תרבויות קדומות שנכחדו השאירו אחריהן כלי חרס, מבנים ושלדים – אבל עדויות ביולוגיות ישירות נדירות יחסית, ובדרך כלל מפורקות. וכאן נכנסת לתמונה פליאוצואה (paleofeces) – צואה אנושית עתיקה שהתייבשה והשתמרה, לרוב במערות.
אנחנו קצת נרתעים מצואה, למרות היומיומיות שלה בחיינו, אך מדובר במכרה זהב של נתונים מדעיים. וזה כמובן נכון גם לפליאוצואה. הטכנולוגיה הנוכחית מאפשרת לנו להפיק מהצואה DNA - של האדם שהפריש אותה ושל המיקרואורגניזמים שחיו במעיים שלו. ומהם ניתן ללמוד על תזונה, נדידת אוכלוסיות ועל חשיפה למחלות ולפתוגנים.
 |
| מפה של מערת ילדי המתים Plos-One |
לפני האפשרות להפקת DNA והגברתו, עשרות שנים חיפשו בדגימות צואה עתיקות בעיקר ביצי תולעים (Helminths), משום שהביצים עמידות מאוד וניתנות לצפייה במיקרוסקופ, ולעיתים היו מחלוקות אם אכן מדובר בביצי תולעים או במשהו אחר, שפגעו באמינות הממצאים.
כיום, עם המעבר לשיטות המודרניות: שיטות ה-PCR והמטגנומיקה, המאפשרות "להגביר" מהצואה את כמות מקטעי DNA ולרצף אותם, כדי לפענח את המידע הגנטי, של האדם ושל המיקרוביום שלו. כך אפשר גם לזהות במדויק פתוגנים ספציפיים בצואה עתיקה, ולהבין מה היה נטל המחלות באוכלוסייה הנחקרת. יש לנו הצצה היסטורית לבריאותו של אותו פרט מפריש וכנראה גם לאוכלוסיה שבה הוא חי.
באוקטובר 2025 פרסמו חוקרים מאוניברסיטאות ומכוני מחקר בארצות הברית את תוצאותיהם ומסקנותיהם על דגימות צואה עתיקות ממערת ילדי המתים בעמק ריו זפה שבמקסיקו, שמתוארכות לתקופה של כ-1,300-1,100 שנים לפני זמננו.
 |
| פליאוצואה אנושית שהשתמרה באתר ויקינגי ב-Coppergate, יורק, באנגליה צילום: Linda Spashett - Wikimedia commons |
החוקרים אספו 10 דגימות של צואה מיובשת ובחנו אותן בשיטות המולקולריות המתקדמות כדי לזהות גנים של 30 פתוגנים שונים במעיים. בכל אחת מהדגימות נמצאו לפחות חיידק או טפיל אחד הקשורים למערכת העיכול, עם ממוצע של כארבעה פתוגנים לכל דגימה.
בשבע מהדגימות נמצא הטפיל האיקריוטי Blastocystis. כך גם זן פתוגני של החיידק E. coli. בשש מהדגימות נמצאה תולעת הסיכה האנושית (Enterobius vermicularis). אמבות (Entamoeba) וחיידקי E. coli מפרישי רעלן נמצאו בחמש מהדגימות. חיידקי דיזנטריה (Enteroinvasive E. coli / Shigella) בשלוש מהדגימות, הטפיל האיקריוטי Giardia - בשתי דגימות ו-E. coli O157:H7, זן שעלול לגרום לפגיעה כלייתית קשה בעיקר בילדים - בדגימה אחת.
האיקריוטים הפתוגניים Giardia ו-Entamoeba כבר זוהו בעבר בצואה עתיקה באמצעות בדיקות אימונולוגיות (ELISA), אך זו הפעם הראשונה שהם זוהו בשיטת PCR הרגישה יותר. שאר הפתוגנים כמו Blastocystis וזני ה-E. coli הפתוגניים השונים זוהו לראשונה.
הממצאים מצביעים על כך שזיהומים במערכת העיכול היו כנראה נפוצים יחסית בקרב אנשי תרבות לומה סן גבריאל (Loma San Gabriel), שחיו בעמק ריו זפה בתקופה העתיקה, והם מספקים עדויות חדשות על חשיפה למגוון רחב של פתוגנים. - הכלים המולקולריים לא רק מאשרים ממצאים ישנים – אלא מרחיבים משמעותית את התמונה האפידמיולוגית של העבר. לראשונה ניתן למפות "פרופיל פתוגני" של אוכלוסייה שחיה לפני יותר מאלף שנה.
לקריאה נוספת
המאמר - ב-Plos One - אוקטובר 2025
E. coli - אויב או אוהב - בבלוג זה - יוני 2008
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה