חיידקים ונגיפים וגם שאר היצורונים המקיפים אותנו מכל עבר, משפיעים על חיינו מכל מיני כיוונים. בבלוג אספר על אלה המוזכרים מדי פעם בחדשות וגם לחדשות מדעיות הקשורות בהם. כמו כן אשתף אתכם גם בתמונות ודיווחים על יצורים גדולים יותר, שבהם אצפה בטבע. בלוג זה גם יהווה ארכיון לחומרים שכתבתי בעבר ורלוונטיים לנושא.

25.12.19

שפעת החזירים (זו מ-2009) כבר קטלה בחורף 2019 תשעה איש


החורף בעיצומו ואתו גם מחלת השפעת. תשעה אנשים כבר מתו, עוד ארבעה מאושפזים במצב קשה ולא ברור אם יצליחו להצילם. הזן שגרם להם לתחלואה ולתמותה הוא זן מוכר וידוע בעשור האחרון, שנכלל גם בתרכיב החיסון - הזן הגורם לשפעת החזירים.

בשורה התחתונה: אם לא התחסנתם, עשו זאת עכשיו. אתם מגינים לא רק על עצמכם, גם על הקרובים לכם.

על שפעת החזירים, שפעות עונתיות והגנטיקה המעניינת של נגיפי השפעת.


באפריל 2009 הגיח ממקסיקו זן חדש של נגיף שפעת, שגרם למחלה המכונה "שפעת החזירים" - עד סוף 2009 מתו מהמחלה 12 אלף אנשים ברחבי העולם, מתוכם 80 בישראל. מאז, זן זה לא עזב אותנו וזה החורף ה-11 שהוא גורם לתחלואה ולתמותה. בכל חורף אנו חולים גם בזנים אחרים של שפעת, שגובים גם הם את מחירם בחיי אדם. 

נגיפי שפעת החזירים במיקרוסקופ אלקטרונים -

שם המחלה (ובעקבותיה גם שם הנגיף הגורם לה) באנגלית influenza ובקיצור flu בא מהמילה הלטינית Influentia, "להשפיע", מפני שחשבו שמצב הכוכבים הוא זה שמשפיע על בריאותנו. מכאן גם השם בעברית - שפעת.

מחלת השפעת היא מחלה מדבקת של דרכי הנשימה העליונות, ביונקים ובעופות. המחלה נגרמת על-ידי קבוצת נגיפי ה-Influenza. חומרת המחלה שונה בחולים שונים. הסיבוכים מהמחלה היכולים לגרום לתמותה הם לרוב דלקות בריאות (לעתים על-ידי נגיפי השפעת עצמם, אך לרוב חיידקית: ולעתים שילוב של השניים), אך גם סיבוכים נוירולוגיים, לבביים ואחרים. זו מחלה עונתית, חורפית בעיקרה. למחלה סימנים ותסמינים רבים, המופיעים בפתאומיות. לא כולם מופיעים אצל כל החולים: עלייה חדה בטמפרטורת הגוף, כאב ראש, עייפות יתר, שיעולים יבשים, כאב גרון, אף דולף/סתום, כאבי שרירים. סימנים נוספים, האופייניים בעיקר לילדים, כוללים כאבי בטן, הקאות ושלשולים.

נגיפי ה-Influenza, המשתייכים לקבוצת נגיפי ה-Orthomyxoviruses, הם נגיפים עטופים בממברנה בעלי קוטר משתנה (150-80 ננומטר). החומר התורשתי של נגיפים אלה הוא RNA חד-גדילי, שאורכו כ-14,000 נוקלאוטידים. ה-RNA, בשונה מהרבה נגיפים אחרים - שם הוא מורכב מיחידה אחת - מורכב משבעה עד שמונה מקטעים שונים. הנגיפים ממוינים, על-פי האנטיגנים הפנימיים של הנגיף M1 ו-NP, לארבע תת-קבוצות: D-A. לנגיפים מקבוצות C ו-D שבעה קטעי RNA, המקודדים לתשעה חלבונים, בעוד הנגיפים מקבוצות A ו-B מכילים שמונה קטעי RNA, המקודדים לאחד-עשר חלבונים.

הנגיפים מקבוצה D מוכרים כיום רק בבקר וחזירים. הנגיפים מקבוצת C, הגורמים לשפעות קלות יחסית, נתגלו עד היום בבני אדם ובחזירים. הנגיפים מקבוצה B קיימים רק בבני אדם והשפעת שלה הם גורמים נחשבת קלה יותר מזו הנגרמת על-ידי נגיפי A. הנגיפים מקבוצות B ו-C יציבים מבחינה גנטית - משמעות הדבר שהדבקה באחד מהם מקנה חסינות ממושכת מפני הדבקה חוזרת. לכן הם גם יותר נדירים, ומופיעים בגלים, כלומר רק כשמצטברים באוכלוסיות מסוימות מספר רב של בלתי חסינים (ילדים שנולדו) ויש מקור הדבקה חדש.

הנגיפים מקבוצה A, שבהם נתמקד כאן, מדביקים בני אדם אך גם בעלי חיים רבים אחרים, שמהם רלוונטים לענייננו העופות והחזירים. נגיפים אלה אינם יציבים, ושינויים גנטיים (ואנטיגניים) חלים בהם כל הזמן. תופעה זו אחראית למגוון הגדול של נגיפי השפעת המוכרים לנו, שממשיכים להשתנות כל הזמן.

כאשר נגיף השפעת מגיע לתא מאכסן, הוא נצמד לקולטן (receptor) מיוחד שבממברנת (קרומית) התא באמצעות צמדן (adhesin), חלבון סוכרי במעטפת הנגיף, המכונה המגלוטינין (Hemaglutinin, ובקיצור H). לאחר ההיצמדות חל איחוי בין ממברנות הנגיף והמאכסן, והחלק הפנימי של הנגיף הקרוי ויריון, המכיל את המידע התורשתי ואנזים להכפלת ה-RNA, חודר לתוך התא. כעת מתרחש תהליך ההשלה, שבו משתחרר ה-RNA מהוויריון. אחר-כך "נרתם" התא המאכסן להכפלת ה-RNA הנגיפי (בעזרת האנזים המיובא), ליצור חלבוני הויריונים חדשים, ולייצור חלבוני מעטפת נגיפיים, המתרכזים באזורים מסוימים בממברנת התא. בשלב האחרון נארזות בכל ויריון שנוצר מולקולות ה-RNA הנגיפי, והוויריונים החדשים מגיעים לממברנת התא המאכסן, לאזור שבו התרכזו חלבוני המעטפת הנגיפיים. בעזרת אחד מהם, האנזים נוירמינידז (Neuraminidase, ובקיצור N), הוויריונים "מתעטפים" בממברנת התא המאכסן (המכילה את החלבונים הנגיפיים) ויוצאים מהתא.

שני חלבוני המעטפת של הנגיף, ההמגלוטינין והנוירמינידז, שהמידע לייצור כל אחד מהם נמצא על מקטעי RNA שונים, הם האנטיגנים של הנגיף. הם אלה שנגדם נוצרים הנוגדנים של מערכת החיסון ושבאמצעותם אנחנו גם "מזהים" ומגדירים את הנגיף. לדוגמה, לנגיף העופות ב-2006 היה המגלוטינין מקבוצה 5 ונוירמינידז מקבוצה 1, ולכן הוא כונה H5N1. לנגיף שפעת החזירים הנוכחי יש המגלוטינין מקבוצה 1 ונוירמינידז מקבוצה 1, ולכן הוא מכונה H1N1. יש לשים לב שעדיין יש שונות רבה בין החלבונים באותה קבוצה מספרית (גם אם בעברם הרחוק היה להם מקור משותף). נוסף לסימון ה-H וה-N, מאופיין כל נגיף שפעת על-ידי מקום בידודו הראשוני, מספר סידורי, ושנת איפיונו. ולכן שמו המלא של נגיף שפעת החזירים הוא H1N1pdm09.

