חומרים אורגניים שמקורם בירח אנקלדוס אותרו על ידי המיכשור המדעי של החללית קאסיני. הם לא מעידים שיש באנקלדוס חיים.

 

החללית קאסיני איתרה בסילון של גרגרי קרח וגזים שנפלט לחלל מאנקלדוס,  הירח של שבתאי, חומרים אורגניים, שמקורם, על-פני כדור הארץ, הוא גם ביצורים חיים. לא נשללה האפשרות שמקור אותם חומרים אורגניים הוא בתהליכים גיאוכימיים המתרחשים באוקיינוס התת-קרקעי של הירח, כך שנכון לעכשיו, אין אישוש לקיומם, בעבר או בהווה, של חיים על אנקלדוס. 

גרפיקה שממחישה את פליטת סילוני הגזים סמוך לקוטב הדרומי של אנקלדוס
המקור: European Space Agency

כדור הארץ הוא גרם השמיים היחיד המאוכלס ביצורים חיים המוכר לנו. משאבים רבים היום מושקעים בחיפוש אחר חיים בגרמי שמיים אחרים (פלנטות, ירחים) במערכת השמש שלנו,  ואף מחוץ למערכת השמש. האסטרונומים גילו לא מעט גרמי שמיים שבהם יש תנאים שיכולים לאפשר קיום חיים, אך האם אמנם יש בהם חיים? ואם ישנם, האם הם מבוססים על הביולוגיה שאנו מכירים? 

גרם השמיים הקרוב ביותר אלינו הוא הירח, וכפי שידוע לנו היום אין ולא היו בו חיים, אם כי בעתיד מקווים למצוא עליו מטאוריטים עם שרידי חיים שיתכן שהגיעו אליו מאזורים אחרים של מערכת השמש.

התנאים השוררים כיום על כוכב הלכת נוגה הם טמפרטורה שמגיעה לכ-450°C, אטמוספרה שמכילה כ-96% פחמן דו-חמצני, ועננים המכילים חומצה גופרתית, ועד לא מזמן נחשבו ככאלה שאינם מאפשרים חיים. ייתכן שהיו שם חיים בעבר, כשהטמפרטורות היו נמוכות יותר והאטמוספרה הייתה שונה. באטמוספרה של נוגה אותרו תרכובות שעשויות להעיד על נוכחות יצורים חיים, אך לא נשללה האפשרות שמקור תרכובות אלה הוא בתהליכים גאוכימיים. 

במאדים בעבר זרמו מים ובכיפות של מאדים אף נמצאו מים קפואים. . במאדים נמצא, בשלושה אתרים שונים, הגז מתאן (CH₄), שבמקורו יכול להיות ביולוגי או געשי. אין עדויות לפעילות געשית עכשווית על מאדים. אך גם אין עדויות למיקרואורגניזמים שמייצרים את המתאן...

שבתאי (Saturn) הוא כוכב הלכת הששי של מערכת השמש שלנו. ב-1789 גילה האסטרונום הנודע ויליאם הרשל (Herschel), בין יתר תגליותיו, את קיומו של הירח אנקלדוס (Enceladus - ויש המבטאים אנסלדוס) - והיום הוא נחשב לששי בגודלו מבין 274! הירחים (נכון לספטמבר 2025) הסובבים את שבתאי. השם אנקלדוס ניתן לירח על-ידי בנו של הרשל, ג'ון, על שם אחד הגיגאנטים - הענקים מהמיתולוגיה היוונית - שאיימו להפיל את זאוס ממושבו במרומי הר האולימפוס.

אנקלדוס, כפי שצולם מהחללית קאסיני ב-2017. ניתן לראות את  הסילון הנפלט מהקוטב הדרומי שלו.
המקור: NASA 

אנקלדוס נודע בעיקר בשל שתי תכונות מעניינות - יש עליו פעילות געשית, שמתבטאת בגיזרים פעילים על פני השטח. והוא העצם הבוהק (מחזיר האור) ביותר במערכת השמש.

עיקר המידע שיש ויהיה לנו על אנקלדוס מגיע מהחללית קאסיני (Cassini) שיצאה למסעה לחקר שבתאי וירחיו בשנת 2004 והתרסקה לתוכו ואז סיימה את פעולתה בשנת 2017. אך מידע רב שנאסף מהחללית עדיין מחכה לפענוח.

קאסיני עברה לראשונה ליד אנקלדוס בשנת 2005. מכשיריה גילו שעל הירח יש כמות גדולה של מים - במצב נוזלי ובמצב מוצק. בשנת 2011 הכריזה NASA על אנקלדוס כמקום אפשרי להתיישבות בני אדם.

מהקוטב הדרומי של אנקלדוס יש פליטה מתמדת של סילונים המכילים גזים וגרגרי קרח לחלל. בקוטב הדרומי נמצא אוקיינוס מתחת לשכבת קרח שמקיפה את הירח, האוקיינוס מצידו יושב על ליבה סלעית, שבצמוד אליה יש גם פעילות הידרותרמלית. - כל זה בעצם אומר שמה שנפלט לחלל מהקוטב הדרומי בעצם כולל כימיקלים מכל האזורים הללו.

המחקר הראשוני על מציאת חומרים אורגניים באותם סילונים היה ב-2019. אז התגלו בסילונים באמצעות ניתוח ספקטרלי, חומרים אורגניים שמכילים חמצן, חנקן וטבעות ארומטיות, ואף תרכובות המכילות זרחן. חלק מהחומרים שהתגלו הם אבני בניין בסינתזה של חומצות אורגניות שחשובות לקיום החיים, כחומצות אמיניות. 

מחקר חדש יותר - מאוקטובר 2025, זיהה בסילונים,  באמצעות פענוח כימי של תכולת גרגרי קרח שנלכדו ישירות על ידי החללית,  תרכובות אליפטיות, אסטרים/אלקנים, אתרים/קבוצות אתיל, במקביל גם תרכובות נושאות חנקן וחמצן שאותרו כבר ב-2019. כאמור כל אלה נפלטו מהאוקיינוס הקפוא של אנקלדוס - ולא היה להם כמעט זמן "להתבלות"  בחלל. מקורם של כל התרכובות הוא הידרותרמי - במסלולים גיאוכימיים המובילים לסינתזה של חומרים אורגניים שונים. 

מה לא נמצא בינתיים, עדויות לקיומם של יצורים חיים. 

ואנחנו נמשיך לחפש - ולקוות שימצאו מתישהו יצורים חיים בחלל

לקריאה נוספת

המאמר מ-Nature Astronomy - אוקטובר 2025

המאמר - מ-Monthly Notices of the Royal Astronomical Society - אוקטובר 2019

אנקלדוס: ירחו המרתק של שבתאי - כתבה מ-YNET  - ד"ר יגאל פת-אל - יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה - 2011

האם יש חיים באחד הירחים הקפואים של שבתאי? - כתבה מסיינטיפיק אמריקן, באתר הידען - 2017