התפרצות אבולה בקונגו ואוגנדה

 

במאי 2026, הכריז ארגון הבריאות העולמי (WHO) על ההתפרצות הנוכחית של הקדחת המדממת ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו ובאוגנדה כ"מצב חירום בריאותי בינלאומי". הגורמים למחלה הם נגיפי אבולה בונדיבוגיו, שהתגלו לראשונה באוגנדה ב-2007. נגיפים אלה קטלניים פחות ("רק" 40-30 אחוזים מהחולים) יחסית לשני מיני האבולה המוכרים יותר (אבולה זאיר ואבולה סודן), שיש להם כבר חיסונים. 

קדחת מדממת

הקדחת המדממת מתחילה, לאחר תקופת דגירה של עד כ-21 יום, בתסמינים דמויי שפעת. לאלה מתווספים תסמינים השונים מחולה לחולה: עייפות, חום, כאבי ראש, גרון, שרירים ובטן, הקאות, שלשולים ופריחה. אחר-כך מתפתחים שטפי דם פנימיים וחיצוניים והחולה מדמם מכל פתחי גופו ומת בתוך ימים אחדים. הנגיף מופרש בכל נוזלי הגוף ומועבר בקלות מאדם לאדם. האדם הראשון בשרשרת, נדבק לאחר מגע קרוב עם חיה נגועה.

המחלה קטלנית מאוד בלא טיפול, אך טיפול נמרץ מוריד מעט את אחוזי התמותה. נגיפי האבולה פוגעים, מלבד באדם, גם בפרימטים אחרים: קופים וקופי-אדם - גורילות ושימפנזים. לדידן של הגורילות, נגיפי האבולה הם סכנה קיומית ממש - כרבע מאוכלוסיית הגורילות מתו בעשורים האחרונים מפגיעת הנגיפים.

על נגיפי האבולה

נגיפי האבולה נקראים בשמם זה מכיוון שהמגפה בה הם תועדו לראשונה, ב-1976, פרצה באזור הנהר אבולה, בצפון קונגו. הם משתייכים למשפחת נגיפי הפילו (Filoviridae, מן המילה הלטינית "פילו" שפירושה "חוט", כי כך נגיפים אלה נראים במיקרוסקופ אלקטרונים)

נגיפי הפילוֹ הם נגיפי RNA בעלי קופסית גלילית. במשפחה שלושה סוגים: הראשון - מרבורג (Orthomarburgvirus), שבו מין אחד, הקרוי על שם העיר בגרמניה שבה התגלה לראשונה. יש למין זה שני זנים - נגיף מרבורג ונגיף ראוון; השני - קוואבה (Cuevavirus) ובו מין אחד, נגיף הללוביו (C. lloviuense)

בסוג השלישי - אבולה (Orthoebolavirus), מוכרים כיום שישה מינים, שגם הם קרויים על פי המקום שבו נמצאו לראשונה: זאיר (O. zairense), סודן (O. sudanense), בונדיבוגיו (O. bundibugyoense), טאי פורסט (O. taiense), רֵסטון (O. restonense - בווירג'יניה בארצות-הברית), ובומבאלי (בסיירה ליאון - O. bombaliense).
 

הגנום של נגיפי האבולה מכיל שבעה גנים המקודדים באמצעות מנגנוני עריכה גנטית לפחות תשעה חלבונים. שבעה מהם הם חלבונים מבניים הבונים את הנגיף או מסייעים בשכפולו. הגן המקודד לחלבוני המעטפת מייצר גם חלבון סוכרי מסיס (sGP) המופרש בכמויות עצומות לדם. חלבון זה משמש כ"פתיון" מולקולרי הקושר ומנטרל את נוגדני המאכסן, בזמן שחלבונים נגיפיים אחרים (כמו VP24) משתקים את תגובת האינטרפרון ומובילים להרס עקיף והמוני (אפופטוזיס) של תאי הדם הלבנים.

נגיף אבולה במיקרוסקופ אלקטרונים
CDC/Frederick A. Murphy

כאמור, נגיף האבולה בונדיבוגיו נקרא על שם מחוז בונדיבוגיו שבאוגנדה, שם התגלה לראשונה בהתפרצות ב-2007. שיעור התמותה של מין זה הוא בין 30% ל-40% – נמוך יותר משיעורי התמותה של אבולה זאיר (70%-90% תמותה ללא טיפול) ושל אבולה סודן (40%-65% תמותה ללא טיפול), אך גם הוא מסוכן מאוד ומחולל דימומים פנימיים, כשל רב-מערכתי וחום גבוה. 

עד להתפרצות הנוכחית, תועדו שתי התפרצויות בלבד: ההתפרצות ב-2007 במחוז בונדיבוגיו שבמערב אוגנדה (סמוך לגבול קונגו), שנמשכה מספר חודשים, ובמהלכה דווחו 131 חולים ו-42 מהם מתו. ב-2012 החלה ההתפרצות השנייה בקונגו ובה דווחו 59 מקרים (מתוכם 38 אומתו במעבדה) ו-34 מהם מתו.

ההתפרצות הנוכחית החלה בסוף אפריל 2026, המקרה הראשון שזוהה בדיעבד היה עובד בריאות שחלה ב-24 באפריל בעיר בוניה (Bunia) ומת. גופתו הועברה לעיירת הכרייה הצפופה מונגבוואלו (Mongbwalu), ושם ככל הנראה החלה שרשרת הדבקה רחבה. לקח למעבדות כשבועיים לזהות שמדובר בנגיפי אבולה מהמין בונדיבוגיו, לאחר שבדקו תחילה ושללו את אבולה זאיר. ובינתיים בשטח הנגיף התפשט כמעט באין מפריע. 

נכון לאמצע מאי 2026, בקונגו, בשלושה מוקדים שונים (מונגבוואלו, רוואמפארה ובוניה) דווחו מעל 246 מקרים חשודים ש-80 מהם מתו. לפחות ארבעה מהמתים הם עובדי צוות רפואי, מה שמעיד על כשלים קשים באבחון ובהתמגנות בבתי החולים המקומיים. תנועה רבה של האוכלוסייה (בשל מכרות הזהב באזור), וחוסר יציבות ביטחונית (פעילות של קבוצות חמושות), מקשים מאוד על צוותי הרפואה לאתר מגעים של החולים (Contact tracing).

ההתפרצות חצתה את הגבול לאוגנדה, ובמחצית במאי 2026 אושפזו בקמפלה הבירה שני חולים שהגיעו מקונגו. 
האם כבר נדבקו אנשים נוספים? נדע בהמשך. 

ארגון הבריאות העולמי הבהיר כי לא מדובר כרגע ב"מצב חירום פנדמי" (כמו קורונה) ואינו ממליץ על סגירת גבולות, אך קרא לכל המדינות הגובלות בקונגו ואוגנדה להעלות מיד את רמת הכוננות, להכשיר צוותים ולתגבר את הניטור בנקודות המעבר.

בניגוד לנגיפי אבולה זאיר - שנגדם יש חיסון יעיל (Ervebo) ונגיפי אבולה סודן (שנגדם יש שלושה חיסונים שונים שעדיין לא נבדקה יעילותם), לאבולה בונדיבוגיו אין כלל חיסון. ההתמודדות עם מחלה כוללת בידוד החולים והמגעים שלהם, וטיפול תומך בתסמינים. 

אמשיך לעקוב בעניין. 


מקורות וקריאה נוספת

על ההתפרצות באתר ארגון הבריאות העולמי (WHO)

על ההתפרצות באתר המרכז האירופי למניעת מחלות (ECDC)

על ההתפרצות באתר המרכז לבקרת מחלות (CDC)