השינויים הגנטיים החלים בנגיפים הם משני סוגים: סחיפה (drift) והיסט (shift).
סחיפה גנטית: הסחיפה מתרחשת כתוצאה מהגהה בלתי קפדנית של ה-RNA של הנגיפים החדשים על-ידי האנזים המשכפל אותם: RDRP - RNA dependent RNA polymerase. כתוצאה מכך, ב-RNA של הצאצאים יש הרבה טעויות. אמנם, יש מהטעויות הגורמות ליצירת נגיפים חסרי יכולת הדבקה, אך באלה שנשארו עם יכולת הדבקה (ואלה כמובן מתרבים בהמשך) נוצרים שינויים באנטיגנים ובמשך העונה מצטברים מספיק שינויים כאלה, כדי שהנוגדנים של השנה הקודמת לא תמיד יזהו את הנגיפים ש"יעברו לשנה הבאה".

נגיפי שפעת החזירים עברו סחיפה גנטית משמעותית מ-2009, ולכן מהשנה תרכיב החיסון כולל את חלבוני המעטפת של צאצאיהם מ-2016. 

היסט גנטי: כאשר שני נגיפי שפעת שונים מדביקים מאכסן אחד בעת ובעונה אחת, יכולים שני הנגיפים "להחליף" ביניהם אחד או יותר ממקטעי ה-RNA המקודדים להמגלוטינין ו/או לנוירמינידז. באופן זה ייווצר נגיף חדש, המשלב תכונות של שני הנגיפים המקוריים. למשל, אם נגיף שפעת העופות H5N1 והנגיף האנושי H3N2 יתאכסנו במאכסן משותף, עלולים להיווצר נגיפי H3N1 שישלבו את הקטלניות של נגיפי H5N1 ואת היכולת לעבור בין בני אדם.
מעריכים שנגיף השפעת הספרדית, גם הוא H1N1, שהופיע ב-1918, נוצר מתהליך רקומבינציה כזה. מהשפעת הספרדית מתו בין 100-40 מיליון אנשים ברחבי העולם במשך חמש שנים.
וכאן נכנסים החזירים (והעופות) לתמונה. החזירים יכולים להידבק גם בנגיפי השפעת של העופות, וגם בנגיפי השפעת של האדם, ולא בהכרח לפתח מחלה. אם במקרה מתרחשת אצלם הדבקה בו זמנית בשני נגיפים ממקורות שונים, עשויה להתרחש רקומבינציה ושכתוצאה ממנה עשוי להיווצר נגיף חדש שיכול להדביק בני אדם.
כנגיפים של מערכת הנשימה, נגיפי השפעת נפלטים מגופם של החולים והנשאים בעיטוש (5000 חלקיקים, כלומר טיפות המכילות נגיפים, לעיטוש); בשיעול (3000 חלקיקים) או בדיבור רציף (1000-500 חלקיקים לדקה), ומועברים לרוב דרך האוויר (ייתכן גם מעבר של נגיפים על-ידי מגע יד בחפצים שמכילים נגיפים רבים, למשל מטפחות משומשות, והכנסת היד לפה). רק כ-10% של נגיפים אלה הם בעלי יכולת הדבקה (אלה הנגיפים שבוויריון שלהם נארזו כל שבעה או שמונה קטעי ה-RNA השונים). במקומות פתוחים ומאווררים היטב הסיכוי להידבק הוא נמוך (אלא אם כן הנשא התעטש ממש על פרצופכם). מקומות סגורים שבהם שוהים אנשים רבים, כיתות לימוד, חדרי שינה צפופים בפנימיות ובמחנות צבא, אוטובוסים ורכבות - הם עיקר הבעיה. זו מחריפה בעיקר בחורף, כשאז כל החלונות סגורים, ופחותה בקיץ שאז מאוורר יותר. כעת, בעידן המזגנים, חללים רבים נשארים סגורים וממוזגים גם בקיץ...
גם המטוסים, שבהם שוהים הנוסעים ואנשי הצוות שעות רבות, מהווים בעיה חמורה לא רק מבחינת השפעת, אלא גם מבחינת מחלות מדבקות אחרות. החלפת האוויר במטוס היא מינימלית ובעצם כל נוסעי המטוס משתפים את שכניהם בחיידקים ובנגיפים של מערכת הנשימה שלהם. יש לציין, שמאז נאסר לעשן בטיסות, הורדה תדירות החלפת האוויר במטוסים ועלתה סכנת ההידבקות במחלות....
זמן הדגירה של המחלה הוא 72-18 שעות. בכל שנה, בין 20-5 אחוזים מהאוכלוסייה חולים בשפעת, כ-1% אחוזים מהם מאושפז בבתי חולים, וכ-20-8 אחוזים מהם - רובם מהאוכלוסיות שבסיכון, קשישים, תינוקות, נשים בהריון ומדוכאי מערכת חיסון - אף מתים מסיבוכי המחלה (תלוי באלימות של הזן), אך גם אנשים בריאים ושאינם באוכלוסיות הסיכון מסתבכים ומתים כתוצאה מהמחלה.
כל שנה נעשית הערכה ברשויות הבריאות המרכזיות, על פי המידע האפידמיולוגי שקיים במערכת העולמית, ולפיה מנסים לחזות איזה זני נגיפים יהיו נפוצים באותה שנה והיכן יופיעו. כנגד זנים אלה מפותח תרכיב חיסון. קיימים תרכיבים המכילים נגיפים חיים מוחלשים, ואחרים המכילים נגיפים מומתים (בישראל משתמשים השנה בתרכיב של נגיפים מומתים). התרכיב ניתן לכולם - לא רק לאוכלוסיות שבסיכון. לפעמים קולעים, ותרכיב החיסון אכן מחסן בפני המחלה באותה שנה, ולפעמים התחזיות מתבדות, כולן או חלקן, כתוצאה מהגחה של זני נגיפים אחרים. בעונת השפעת הנוכחית כולל תרכיב החיסון ארבעה זנים (אחד מהם הוא הזן של שפעת החזירים) והם מפורטים בתמונה של אריזת התרכיב. בינתיים כל מקרי התחלואה והתמותה שאובחנו מעבדתית נגרמו על-ידי זנים שנגדם מגן החיסון.

