בשבוע שעבר (ב-27 בדצמבר) חגגנו את יום הולדתו ה-202 של הכימאי הצרפתי, לואי פסטר (Pasteur), כימאי בהכשרתו, שנחשב לאחד הביולוגים החשובים בהיסטוריה על תרומותיו להבנת תהליכי התסיסה ומניעת מחלות. ממציא תהליך הפיסטור, שנקרא כיום על שמו, ובעל תרומה עצומה לתורת החיסון. פסטר נחשב כחוקר שהפריך את תאוריית הבריאה הספונטנית, למרות שהניסוי שביצע היה בעייתי למדי. הוכתר כ"אבי תורת המיקרוביולוגיה".
פסטר נולד בדול (Dole) שבצרפת והיה האמצעי מחמישה אחים למשפחה של מעבדי עורות. את לימודי הדוקטורט שלו בכימיה הוא סיים ב-1847.
לואי פסטר - 1895-1822
איזומרים אופטיים
במהלך הדוקטורט וגם לאחריו פסטר חקר את המבנה הגבישי של חומצות אורגניות חסרות סימטריה, כמו חומצה טרטרית, .tartaric acidפסטר גילה את קיומם שני האיזומרים המרחביים (אננטיומרים) של החומצה - שהם בעלי פעילות אופטית מנוגדת. הוא מצא שבתהליכים כימיים במעבדה, התוצר (החומצה הטרטרית) אינו פעיל אופטית (כי זו תערובת רצמית של שני האיזומרים) ואילו בתוצרים ממקורות "טבעיים" הייתה לתוצר פעילות אופטית. פסטר הסיק מכך שהפעילות האופטית, הנובעת מקיומו של אחד האיזומרים בלבד, נובעת מפעילות של מיקרואורגניזמים. שנים רבות אחר כך הפכה מסקנתו של פסטר לכלל ביוכימי חשוב.
תאוריית הבריאה הספונטנית והניסוי הבעייתי
פסטר הוא האחראי להפרכת התאוריה. הניסויים שלו הראו כי ללא מקור זיהום, מיקרואורגניזמים אינם יכולים להתפתח במצע כלשהו. הוא הדגים שלא התפתחו חיים בצלוחיות מעוקרות ואטומות, בעוד שבצלוחיות מעוקרות ופתוחות יכולים להתפתח מיקרואורגניזמים. באמצעות שימוש בבקבוק בעל פייה מעוקלת דמוית צוואר ברבור, הוא הדגים כי חשיפה לאבק שמצוי באוויר (ונושא מיקרואורגניזמים) מאפשרת צמיחת מיקרואורגניזמים, אך חשיפה לאוויר עצמו ללא אבק זה, מותירה את המצע נקי מחיידקים. חשוב לציין, שעד היום לא ברור לנו, כיצד הוא עיקר את מצעיו מנבגים (הרתחה אינה משמידה אותם). פליקס פושה (Pouchet), ניסה לשחזר את ניסוייו של פסטר ולא הצליח בכך. וגם אנחנו לא נצליח לשחזר את תוצאותיו.
בקבוק, של פסטר, בעל פייה מעוקלת דמוית צוואר ברבור |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה