זיהום מסכן חיים - חיידקי Legionella ממכשיר אדים

 

תינוקת בת שמונה חודשים אושפזה במצב קשה בבית החולים איכילוב לאחר שלקתה בדלקת ריאות  המכונה "מחלת הלגיונרים". היא נדבקה בחיידקים הגורמים למחלה,  Legionella pneumophila, לאחר ששאפה אדים ממכשיר ביתי שהופעל בחדרה כדי "להקל על נשימתה". במכשיר התרבו והחיידקים, וטיפות רסס עם החיידקים חדרו לריאותיה. מומחי בריאות בבית החולים ובמשרד הבריאות ממליצים לא להשתמש במכשירי אדים כאלה, גם כי אין להם תועלת רפואית,  וגם כי יש סיכון לחלות במחלה.  זו גם עמדת האיגוד הישראלי לרפואת ילדים , בנייר העמדה שפרסם ב-2013, בעקבות  חמישה מקרים דומים. 

מחלת הלגיונרים היא מחלה שניונית – כלומר מחלה שאנשים בריאים אינם חולים בה. חולים בה רק אנשים עם רקע בריאותי לא תקין: עם מערכת חיסון חלשה; מטופלים בטיפולים כימותרפיים; חולים במחלות ריאה כרוניות. יש לציין שעישון מתמשך ושתייה כבדה של אלכוהול תורמים לירידת התפקוד של המערכת החיסונית, ועם האוכלוסייה הפגיעה נמנים גם עוללים וקשישים.

מחלה זו היא זו אחת המחלות הנוזוקומיאליות (nosocomial - שנרכשות בבתי חולים) הנפוצות במושתלי איברים ובמטופלי דיאליזה. החולים נדבקים בחיידקים – לרוב על ידי שאיפה של רסיסי נוזל ממזגני אוויר או ממקורות מים אחרים, וכנראה שגם משאיפת גרגרי אבק, המכילים אותם. לאחר תקופת דגירה של יומיים עד כעשרה ימים, מתפתחת דלקת ריאות חריפה.

אפשר לטפל במחלה באנטיביוטיקה,  אך כ-20 אחוזים מהחולים לא שורדים. חלק מהמחלימים סובלים מסיבוכים ממושכים. החולים אינם מסכנים את סביבתם ואין דיווחים על הדבקה ישירה מחולה לחולה.  המקורות העיקריים להדבקה במחלה הם בתי חולים, בתי מלון, אולמות ארועים, ספינות טיולים, תערוכות פרחים, ומכשירי אדים בבתים פרטיים. 

תמונת מיקרוסקופ אלקטרונים סורק של Legionella pneumophila.

המקור: CDC/Janice Haney Carr

חיידקי ה-Legionella נפוצים בריכוזים נמוכים בכל מקום רטוב או לח (אך לא במים מלוחים): באגמים, בבריכות, בנהרות ונחלים. הם נמצאו במעיינות חמים בילוסטון (ב-63 מעלות) באגמים קרים באלפים (ב-10 מעלות) וגם במים שעל גבול הקיפאון. ב-1979, לאחר התפרצות הר הגעש סנט הלנה בארצות הברית, נמצאו חיידקי Legionella גם במאגרי המים שנקוו בעקבות ההתפרצות. החיידקים נמצאים גם באדמות לחות מסוגים שונים. כמו גם במתקנים לחים ורטובים רבים מעשה ידי אדם הקשורים במים: מגדלי קרור, תאי קרור, ברזים, ממטרות, מכונות לייצור קרח (וגלידות), מזרקות, מתקנים של רופאי שיניים, בריכות זרמים (ג'קוזי), מתקני שתייה ואחרים – כל אלה מהווים בית גידול מתאים לחיידקים, והם משגשגים בהם.

במים החיידקים נמצאים בגפם, או כאנדוסימביונטים של אמבות, או על מרבדים של חיידקים כחוליים. החיידקים מתרבים בטבע אך ורק בתוך תאים, והם נחשבים כטפילים תוך-תאיים. בבני אדם הם מתרבים בתוך המַקרוֹפָגים, (תאים בולעניים). 

אין, וגם לא נמצאים בפיתוח, תרכיבי חיסון כנגד L. pneumophila.

תמונת מיקרוסקופ אלקטרונים סורק של Legionella pneumophila
שנצמד לרגל מדומה של האמבה Hartmannella vermiformis.
לאחר ההצמדות יחדור החיידק לאמבה ויתרבה בה. 
המקור: CDC/ Dr. Barry S. Fields

מחלת הלגיונרים קיימת "רשמית" רק מ-1976: ביולי 1976 החלו להצטבר דיווחים מבתי חולים שונים בארצות הברית על דלקת ריאות חריפה, שסימניה העיקריים הם צמרמורת, טמפרטורת גוף גבוהה, כאבים באזור החזה ובלבול חושים. בסך הכל חלו, תוך חודש אחד, 182 בני אדם, מהם מתו 29. החקירה האפידמיולוגית העלתה שכל החולים השתתפו בכינוס של משוחררי הצבא האמריקאי (לגיונרים) במלון בלוויו-סטרפורד (Bellevue-Stratford) בפילדלפיה, או שהתארחו במלון בזמן הכנס. סימני המחלה הופיעו בחולים כשבוע אחרי שהסתיים הכינוס. המחלה הלא מזוהה כונתה מחלת הלגיונרים, וזה שמה גם היום. המלון נסגר למספר חודשים.

עברו ששה חודשים עד ינואר 1977 (לפני 48 שנה). אז הצליחו חוקרי המרכז לבקרת מחלות מאטלנטה בראשותו של ג'וזף מקדייד (MacDade), לבודד מהריאות של ארבעה מקורבנות המחלה את החיידקים, לגדל אותם במעבדה, ולהוכיח שהם אלה שגרמו לה. החיידקים כונו על שם המחלה ועל פי הסימן העיקרי שלה, דלקת ריאות, Legionella pneumophila. החיידקים נמצאו גם במים של מגדל הקירור של המלון והתברר שהם הופצו ברחבי המלון על ידי מערכת מיזוג האוויר. אז נזכרו, שב-1974, באותו מלון, בכנס רב משתתפים (יותר מ-1000), גם חלו 20 אנשים במחלה שלא זוהתה ומתוכם מתו שניים.

בדיעבד, חזרו החוקרים אחורה וגילו התפרצויות בדיעבד של המחלה ושהקדומה שבהם התרחשה ב-1943.

ההתפרצות הגדולה ביותר של מחלת הלגיונרים, מאז ההתפרצות הראשונה, התרחשה בהולנד בפברואר 1999. 188 חולים אושפזו בבתי חולים שונים עם מחלת הלגיונרים. הראשון אושפז ב-25 בפברואר, והאחרון ב-16 במרץ. בתחקור האפידמיולוגי נמצא הגורם המשותף לכולם: כולם ביקרו בתערוכת הפרחים הבינלאומית השנתית שהתקיימה בעיר בובנקרספל (Bovenkarspel) בצפון מערב הולנד, בין התאריכים 28-19 בפברואר. בתערוכה ביקרו כ-77 אלף איש. 21 מהחולים לא שרדו (אחד מהם נאבק על חייו עד 2001), ו-206 מהחולים היו במצב קשה, וחלקם סובל מנזקים רפואיים בלתי הפיכים.

חיידקי L. pneumophila אותרו בשלושה מתקנים בתערוכה, שתי מזרקות של מים חמים ומתז של מים קרים. הכלרה של המים, בהתאם לתקנות, הייתה מונעת את התרבות החיידקים ואת המגיפה.

מניעה

חיידקי ה-Legionella נפוצים מאוד בסביבה. המחלות השניוניות שהם גורמים קשורות לרוב בבתי חולים (מחלות נוזוקומיאליות) ונסיבות תיירותיות (כנסים, בתי מלון, ספינות תיור ושעשועים), ומכשירי אדים. הדרך היעילה ביותר להימנע מהדבקה בהם היא לחטא ולטהר את מקורות המים והמתקנים מהחיידקים ולתחזק אותם כראוי. 

לקריאה נוספת

הדיווח על אשפוז הילדה -  מיטל יסעור בית-אור - בישראל היום:  11 בינואר 2025
על מחלת הלגיונרים - באתר ה-CDC
להרחבה בנושא - בבלוג של המחבר