נגיפי הענק המתרבים באמבות, שעד 2003 נחשבו בטעות לחיידקים (Acanthamoeba polyphaga mimivirus), בגלל קוטרם (כ-500 ננומטר - קצת פחות מסטרפטוקוקים שקוטרם כ-800 ננומטר), מכונים בקיצור APMV או mimiviruses. כתבתי עליהם ברשומה קודמת - ב-2008, וברשימה נוספת,
בתחילת מרץ 2015, התפרסם מחקר של מספר חוקרים ממקומות שונים בעולם, בראשות תומס אקברג (Ekeberg) – ביופיסיקאי באוניברסיטת אופסלה בשוודיה, במסגרתו הם השתמשו בטכנולוגיה חדשה, המשתמשת בלייזר באורך גל של קרינת רנטגן, ובתוכנת מחשב מתוחכמת, כדי ליצור הדמייה תלת מימדית של הנגיף - לא רק מבחוץ, אלא גם מבפנים.
המכשיר המיוחד שבו השתמשו מכונה X-ray free-electron laser – והוא נמצא באוניברסיטת סטנפורד שבארצות הברית (והוא אחד מתוך השניים מסוגו שקיימים בעולם). המכשיר שולח מספר רב פולסים שאורכם פמטו-שניה (10-15 שניה), דרך אירוסול ובו החלקיקים (במקרה זה הנגיפים) הנבדקים, ומאפשר, בעזרת אלגוריתם ממוחשב המכונה EMC, לדמות את המבנה של חלקיקים קטנים יחידים, ללא צורך בגיבוש.
המבנה התלת מימדי של הנגיף מוצג באיור הבא. ומומחשת בו חוסר האחידות של החלקים הפנימיים של הנגיף.
המכשיר המיוחד שבו השתמשו מכונה X-ray free-electron laser – והוא נמצא באוניברסיטת סטנפורד שבארצות הברית (והוא אחד מתוך השניים מסוגו שקיימים בעולם). המכשיר שולח מספר רב פולסים שאורכם פמטו-שניה (10-15 שניה), דרך אירוסול ובו החלקיקים (במקרה זה הנגיפים) הנבדקים, ומאפשר, בעזרת אלגוריתם ממוחשב המכונה EMC, לדמות את המבנה של חלקיקים קטנים יחידים, ללא צורך בגיבוש.
המבנה התלת מימדי של הנגיף מוצג באיור הבא. ומומחשת בו חוסר האחידות של החלקים הפנימיים של הנגיף.
מימין: מבנה תלת מימדי של הויריון הנגיפי: האזורים הכחולים הם הצפופים יותר. | משמאל: המחשה ממוחשבת של 200 הצילומים ששימשו להפקת ההדגם שלמעלה. |
צילום: Uppsala University
לקריאה נוספת
המחקר המקורי - שפורסם בכתב העת Physical Review Letters
Mimivirus - הרבה יותר מנגיף - "גליליאו" 120, אוגוסט 2008
נגיף "טורף" נגיף? "גליליאו" 121, ספטמבר 2008
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה