חיידקים ונגיפים וגם שאר היצורונים המקיפים אותנו מכל עבר, משפיעים על חיינו מכל מיני כיוונים. בבלוג אספר על אלה המוזכרים מדי פעם בחדשות וגם לחדשות מדעיות הקשורות בהם. כמו כן אשתף אתכם גם בתמונות ודיווחים על יצורים גדולים יותר, שבהם אצפה בטבע. בלוג זה גם יהווה ארכיון לחומרים שכתבתי בעבר ורלוונטיים לנושא.

30.11.25

קפה Civet – הטעם, המדע ושאלות אתיות


על קפה סיבט (Civet), או בשמו המוכר יותר קופי לואק, כתבתי בעבר. קפה זה מיוצר מפולי קפה שעברו במערכת העיכול של גחן הדקלים האסייתי (Asian Palm Civet – Paradoxurus hermaphroditus). פולים מיוחדים אלה נמכרים במחירים מופרזים של 1,300–2,900 דולר לקילוגרם, לעומת כ־5.5 דולר לקילוגרם פולים רגילים. לטענת חובבי הקפה, יש לו ארומה מוגברת, טעמים עשירים יותר, ואף ערכים תזונתיים ייחודיים - תכונות שמנסות להצדיק את המחיר הגבוה. אבל האם זה באמת כך?


פירות צמח הקפה כפי שצולמו במטעים בבאלי.
צילום: Jean-Marie Hullot, wikimedia

גחן הדקלים ניזונים בעיקר מפירות הקפה הבשלים כאשר הם זמינים להם, והפירות מהווים חלק ניכר מתזונתם. הגחנים מעכלים רק את הציפה של פרי הקפה, בעוד פולי הקפה עצמם אינם מתעכלים - הם עוברים תסיסה טבעית על-ידי חיידקי המעיים של הגחן במשך כ־12 שעות ומופרשים בשלמותם בגללים. פועלי מטעים אוספים את הגללים, שולפים מהם את הפולים, קולים אותם ומייצרים מהם את הקפה היקר.

בין המטעים קיימים הבדלים דרמטיים בשיטות הגידול: בחלק מהמטעים גחני הדקלים מוחזקים בשבי בתנאים מחפירים - בכלובים צרים ותזונה בלעדית של פירות קפה. במטעים אחרים, הגחנים חיים כחלק מהמערכת האקולוגית הטבעית וניזונים מפירות הקפה באופן חופשי ונטול התערבות אנושית.


גחן הדקלים האסיאתי
צילום: Bernard DUPONT, Wikimedia Commons


הזואולוג פלאטי אלש סינו (Sinu) ועמיתיו מאוניברסיטת מרכז קראלה שבהודו בחנו את התכונות הכימיות של פולי קפה שמקורם בגללי גחני דקלים חופשיים, והשוו אותם לפולי קפה רגילים. במחקרם נאספו 68 דגימות צואה ממספר אתרים במחוז קודאגו שבדרום הודו, שכללו פולי קפה רובוסטה בשלבי בשלות שונים, והושוו ל־15–20 פולי קפה רובוסטה שנקטפו ידנית. הפולים משתי הקבוצות קלופים, מנוקים וטחונים, ונבדקו עבור תכולת חלבון, סוכר, שומן וקפאין, חומציות, פרופיל תרכובות נדיפות וחצי-נדיפות, והרכב חומצות שומן.

הממצאים העיקריים:

  • לא נמצאו הבדלים מובהקים ברמות החלבון והקפאין בין הקבוצות.

  • תכולת השומן הכוללת הייתה גבוהה משמעותית בפולי הגחן.

  • בפולי הגחן נמצאו גם רמות גבוהות בהרבה של אסטר מתיל של חומצה קפרילית (Caprylic Acid) ואסטר מתיל של חומצה קפרית (capric acid), שתי תרכובות הידועות כמעצבות טעם וריח, לעיתים מזכירות ארומה וטעם של מוצרי חלב. החוקרים משערים שרמות מוגברות אלה תורמות לפרופיל הטעם הייחודי של קפה הגחן.

החיידקים הדומיננטיים במערכת העיכול של הגחן משתייכים לסוג Gluconobacterתהליכי התסיסה המוכרים של חיידקים אלה מייצרים חומצות אחרות. עם זאת, עדיין לא ברור אם שני האסטרים הייחודיים מקורם בחיידקים אחרים או בתהליך כימי אחר. 

חשוב לציין שהמחקר התמקד בפולים שנאספו מגללים של גחנים חופשיים – הפולים שנוצרים במטעים שבהם גחנים מוחזקים בשבי עשויים להציג פרופיל כימי שונה, ולעיתים אף להיות פחות איכותיים. גם לקליית הפולים יש משמעות בהרכב התוצרים הסופי, אך היא לא נבדקה כאן. 

היבטים אתיים ושאלות פתוחות:

  • האם זה אתי לייצר קפה ממקורות שבהם הגחנים מוחזקים בשבי בתנאים לא נאותים?

  • האם ההבדלים בארומה ובטעם מצדיקים את המחיר הגבוה?

  • עד כמה הקפה שנמכר לצרכן הסופי הוא "אמיתי", או שמדובר בתערובות עם פולי קפה רגילים?

בפועל, קפה לואק וגם הזיופים שלו נמכרים בהצלחה, והצרכן לעיתים משכנע את עצמו שמדובר במוצר ייחודי ושווה מחיר. מעבר לשאלות הכלכליות, הפסיכולוגיות והאתיות, חשוב להיות מודעים לעובדות המדעיות ולמקור הקפה שאתם שותים.

לסיכום:
קפה לואק הוא דוגמה למוצר יוקרתי שמקושר לטבע ולמחקר מדעי, אך מעלה גם סוגיות אתיות, סביבתיות וכלכליות. אם אתם שותים אותו - כדאי לשקול גם את ההיבטים האלו, ולא רק את הארומה והטעם.

לקריאה נוספת

המאמר - מ-Scientific reports - מאוקטובר 2025

אפשר קפה בבקשה?  - בבלוג זה - 2015

מחאה על החזקת גחן הדקלים בשבי

קקפה -  אורי פלביץ


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה