על חיידקי E. coli מהונדסים, שינקו אזורים מזוהמים בקפאין
המבנה
הכימי של קפאין 1.3,7trimethylxanthine |
לאדם ממוצע (70-60 ק"ג), 300 מ"ג של קפאין ביום נחשבת ככמות בטוחה. מעל 500 מ"ג הקפאין רעיל גם לנו, ואז עלולה להתפתח הרעלת קפאין. ליצורים קטנים יותר, כמו חלק מהחיידקים, הוא קטלני גם בריכוזים נמוכים (2 מ"ג למ"ל); ריכוזים נמוכים של קפאין בשפכים, למשל, שמגיעים גם למי התהום, גורמים לעיכוב נביטה וגידול של צמחים. דבר זה נפוץ בעיקר באזורים עירוניים ותעשייתיים.
כמו כל דבר טבעי, קיימים בטבע חיידקים המסוגלים לפרק את הקפאין למרכיביו. חיידקים המפרקים קפאין הם חיידקי Pseudomonas putida CBB5. חיידקים אלה מפרקים את הקפאין לקסנתין (xanthine), היכול לשמש לחיידקים כמקור לחנקן, לפחמן ולאנרגיה, שמשמש לבניין גופם. המערכת האנזימתית האחראית לפרוק מכילה ארבעה גנים ומכונה Ndm (ר"ת של N-demethylation). כל הגנים ממוקמים באופרון (יחידה גנטית תפעולית אחת) אחד של החיידק.
דמתילציה של קפאין לקסנתין - על ידי אנזימי ה-Ndm
האם אפשר לרתום את חיידקי P. putida לניקוי שפכים מקפאין? לא ממש: לא קל לעבוד עם חיידקים אלו בצורה תעשייתית.
קבוצת חוקרים בראשות ג'פרי באריק (Barrick) מאוניברסיטת אוסטין שבטקסס ומני סוברמנין (Subramanian) מאוניברסיטת איובה שינתה את אופרון ה-Ndm של החיידקים כך שיוכל להתבטא בחיידק המוכּר Escherichia coli, והחדירה אותו אליו. נוסף על כך, פגעו החוקרים באחד הגנים שאחראי לסינתזת הפּוּרינים (חלק מהבסיסים החנקניים המרכיבים את חומצות הגרעין, DNA ו-RNA) בתא החיידק, ובכך הפכו אותו לאוקסוטרוף - לחיידק התלוי בהספקת פורינים מבחוץ. הקסנתין - הנוצר מהקפאין - הוא חומר ביניים בסינתזת הפורינים, וממנו יכולים להיווצר הפורינים החסרים. כך נוצרו חיידקי E. coli שבעצם "מכורים" לקפאין, ואינם יכולים לחיות בלעדיו.
החיידקים המהונדסים שגשגו במעבדה במצעים שהכילו קוקה קולה, דיאט קולה, ומשקאות האנרגיה מונסטר רד-בול ומשקאות נוספים. הם לא שרדו במשקאות נטולי קפאין
במבחנה השמאלית ליד כל פחית גדלים חיידקי ביקורת ובמבחנה הימנית החיידקים המהונדסים. |
בכוונת החוקרים לפזר את החיידקים המהונדסים במקומות המזוהמים בקפאין. כל עוד הזיהום יימשך ישגשגו החיידקים ויתרבו. כאשר יאזל הקפאין באזור שזוהם (ויהיה מעכשיו נקי מקפאין), ימותו החיידקים. במעבדה, כמות החיידקים הנמדדת לאחר התרבותם בתמיסה המזוהמת יכולה להוות מדד לכמות הזיהום.
המקור: Mariana Fonseca of Bluesci, The University of Cambridge's science magazine. |
לקריאה נוספת
לפרוט המולקולרי של כל התהליך
רשומה זו עובדה לכתבה שפורסמה בגליליאו 179, יולי 2013
יפה מאד!
השבמחקהי רק עכשיו גיליתי את הבלוג שלך.
השבמחקמגניב ביותר.
כתבת שבכוונת החוקרים לפזר את החיידקים באזורים עשירים בקפאין.
האם אין חשש ממעבר גנים הוריזונטלי שישיב להם את היכולת לייצר פורינים?
שלום גל
מחקקיימת בהחלט אפשרות כזו. אבל בתדירות נמוכה. ואז החיידקים שיקבלו את הגנים יפסיקו להיות אוקסוטרופים לקסנתין. אין בזה סיכון.
שלום, אנחנו כותבים עבודת ביוחקר על קפאין, ואנו מחפשים מאמר שמראה השפעה של קפאין על חיידקים (כמו בתרופת סבתא, ששמים קפה על פצע לזירוז הריפוי שלו). אולי אתה יכול להפנות אותנו למאמר בנושא? תודה מראש.
השבמחקכזה?
מחקhttp://www.elibrary.lt/resursai/LMA/Acta%20medica%20Lituanica/A-185.pdf
הנדסה גנטית קלאסית במיטבה.
השבמחקמאמר יפה.
עם כל הכבוד לרעיון היפה, אני שמרן ולא חושב שזה רעיון טוב במיוחד להתערב ככה באקוסיסטמה/ביוספירה של אזורים מופרעים עירוניים ולפזר חיידקים "מכורי קפאין" (מכורי פורונים?) בסביבה.
כשהאדם מתערב בדבר אחד, תמיד צצות בעיות אחרות.
מתכון לאסון.