התפרצות מקומית של קדחת דנגי (Dengue) היא תופעה חדשה בארצות הברית. לפחות 368 אנשים חלו כתוצאה מעקיצה על ידי יתושי נמר מקומיים בעיר טמפה וסביבתה, ואדם אחד מת מהמחלה.
קדחת הדנגי היא מחלה נגיפית המתבטאת כחום גבוה פתאומי המלווה בכאבי ראש עזים, כאבי שרירים ומפרקים קשים (מכאן הכינוי "קדחת שוברת עצמות"), בחילות, הקאות ותפרחת עורית. התסמינים מופיעים לרוב 4–10 ימים לאחר עקיצה של נקבת יתוש מהסוג Aedes הנושאת את הנגיפים, ונמשכים בין יומיים לשבעה ימים.
 |
| תרשים של עקיצת יתוש-נמר המקור: CDC |
כ-75% מהנדבקים אינם מפתחים תסמינים כלל, אך הם עלולים להיות נשאים מדבקים של הנגיפים. בכחמישה אחוזים מהחולים המפתחים תסמינים, המחלה עלולה להסתבך ולהתפתח לקדחת דנגי חמורה המלווה בדימומים פנימיים וחיצוניים (מהאף, מהחניכיים ומערכת העיכול), כאבי בטן עזים, כשל מערכתי והלם שעלול להוביל למוות בהיעדר טיפול תומך מיידי באשפוז. הסיכון לכך עולה משמעותית בקרב אנשים שנדבקים בנגיף בפעם השנייה בחייהם בזן (סרוטיפ) שונה מזה שבו נדבקו בעבר.
ביולי 2026 החלה בפלורידה התפרצות מקומית של קדחת דנגי. במחצית אוקטובר דווח על 368 אנשים שחלו כנראה כתוצאה מעקיצה של יתושי-נמר מצריים (Aedes aegypti) מקומיים. אחד מהם מת מהמחלה. אף אחד מהחולים המקומיים לא חזר מחו"ל בשבועיים שקדמו להופעת המחלה. כ-84 אחוזים מהמקרים אותרו בעיר טמפה (Tampa) ובסביבתה, ושאר המקרים דווחו במחוזות סמוכים.
במקביל, דווח מתחילת השנה על 288 מקרי דנגי מיובאים של מטיילים שחזרו מחו"ל, בעיקר מקובה. בכל המקרים, המקומיים והמיובאים, מדובר על אותו זן של נגיף הדנגי: DENV-2. נלכדו בשטח יתושי-נמר מצריים שאובחנו כנשאים של הנגיפים.
יתושי-נמר מצריים (Aedes aegypti), הנפוצים באזורים העירוניים של ההתפרצות, עקצו מטיילים שחזרו מקובה, נדבקו בנגיף, ולאחר מכן העבירו אותו בעקיצה לתושבים המקומיים. באזורים הכפריים נפוצים גם יתושי נמר אסיאתיים (Aedes albopictus), שגם הם מסוגלים להעביר את המחלה.
הרשויות הכריזו במחצית ספטמבר על אזהרת דנגי, תגברו את הריסוסים במקורות מים עומדים שבהם מתרבים היתושים, וקראו לתושבים להשתמש בתכשירים דוחי יתושים, ללבוש בגדים ארוכים, להתקין רשתות בחלונות ולרוקן באופן קבוע מקורות מים עומדים בחצרות.
עד השנה, רוב מקרי הדנגי בארה"ב היו "מיובאים" על ידי מטיילים שחזרו מאזורים בהם המחלה אנדמית (כמו איי הקריביים או דרום אמריקה), ורק מיעוטם היו מקומיים. כעת, לראשונה, היקף ההדבקות המקומיות עבר את ההדבקות המיובאות. כל המקרים שנבדקו נגרמו מנגיפי דנגי מזן DENV-2.
אין כיום טיפול תרופתי ייעודי נגד הנגיף, והמענה הרפואי מתמקד בטיפול תומך במסגרת אשפוז בבית חולים.
במצב זה, המערכת החיסונית לא רק נכשלת בהגנה מפני הנגיפים, אלא אף מסייעת להם לחדור לתאים של המערכת ולשכפל את עצמם בכמויות גדולות. לנגיפי הדנגי ישנם ארבעה זנים (סרוטיפים) שונים, הממוספרים מ-1 עד 4 (DENV-1 עד DENV-4). לאחר הדבקה ראשונית באחד מהם, מערכת החיסון מייצרת נוגדנים נגד חלבון המעטפת (Envelope Protein) שלו. נוגדנים אלו מקנים חסינות מלאה ולכל החיים נגד אותו הזן בלבד.
כאשר אדם נדבק בהמשך בזן שונה, הנוגדנים הישנים נקשרים לנגיפי הזן החדש מבלי לנטרל אותם. במקום זאת, הנוגדנים נקשרים לקולטנים שעל פני התאים הבלעניים של מערכת החיסון ומסייעים לנגיפים לחדור לתוכם. בתוך התאים הנגיפים משתכפלים במהירות. כך נגרם עומס נגיפי גבוה בדם, המעורר תגובה דלקתית סוערת ומחלה קשה.
הניסיונות הראשונים לפיתוח חיסונים נגד נגיפי הדנגי נכשלו בגלל תופעה זו. החיסונים הקנו חסינות לזן אחד, אך בעת חשיפה לנגיפים מזן אחר התרחשה תופעת ה-ADE הקטלנית.
כדי להימנע מ-ADE, פיתחה החברה היפנית Takeda את החיסון Qdenga. החיסון כולל ארבעה נגיפים מהונדסים מוחלשים המבוססים על שלד נגיפי מוחלש של DENV-2 שהונדסו גנטית כך שהם מציגים למערכת החיסון את חלבוני המעטפת של כל ארבעת הזנים במקביל. ארבעת הנגיפים השונים שבתרכיב משתכפלים בגוף ברמה מאוזנת ושווה, וכך נוצרים נוגדנים מנטרלים חזקים לכל ארבעת הזנים בו-זמנית, ונמנעת תופעת ה-ADE.
החיסון Qdenga אושר לשימוש מעל גיל 4 שנים, החל מהשנים 2022–2023 באינדונזיה, באיחוד האירופי, בבריטניה, בארגנטינה ובברזיל, ובשנת 2024 אושר גם בישראל וניתן במרפאות המטיילים. החיסון טרם אושר על ידי ה-FDA האמריקאי. החיסון ניתן בשתי מנות במרווח של שלושה חודשים, וכמו כל חיסון חי-מוחלש, הוא אסור לשימוש בקרב נשים בהריון, נשים מניקות ואנשים מדוכאי חיסון.
מקורות וקריאה נוספת
על קדחת דנגי באתר ה-CDC
על קדחת דנגי באתר ה-CDC
על קדחת דנגי באתר ארגון הבריאות העולמי
התפרצות הדנגי בפלורידה - ב-Infection Control today - אוקטובר 2026
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה