חיסון חדש נגד שלבקת חוגרת

חיסון רקומביננטי חדש ויעיל, shingrix, נגד שלבקת חוגרת  נכנס לסל התרופות בישראל

החיסון החדש Shingrix נגד מחלת השלבקת החוגרת הגיע לישראל, שש שנים לאחר שנכנס לשימוש בצפון אמריקה, והוא נכנס לסל התרופות עבור גילאי 65 ומעלה. החיסון יינתן בשתי מנות בפרק זמן של חודשיים ויהיה יעיל למשך כ־10 שנים.

כל מי שחווה שלבקת חוגרת (Shingles) יספר על חוויה מתמשכת ומאוד לא נעימה, המלווה בכאבים עזים. שלבקת חוגרת היא שלב מאוחר של מחלת הילדים הנפוצה אבעבועות רוח (Chicken pox), שגם לה יש חיסון. השלבקת החוגרת מתפרצת בדרך כלל בחולים בטווח של 40–80 שנה לאחר שחלו באבעבועות רוח, אבל מופיעה בקרב 10%–30% בלבד מביניהם. במשך השנים שבין שתי ההתפרצויות, הנגיפים חבויים במצב רדום (לטנטי) במערכת העצבים.

המחלה מתחילה בהופעת כאבים חזקים וממושכים בקצות העצב. לאחר כמה ימים מופיעות לאורך העצב שלפוחיות הדומות לאלה של אבעבועות רוח, וכשלושה שבועות מאוחר יותר הן נעלמות. הכאבים בעצב עלולים להימשך כמה חודשים (תופעה המכונה Postherpetic neuralgia).

הנגיף Varicella zoster במיקרוסקופ אלקטרונים סורק 
CDC/ Dr. Erskine Palmer; B.G. Partin

רצף השלפוחיות לאורך העצב נראה לפעמים כמעין חגורה (ראו תמונה) – ומכאן המילה "חוגרת" שבשם המחלה. תפקידה של המילה הוא גם להדגיש שלא מדובר בשלבקת השפתיים או שלבקת אברי המין. גם במחלות אלה יש פצעים אופייניים ושלפוחיות – שנגרמים על ידי נגיפי Herpes simplex, המשתייכים לאותה משפחה. מקור המילה שלבקת במילה הארמית שׁלבוקא, שמשמעותה "אבעבועה". השם האנגלי של המחלה –  Shingles – מקורו במילה הצרפתית Chingle, חגורה.

שתי המחלות נגרמות על-ידי נגיפי Varicella zoster, VZV, המשתייכים למשפחה של נגיפי ההֶרְפֶּס (Herpes Viruses). נגיפים אלה, בניגוד לנגיפי DNA אחרים, מתרבים בציטופלזמה של התא המאכסן ולא בגרעין שלו, וזאת מכיוון שהם מייצרים בעצמם את האנזימים הנדרשים לשכפול DNA ותעתוק RNA.

השלבקת החוגרת היא אף מקור לכל התפרצות חדשה של אבעבועות רוח בקרב ילדים לא מחוסנים – החולה הראשון נדבק בנגיפים שהופרשו לסביבתו מנגעים של שלבקת חוגרת שבהם חלו סביו (או קרובי משפחה מבוגרים אחרים). כאמור, מחלת השלבקת החוגרת מופיעה במרבית המקרים בגיל השלישי, כתוצאה מהידרדרות של מערכת החיסון המתרחשת עם הגיל. גם באנשים צעירים המחלה עשויה להתפרץ, אך זה נדיר יותר.

שלבקת חוגרת בילד עם היסטוריה של לוקמיה -
מאתר ה-CDC

Shingrix, חיסון חדש של החברה הבריטית GSK (גלקסו סמית' קליין) נגד שלבקת חוגרת, נכנס בחודש יולי 2023 לסל התרופות בישראל. החיסון מוזרק בשתי פעימות, שביניהן 6-2 חודשים. החיסון מחליף את החיסון הקודם, Zostavax, שהכיל זן מוחלש של הנגיף והיה פחות יעיל (וגם לא נכלל בסל התרופות). מי שהתחסן בחיסון הקודם יוכל להתחסן בחיסון החדש, וזאת אם עברו לפחות חודשיים ממועד קבלת החיסון הישן. החיסון שבסל התרופות מיועד לבני 65 ומעלה, וכן לבני 18 ומעלה שנמצאים בסיכון מוגבר לחלות בשלבקת חוגרת. בני 65-50 יוכלו להתחסן בתשלום.

החיסון החדש נכנס לשימוש בארצות הברית ובקנדה ב-2017, ובניגוד לחיסונים הקודמים הוא אינו מכיל נגיפים חיים, אלא רק את חלבון המעטפת של הנגיף – Glycoprotein E. החיסון הוא רקומביננטי, כלומר הגן שמקודד את חלבון המעטפת שובט בתוך תרבית של תאים. נוסף על חלבון המעטפת שמופק מתאי התרבית, החיסון מכיל עוד שני חומרים: QS21, מולקולה סבונית שמקורה בגזע עץ הסבון (Quillaja saponaria), ו-monophosphoryl lipid A, חומר שמקורו במעטפת של חיידקי Salmonella minnesota. חומרים אלה מגרים את מערכת החיסון לתגובה (אדג'ובנטים).

בניסויים הקליניים הראה Shingrix יעילות גבוהה יותר (יותר מ־90%) מזו של ה־Zostavax במניעת התפרצות שלבקת חוגרת. לכן החליטו רשויות הבריאות בארצות הברית (המרכז לבקרת המחלות - CDC) להמליץ גם למי שחוסן ב-Zostavax להתחסן בחיסון החדש. בעקבות הנחיה זו נוצר מחסור זמני בתרכיב, והיצרן סיפק את כל מלאי החיסונים שייצר. כעת הגיע החיסון גם לישראל.

שאלה: למה לא לחסן נגד השלבקת החוגרת באמצעות החיסון החי־מוחלש נגד אבעבועות רוח (MMRV) שמקבלים בילדות? תשובה: החיסון נגד אבעבועות רוח, כמו המחלה עצמה, אינו מקנה הגנה מפני שלבקת חוגרת, וזאת כנראה בגלל שהוא מביא ליצירת כמות נמוכה יחסית של נוגדנים לטווח ארוך. בחיסון הקודם של השלבקת, Zostavax – שמועיל נגדה רק בכ-70% מהמקרים – יש כמות נגיפים גדולה הרבה יותר, פי 14.

לקריאה נוספת

על מחלת אבעבועות הרוח  - באתר ה-CDC

על מחלת השלבקת החוגרת  - באתר ה-CDC

על  אבעבועות רוח ושלבקת חוגרת - באתר ה-WHO

על החיסון לשלבקת חוגרת  - באתר ה-CDC

שלבקת חוגרת והחיסון נגדה - דרור בר-ניר, בבלוג זה

הנגיף Varicella zoster - מאבעבועות רוח לשלבקת חוגרת (וההיפך) דרור בר-ניר, בבלוג זה

תודה לחברים מ"מדע גדול בקטנה", שגיא ברודסקי, עלי שמשוני, שרית פולבוי, קרינה סמבליאן וקרן אור  על הארותיהם והערותיהם. 

עריכה: יהונתן הופמן

נערך ופורסם גם בדף הפייסבוק ובאתר האינטרנט של  מדע גדול בקטנה - ספטמבר 2023