס, וגם לא נמנעת הדבקה חוזרת בתום הטיפול.
לכן כבר למעלה מעשור, מנסות מספר קבוצות מחקר אוסטרליות לפתח חיסונים כנגד חיידקי הכלמידיה שהמטרה העיקרית היא למצוא חיסון שיעיל לאחר מנה בודדת. המטרה העיקרית כנגדה מתמקדים בפיתוח החיסונים היא חלבון המעטפת החיידקי MOMP (Major Outer Membrane Protein).
לאחרונה, אושר על-ידי רשויות הרפואה הוטרינרית באוסטרליה, החיסון שפותח על-ידי צוות חוקרים בהובלת המיקרוביולוגים פיטר טימס (Timms) וסם פיליפס (Phillips) מאוניברסיטת סאנשיין קוסט שבקווינסלנד, בשיתוף פעולה עם חברת Treidlia Biovet. לאחר בחינת צרופים שונים של חלבון ה-MOMP עם אדג'וונטים (חומרים מעוררי תגובה חיסונית) שונים בחמישה ניסויים נפרדים.
החיסון הסופי, שינתן בהזרקה במנה אחת, ללא צורך במנות חיזוק, כולל את חלבוני ה-MOMP של שלושת זני הכלמידיה (A, F ו-G) המדביקים את הקואלות באוסטרליה, בצרוף שלושה אדג'ובנטים.
במהלך עשור (2023-2013) עקבו החוקרים בדרום מזרח קווינסלנד אחרי 680 קואלות, מהן חוסנו 165. שאר קואלות שמשו כקבוצת הביקורת. הם זיהו מי מהן נדבקה בכלמידיה, פיתחה מחלה ואם הבריאה או מתה ממנה. הייתה ירידה של 64% בתמותה ממחלת הכלמידיה אצל קואלות שחוסנו לעומת אלו שלא חוסנו. הקואלות המחוסנות חלו בגילאים מאוחרים יותר (8 במקום 5 שנים) בכשלוש שנים בממוצע. שיעור החולות במחלה היה נמוך בהרבה בקרב מחוסנות. ההגנה פעלה גם בזכרים וגם בנקבות, ונשמרה שנים רבות.
החיסון שאושר ישמש גם בבתי חולים לחיות בר, גם במרפאות וטרינריות וגם בשטח. הוא ינתן במנה אחת, ללא צורך במנות נוספות, והוא צפוי להקטין את התמותה של הקואלות מהכלמידיה בשטח בכ-65 אחוזים. לחיסון אין תופעות לוואי משמעותיות.
מתישהו בקרוב יחל המבצע לחיסונן של עשרות אלפי קואלות (מתוך 100 אלף עד 500 אלף הקואלות שחיות באוסטרליה - אין הסכמות על מספר יותר מדוייק) בטבע. כמובן שבמקביל יהיה חשוב להמשיך ולשמר את בתי הגידול שלהם ולסלק את הכלבים המשוטטים. אחרת, החיסון לבד לא יעזור. אם לא יעשה דבר, חוששים שהקואלות ייכחדו עד 2050.
לקריאה נוספת
המאמר של החוקרים - מ-Nature npj Vaccines- מאוגוסט 2024
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה