תעלומת מקור הסלמונלה בקלאב-מד באיי סיישל.

 

בסוף ספטמבר 2026 התרחש אירוע תחלואת מעיים חריג בקרב נופשים ישראלים במועדון קלאב-מד באי סנט-אן (Saint Anne) שבסיישל. האירוע עורר סערה תקשורתית ודיון אפידמיולוגי מעניין סביב מקור ההדבקה. 

החל מ-20 בספטמבר החלו כ-40 ישראלים (מבוגרים וילדים), שנפשו בקלאב-מד (Club Med Seychelles Resort) באי סנט-אן, לסבול מתסמינים של דלקת מעיים: חום גבוה (עד 40 מעלות), שלשולים, הקאות והתייבשות. חלקם פונו בסירה לאי המרכזי (מאהה - Mahé) לקבלת טיפול במרפאות ובבתי חולים שם.

אחד הנופשים שנבדק במרפאה במאהה נמצא חיובי לחיידקי סלמונלה (Salmonella), מה שהוביל לדיווחים הראשוניים על התפרצות חיידקית. 

חיידקי Salmonella הם מתגים בעלי יכולת תנועה ממשפחת ה־Enterobacteriaceae. הם תוארו לראשונה ב־1880 על ידי קרל אברת (Eberth), ובהמשך גודלו בהצלחה במעבדה על ידי גאורג גפקי (Gaffky). ב־1885 הם בודדו גם בארה״ב, במעבדה של דניאל סלמון (Salmon) וב-1900 נקרא הסוג על שמו.

הסוג Salmonella כולל שני מינים בלבד. S. bongori, הנפוץ בעיקר בזוחלים ובסביבה, אך נדיר שהוא מדביק יונקים, ו-S. enterica, המאכלס מערכות עיכול של יצורים חמי דם, כעופות ויונקים. ל-S. enterica יש ששה תתי מין וכ-2600 זנים שונים - סרוברים או סרוטיפים - השונים בהרכב הסוכרים והחלבונים שבמעטפת ובשוטונים שלהם. 

הסרובר הנוכחי של הסלמונלה עדיין לא זוהה מעבדתית.

כתוצאה מההפרשות של בעלי החיים נמצאים חיידקי הסלמונלה השונים גם בסביבה וכמובן גם בביוב. הם יכולים להדביק אנשים דרך מזון מזוהם או דרך מים מזוהמים. כשחולה סלמונלה רוחץ בבריכה שלא מחוטאת כראוי (למשל רמת כלור נמוכה/לא תקינה) ומפריש אליה חיידקים, רוחצים אחרים יכולים להדבק ממנו. 

חיידקי  Salmonella Typhimurium במיקרוסקופ אלקטרונים

צילום: CDC/Janice Haney Carr

הנופשים הישראלים התלוננו על התעלמות של הנהלת המלון מהמצב, בטענה כי התחלואה הגיעה מישראל, מהטיסה, או ממקום אחר שאינו קשור במלון, ואינה קשורה במלון עצמו.  הטענה של המלון התבססה על כך שמתוך 411 אורחים במלון (מתוכם כ-200 ישראלים), התחלואה פגעה באופן בלעדי בקבוצה הישראלית ולא בקרב התיירים מהמדינות האחרות.

הרשת ביצעה בדיקות אפידמיולוגיות למזון, למים ולמשטחים במטבחי המועדון והודיעה כי כל הבדיקות יצאו תקינות ללא ממצא חיידקי. 

החולים, ששבו בינתיים לישראל, דוחים את התרחיש של "הדבקה בטיסה". הם מציינים כי הגיעו בטיסות ובמועדים שונים, והמכנה המשותף היחיד שלהם היה השהות במועדון.

החולים מסרו תרביות צואה לבדיקה, למעבדות המרכזיות של משרד הבריאות בארץ. כעת ממתינים לסיווג הסרולוגי ולריצוף הגנומי של החיידקים.  האם זיהוי הסרובר יוכל להכריע במחלוקת?

נמתין לתוצאות, הצפויות כנראה בשבוע הבא, ונעדכן.