חיידקים ונגיפים וגם שאר היצורונים המקיפים אותנו מכל עבר, משפיעים על חיינו מכל מיני כיוונים. בבלוג אספר על אלה המוזכרים מדי פעם בחדשות וגם לחדשות מדעיות הקשורות בהם. כמו כן אשתף אתכם גם בתמונות ודיווחים על יצורים גדולים יותר, שבהם אצפה בטבע. בלוג זה גם יהווה ארכיון לחומרים שכתבתי בעבר ורלוונטיים לנושא.

19.6.25

מוות מכלבת בבריטניה - "יבוא" ממרוקו

 

בשבוע שעבר (11 ביוני 2025) אשה מתה מכלבת באנגלייה לאחר שהתעלמה משריטה קלה ששרט אותה גור כלבים נטוש, בהיותה בטיול במרוקו לפני כארבעה חודשים.  

איבון פורד, (Yvonne Ford), בת 59 מברנסלי, שבדרום יורקשייר שבאנגליה, יצאה לטיול במרוקו בפברואר 2025. בסוף מאי היא חשה בכאבים בראשה ואיבדה את יכולתה ללכת, לדבר, לישון ולבלוע. לאחר כשבועיים של אשפוז, בבית החולים בברנסלי ואחר-כך בבית חולים בשפילד, היא מתה, ממה שהתברר במהלך אשפוזה, ממחלת הכלבת. 

גור כלבים חמוד 
צילום: Sowmiyachandru, Wikimedia commons

ב-2019 היו שני מקרים דומים: 
בינואר 2019, בווירג'יניה, שבארצות הברית חלתה ומתה מכלבת אשה בת 65  לאחר שחזרה מסדנת יוגה (retreat) בהודו, שם היא ננשכה על-ידי גור כלבים נטוש. פצע הנשיכה נוקה במים, וזהו... 
במאי 2019, בנורבגיה, חלתה ומתה מכלבת בריג'יט קלסטרד (Birgitte Kallestad) בת ה-24 לאחר שחזרה מטיול בפיליפינים, שם היא מצאה גור כלבים נטוש בצד הדרך, היא רחצה ושיחקה אתו, והתעלמה מהשריטות הקלות שהוא גרם לה. 

כלבת היא מחלה נגיפית קטלנית וחשוכת מרפא של מערכת העצבים המרכזית, בעיקר במוח, בכל היונקים. התמותה מהמחלה כ-100%, כי לאחר שמופיעים סימני המחלה אין שום דרך להתגבר עליה. לרוב, נשיכה או שריטה מבעל חיים נגוע בכלבת מעבירה את הנגיף הגורם למחלה, אך יש גם דרכים נוספות. 

מרגע חדירת הנגיף לגוף האדם ועד הגעתו למערכת העצבים המרכזית - שפגיעתו בה היא הגורמת לתסמינים - עשוי לחלוף זמן ארוך למדי, מספר שבועות, חודשים, ובמקרים נדירים אף שנים. הנגיפים משתכפלים ונודדים לאיטם רק דרך מערכת העצבים, וכך הם מתחמקים מגילוי על-ידי מערכת החיסון. בזמן זה שילוב של הזרקת נוגדנים כנגד הנגיף (חיסון סביל) וחיסון פעיל יכול למנוע את התפתחות המחלה.

נגיפי כלבת בצילום מיקרוסקופ אלקטרונים
צילום: CDC/ Dr. Fred. A. Murphy

נכון - אין מדובר במחלה מגפתית, וכשהיא מתרחשת מדובר במקרים בודדים פה ושם, אך זו אחת המחלות המפחידות שמלוות אותנו ואת בעלי החיים שסביבנו, משחר ההיסטוריה.

נגיף הכלבת, Rabies virus, הוא נגיף עטוף ודמוי קליע, שממדיו 180x75 ננומטר. טווח המאכסנים של הנגיף רחב וכולל את מרבית היונקים. בבעלי החיים המודבקים הנגיף מתרבה בתאי שריר, בתאי אפיתל (התאים המצפים חללים פנימיים בגוף היונקים), ברקמות חיבור ובתאים במערכת העצבים. הנגיף נמצא ברוק, בשתן, בחלב ובלימפה, וכנראה שגם בנוזלי גוף נוספים. במאכסנים אחדים, כולל האדם, הנגיף אינו נמצא בדם החולה. ברוב המאכסנים הנגיף קטלני. יוצאים מן הכלל הם מינים מסוימים של עטלפים שנושאים ומפיצים את הנגיף, חלקם ללא כל סימני מחלה.

כדי למנוע את המחלה למי שנחשף לנגיף, מה שלצערנו לא התבצע כאן, יש להזריק לאדם נוגדנים (שהופקו מדמם של אנשים שחוסנו בחיסון פעיל - Human Rabies Immune Globulin - חיסון סביל) כנגד הנגיף עד עשרה ימים מהחשיפה. בנוסף, מזריקים מספר מנות של חיסון פעיל (נגיף מומת או מהונדס). לאחר נשיכה או שריטה על ידי בעל חיים החשוד כנגוע, מחטאים את הפצע, מוזרקים הנוגדנים כנגד הנגיף וניתנת סדרת זריקות של החיסון הפעיל.

ננשכתם, נשרטתם, כתוצאה ממגע עם בעל חיים  נטוש - אל תתעלמו, פנו מיידית לטיפול רפואי. כלבת ניתנת למניעה. 

מקורות והרחבה

דיווח של ה-BBC - ב-17 ביוני 2025

דיווח של NBC - מ-ינואר  2019

דיווח של Live science - במאי 2019

על כלבת – באתר המרכז לבקרת מחלות – בארצות הברית

שוב כלבת בצפון ישראל - בבלוג זה, מ-2025.

כלבת – לא לכלבים בלבד, בבלוג זה, מ-2009.


תגובה 1: