שלבקת חוגרת והחיסון כנגדה

שלבקת חוגרת היא מחלה נגיפית שלה קשר ישיר למחלת אבעבועות הרוח: היא מתרחשת רק באנשים שחלו בעבר באבעבועות רוח, והיא המקור להתפרצות מחודשת של אבעבועות רוח באוכלוסיות שלא חלו או לא חוסנו. למחלה זו יש חיסון מונע המיועד לבני 60 פלוס שאין להם הוריות נגד.

שלבקת חוגרת בילד עם היסטוריה של לוקמיה -
מאתר ה-CDC

מחלת השלבקת חוגרת (Shingles) מופיעה במרבית המקרים בגיל השלישי, לרוב כתוצאה מהידרדרות של מערכת החיסון המתרחשת עם הגיל. גם באנשים צעירים המחלה עשויה להתפרץ אך זה נדיר יותר. במקרים נדירים מאוד פוגעת מחלת השלבקת החוגרת בתינוקות מתחת לגיל חצי שנה, תינוקות אלה לא קיבלו מאמהותיהם (שכנראה לא חלו באבעבועות רוח), דרך השלייה, את הנוגדנים שיגנו עליהם.

שלבקת חוגרת היא בעצם שלב מתקדם של מחלת אבעבועות הרוח (Chicken pox), רק שהוא מתרחש בין ארבעים (ולפעמים פחות) לשמונים שנה לאחר שהאדם לקה באבעבועות רוח. המחלה מופיעה רק ב-10%-30% מהחולים באבעבועות רוח (ששיעורם באוכלוסייה עמד על כ-80% טרם התחלת החיסון לאבעבועות רוח). בין שני השלבים חבויים הנגיפים במצב רדום (לטנטי) במערכת העצבים. המחלה מתחילה בהופעת כאבים חזקים וממושכים בקצוות העצב. לאחר מספר ימים מופיעות לאורך אותו עצב שלפוחיות הדומות לאלה של אבעבועות רוח, והן נעלמות לאחר כשלושה שבועות. הכאבים בעצב עלולים להימשך כמספר חודשים (תופעה המכונה Neuralgia Post Herpetic).

כל השלפוחיות ביחד, לאורך העצב, נראות לפעמים כמו חגורה (ראו תמונה) - ומכאן המילה חוגרת בשם המחלה, שתפקידה גם להדגיש שלא מדובר בשלבקת השפתיים או שלבקת אברי המין, מחלות נגיפיות שגם בהן יש פצעים אופייניים ושלפוחיות שנגרמות על ידי נגיפים אחרים מאותה משפחה. מקור המילה שלבקת במילה הארמית שלבוק שמשמעותה אבעבועה. השם הלועזי של המחלה, Shingles, מקורו במילה הצרפתית Chingle שמשמעותה חגורה.

הקשר בין אבעבועות רוח לשלבקת חוגרת הוצע לראשונה בשנת 1892 על-ידי הרופא ג'יימס וון בוקאי (Von Bokay), לאחר שצפה במספר מקרים של אבעבועות רוח בבית שבו טופל לפני כן חולה בשלבקת חוגרת. האישור לכך התקבל רק בשנת 1954 על-ידי הווירולוג תומס וולר (Weller), שבודד את אותו נגיף משני המקורות השונים.

המחלה נגרמת על-ידי הנגיף Varicella zoster, VZV, (נקרא בעבר Herpes zoster) שייך לתת משפחה של נגיפי ההֶרְפֶּס (Herpes Viruses). נגיפי משפחה זו מתרבים בציטופלזמה של התא המאכסן, ולא בגרעין.

הנגיף Varicella zoster במיקרוסקופ אלקטרונים סורק 
CDC/ Dr. Erskine Palmer; B.G. Partin

להקלת התסמינים, משתמשים בתכשיר נוגד הנגיפים Acyclovir (מוכר גם בשמו המסחרי Zovirax), החוסם את שיכפול ה-DNA הנגיפי, ו/או בתכשירים נוגדי כאבים.

לשלבקת החוגרת יש גם סיבוכים - אם השלבקת פוגעת בעיניים, יש סכנה לפגיעה בלתי הפיכה בקרנית, ואובדן הראייה. פגיעה באזניים יכולה לגרום לחרשות. השלפוחיות יכולות להזדהם על ידי חיידקים, כמו סטפילוקוקים או סטרפטוקוקים, זיהומים שיכולים גם לסכן חיים - כמו באבעבועות רוח. במחקר ראשוני מ-2014 נמצא שמחלת השלבקת מגדילה במעט (15%-10%) את הסיכון לללקות בשבץ מוחי ובהתקפי לב.

חולה בשלבקת חוגרת עשוי להיות מקור לתחילתה של מגפה חדשה של אבעבועות רוח שפוגעת בילדים הצעירים (והמבוגרים - אם יש כאלה) שעדיין לא חלו או לא חוסנו במחלה. מרבית אלה שחלו באבעבועות רוח לא יחלו במחלה זו שוב, כי מערכת החיסון זוכרת את הנגיף ומייצרת כנגדו נוגדנים (אך יש גם מיעוט שחלה באבעבועות יותר מפעם אחת). אך נוגדנים אלה, הנמצאים רק במחזור הדם, אינם מונעים את הופעת מחלת השלבקת. הסיבה להופעת השלבקת, למרות קיום הנוגדנים, אינה ידועה, אך משערים שחולשה זמנית של מערכת החיסון גורמת לכך. חלק מהחולים בשלבקת חולה בה יותר מפעם אחת.

חיסונים נגד גורמי המחלה

חיסונים נגד אבעבועות רוח ומשמעותם לגבי השלבקת החוגרת

שני תרכיבי חיסון נגד הנגיף, המיועדים למנוע את מחלת האבעבועות, קיימים כבר כשני עשורים, תרכיבים אלה מכילים נגיפים מוחלשים, והם מכונים Varivax ו-Varilrix. בישראל, החל מ-2008, מחסנים באחרון, בנפרד, או במסגרת התרכיב המרובע הנגיפי (אדמת, חצבת, חזרת, אבעבועות-רוח - MMRV).

התרכיב Varilrix, מכיל זן מוחלש (המכונה OKA) של VZV מיוצר על-ידי חברת GSK, וניתן, בנפרד או במסגרת החיסון המרובע הנגיפי, לכל תינוק החל מגיל שנה ולכל ילד או מבוגר, שלא חלו בעבר באבעבועות רוח. מומלץ אף לתת את החיסון לאנשים שלא חלו אף לאחר שנחשפו לנגיף - עד חמישה ימים לאחר החשיפה. ייתכן שזה לא ימנע את המחלה, אך יפחית את חומרתה.

כדי להגיע למקסימום הגנה (כ-95%) יש להתחסן פעמיים בהפרש של לפחות שלושה חודשים ביניהם (בישראל החיסון השני ניתן בכיתה א'). החיסון אינו מונע תמיד את המחלה, אך אצל המחוסנים התסמינים קלים הרבה יותר וכמעט ללא סיבוכים. משערים, אך זה עדיין לא ודאי, שבמקרה כזה, הנגיף לא נשאר בגוף (במערכת העצבים) ולכן השלב השני המאוחר של המחלה - השלבקת החוגרת - אמור להימנע לגמרי. עדיין לא ברור לכמה שנים תקף החיסון. וכשנדע, נוכל לתת מנה נוספת בהתאם.

חיסונים נגד שלבקת חוגרת

כנאמר לעיל, כ-80 אחוזים או יותר מאנשי הגיל השלישי (50 ומעלה) חלו בילדותם במחלת אבעבועות הרוח. בכולם הנגיף חבוי במערכת העצבים ו"מחכה" להזדמנות מתאימה להתפרץ. הזדמנות זו מתרחשת ב-20-10 אחוז מהנשאים.

החל משנת 2006 נמצא בשימוש החיסון Zostavax, שכמו שני החיסונים הקודמים שהוזכרו, הוא מכיל נגיפים מוחלשים, אך בכמות גדולה יותר (פי 14 לערך). חיסון זה אמור למנוע את התפרצות מחלת השלבקת החוגרת אצל הנשאים. החיסון מקטין סיכון לשלבקת ב-70-50 אחוזים לפחות לחמש שנים. החיסון נבדק ואושר ב-2011 לבני 50 ומעלה, והוא מומלץ על-ידי רשויות הבריאות לבני 60 ומעלה.

החל משנת 2017 נכנס לשימוש בארצות הברית ובקנדה החיסון Shingrix, שבניגוד לחיסונים הקודמים, הוא אינו מכיל נגיפים חיים, אלא רק את חלבון המעטפת של הנגיף - Glycoprotein E, שמופק מתאי CHO-K1 (תרבית שמקורה בתאי שחלה של אוגר סיני).

 חיסון זה מוזרק פעמיים בהפרש של כחודשיים ובניסויים הקליניים הוא הראה יעילות גבוהה יותר (כ-90% במניעת השלבקת החוגרת) מזו של ה-Zostavax. לכן החליטו רשויות הבריאות בארצות הברית (המרכז לבקרת המחלות - CDC) להמליץ גם למי שחוסן ב-Zostavax להתחסן גם בו. כתוצאה מהנחייה זו נוצר מחסור זמני בתרכיב, והיצרן מספק את כל מה שהוא מייצר לארצות הברית. גם באיחוד האירופי, באוסטרליה וביפן אושר החיסון החדש. נמתין בסבלנות שהוא יאושר ויופץ גם בישראל.

למי אסור להתחסן: 

היות ומדובר בחיסונים חיים מוחלשים, אסור לחסן ב-Zostavax וב-Varilrix נשים בהריון או המתכננות כזה בחודש שלאחר החיסון. כמו כן אין לחסן אנשים שאלרגיים לג'לטין, לאנטיביוטיקה ניאומיצין, או למרכיבי חיסון אחרים. אין לחסן פגועי מערכת החיסון מכל סוג: חולי AIDS או מחלות אחרות הפוגעות במערכת החיסון, מטופלים בסטרואידים, חולי סרטן בטיפולי קרינה או כימותרפיה. חולים במחלות סרטניות של תאי מערכת החיסון. בכל מקרה של ספק, יש להתייעץ עם הרופא המטפל לפני החיסון.

התוויות הנגד ישתנו לגבי Shingrix.

איך מתחסנים? 

בקופת חולים מאוחדת קיבלתי מרשם והפנייה לאחיות מרופאת המשפחה - איתם ניגשתי לבית המרקחת ולחדר האחיות - וחוסנתי. בקופת חולים מכבי התהליך דומה.
אשמח להתעדכן ולעדכן כאן על התהליך בכללית ובלאומית.

לסיכום:

שלבקת חוגרת, שהיא מחלה מאד לא נעימה הגורמת כאבים עזים, עשויה להתפרץ בכשליש מהאנשים שחלו באבעבועות רוח בעברם. ניתן - בסבירות גבוהה להקטין את הסיכוי לחלות בה ובסיבוכים שבעקבותיה על-ידי החיסון Zostavax, המומלץ להתחסנות לבני הגיל השלישי, שנכון להיום טוב לפרק זמן של לפחות חמש שנים. וכשיגיע החיסון היעיל יותר, Shingrix, נעבור אליו. בינתיים Zostavax לא בסל התרופות, אך אנו מקווים שיכנס בקרוב.

מקורות וקריאה נוספת

הנגיף Varicella zoster - מאבעבועות רוח לשלבקת חוגרת (וההיפך) - בבלוג זה

על שלבקת חוגרת מאתר ה-CDC

מחלת השלבקת מגדילה את הסיכון לשבץ מוחי - בכתב העת Neurology - ינואר 2014


פורסם במקביל באתר הפייסבוק - מדעי הטבע באוניברסיטה הפתוחה