האריזה של תרכיב החיסון הנוכחי -  10 מזרקים מוכנים לשימוש

חשוב גם לציין שלמרות החיסון ניתן לחלות בשפעת, אם החיסון לא תפס, או שהגיע זן אחר, אך במקרים אלה הסיכויים לסיבוכים יורדים בצורה משמעותית.
ואנחנו גם מחכים בחוסר סבלנות לסיום הפיתוח של החיסונים החדשים (ששלושה מהם כבר בניסויים קליניים) נגד כל נגיפי השפעת, אותם נקבל רק אחת לכמה שנים.

אל תגידו, לי זה לא יקרה. הזדרזו והתחסנו ונשמע פחות על תמותה משפעת, שלא לדבר על ההפחתה במקרים מאושפזים בבתי החולים, שתורמים לא מעט ל"סתימת" המחלקות הפנימיות בבתי החולים.

2 תגובות:

  1. חלק מהפוסט היה קשה לקריאה על ידי מי שלא מכיר את החומר, ועדיין למדתי ממנו הרבה. כמו כן בעקבות הפוסט הזה התפתחה בי כבר הציפייה לחיסונים החדשים שנוכל לקבל רק כל כמה שנים ובתקווה שיהיו עוד יותר יעילים מהחיסונים השנתיים שאנחנו מקבלים בשנים האחרונות. תודה

    השבמחק
  2. עדכון מעולה. ועצוב.
    נקווה שאנשים ייקחו את עצמם בידיים.

    השבמחק