חיידקים ונגיפים וגם שאר היצורונים המקיפים אותנו מכל עבר, משפיעים על חיינו מכל מיני כיוונים. בבלוג אספר על אלה המוזכרים מדי פעם בחדשות וגם לחדשות מדעיות הקשורות בהם. כמו כן אשתף אתכם גם בתמונות ודיווחים על יצורים גדולים יותר, שבהם אצפה בטבע. בלוג זה גם יהווה ארכיון לחומרים שכתבתי בעבר ורלוונטיים לנושא.

6.7.08

דלק ביולוגי מאצות


תהליך הפוטוסינתזה מתרחש בכמה קבוצות של חיידקים, באצות ובצמחים. בתהליך זה מותמרת אנרגיית השמש, המגיעה לכוכב-הלכת שלנו באמצעות קרינת אור, לאנרגיה כימית, שאותה אנו, וכל היצורים החיים כאן, מסוגלים לנצל. במקביל לתהליך הפוטוסינתטי, מתבצע בחלק מהיצורים המבצעים אותו תהליך המכונה "קיבוע פחמן", שבו מנוצלת האנרגיה המופקת מהפוטוסינתזה להפיכת פחמן דו-חמצני, CO2 - חומר דל-אנרגיה - לתרכובות פחמן עשירות באנרגיה, כגון סוכרים. CO2, כידוע, הוא גז חממה: הצטברותו באטמוספרה של כדור-הארץ, כתוצאה משרפה של דלקים שונים וממקורות אחרים, תורמת להתחממות העולמית.

בתקופתנו, שבה מחירי הנפט והפחם עולים, חשוב למצוא מקורות אנרגיה חלופיים, זולים ונקיים כאחד. האפשרות של רתימת חיידקים, אצות וצמחים ליצירת דלק ביולוגי נבדקת, ואף נמצאת בתהליכי יישום ראשונים, במקומות שונים בעולם.

כבר נעשו, גם בישראל (באילת ובראש הנקרה), גידולים מסחריים של אצות כמזון (בסושי, למשל, יש אצות), כתוסף לתזונה ובתעשייה (מפיקים מאצות חומרים כאגאר - החומר הממצק במזון לגידול מיקרואורגניזמים, צבענים שונים וחומרים בעלי פעילות רפואית).

לאחרונה דיווחו כלי התקשורת השונים על חברה אמריקנית, GreenFuel, שהמייסד שלה הוא הישראלי ד"ר איציק ברזין. החברה, הפועלת משנת 2001, טוענת שרתמה את האצות, את יכולתן הפוטוסינתטית ואת הפחמן הדו-חמצני הנפלט בכמויות מתחנות כוח, מפעלים כימיים ומפעלי מלט - ליצירת דלק ביולוגי.

אצות הן מיקרואורגניזמים איקריוטיים פוטוסינתטיים. האצות גדלות מהר יחסית, כל השנה, ואינן דורשות שדות חקלאיים ומים באיכות טובה. אפשר לגדלן גם במי קולחין, כך שלהבדיל מגידולים חקלאיים רגילים שמגדלים למטרות הפקת דלק ביולוגי (דוגמת סויה ותירס), גידולן אינו מתחרה בגידולים חקלאיים למזון. יבול האצות ליחידת שטח גידול גדול יותר, ואפשר לנצל את כל הביומסה הנוצרת, ולא רק את חלקה.

בשלב זה, מתכננת החברה לגדל את האצות במכלים סגורים שאליהם יוכלו להחדיר את ה-CO2 הנפלט ביחד עם גזים אחרים מארובות מפעלים ותחנות כוח בריכוזים גבוהים יותר - 5-30% - למעלה מפי 100 מריכוז ה-CO2 באטמוספרה (שהוא 0.03-0.04%) . שימוש זה אמור להפחית מאוד את כמות ה-CO2 הנפלט לאטמוספרה.

האצות נבחרו בהתאם לקצב גדילתן ולתכולת הביומסה (חלבונים, שומנים, פחמימות) שלהן. לפי פרסומי החברה, האצות נקצרות בקצב של 80 גרם למ"ר ביום (25 ק"ג למ"ר בשנה), ומפיקים מהם שלושה סוגי מוצרים:
  1. שמן אצות (algal oil), שממנו אפשר לייצר דלק ביולוגי, אך הוא גם יכול להחליף כל שמן צמחי אחר במטבח;
  2. אצות מאכל נטולות שמן (delipidated algal meal - DAM
  3. אצות מיובשות (dried whole algae - DWA).
שני המוצרים האחרונים מיועדים להזנת בעלי-חיים.

GreenFuel אינה החברה היחידה המנסה להפיק דלק מאצות; חברות אחרות שואפות גם הן להשיג מטרה זו. נקווה שיצליחו, למען עולם "ירוק" יותר.

לקריאה נוספת:
האצה שתציל את העולם - קובי בן-שמחון, מוסף הארץ, 16.5.08:

אתר חברת GreenFuel

מי אוהב אצות - ד"ר נורית קינן, המרכז לטכנולוגיה חינוכית

פורסם במקור ב"גליליאו" גיליון 119, עמ' 12, יולי 2008.


אין תגובות:

פרסום תגובה