חיידקים ונגיפים וגם שאר היצורונים המקיפים אותנו מכל עבר, משפיעים על חיינו מכל מיני כיוונים. בבלוג אספר על אלה המוזכרים מדי פעם בחדשות וגם לחדשות מדעיות הקשורות בהם. כמו כן אשתף אתכם גם בתמונות ודיווחים על יצורים גדולים יותר, שבהם אצפה בטבע. בלוג זה גם יהווה ארכיון לחומרים שכתבתי בעבר ורלוונטיים לנושא.

16.3.24

קיירומון המופרש על-ידי חיידקי Pantoea pleuroti החיים על דגים טורפים מבריח את היתושות

 

נקבות ממספר מינים של יתושים נמנעות מהטלת ביצים במים שבהם נמצאים דגי גמבוזיה הטורפים את הזחלים והגלמים של אותם יתושים. מחקר חדש מאוניברסיטת חיפה מצא שהיתושות מזהות את נוכחות הדגים הטורפים באמצעות הרחת מטבוליטים המופרשים על ידי חיידקים מסויימים מהמיקרוביוטה הטבעית של עור  הדגים. 

נקבות של יתושים מנצלות מאגרי מים מתוקים, מכל הגדלים, להטלת ביצים - ושם מתפתחים הצאצאים. כדי להמנע מהמטרד המתפתח, מוסיפים לאותם מאגרים דגי גמבוזיה, הטורפים את הזחלים והגלמים של היתושים. כתוצאה מכך, נקבות היתושים מפסיקות להטיל את ביציהן באותן בריכות. הדגים הטורפים כנראה "משדרים" קיירומון - (אות כימי שמיועד למין אחר - kairomone) ליתושות, שמריחות אותו, ובכך מזהות את נוכחות הטורפים. 

העובדה שטורפים, בעצם נוכחותם, משפיעים על התנהגות הטרף שלהם, ידועה זה מכבר. אך לא היו מוכרים המנגנונים שמאחורי התופעה. קבוצות המחקר מאוניברסיטת חיפה של אלון זילברבוש מהחוג לביולוגיה וסביבה, ושל נמרוד שטיינדל ויורם גרשמן מהחוג לביולוגיה אבולוציוניות וסביבתית חקרו, בגן הבוטני של אוניברסיטת חיפה, את איסטרטגיית ההמנעות מהטלה של נקבות יתושים, מהסוגים Culex ו-Culiseta, בבריכות מלאכותיות בהם שוהים דגי גמבוזיה (Gambusia affinis) הטורפים אותם. המחשבה שהובילה למחקר הייתה שמקור הקיירומון הוא מטבוליט שמופרש מחיידקי העור של הדגים הטורפים. 

דג גמבוזיה זכר 
צילום: Nozo, wikimedia commona



המחקר התבצע בבריכות מים בסמינר אורנים. בניסוי הביקורת וידאו החוקרים שדגי הגמבוזיה אכן מונעים הטלה של ביצים של נקבות יתושים, מעצם נוכחותם שם. בבריכה אחרת הוכנסה למים התרכובת נחושת גופרתית (CuSO4) - הפוגעת בחיידקי העור של הדגים. פגיעה זו גרמה לכך שהדגים "כשלו" באזהרת היתושות ואלה הטילו ביצים גם בנוכחות הדגים הטורפים. העברת הדגים לבריכה בה שהו דגים ללא טיפול בנחושת גופרתית, החזירה לדגים את היכולת "להזהיר" את היתושות. ניסוי זה בעצם הוכיח שהחיידקים הם אלה האחראים לתופעה. מי הם החיידקים האלה? 

נקבת יתוש מהסוג Culex
צילום: Alvesgaspar, Wikimedia commons

בשלב הבא בודדו החוקרים מעור הדגים 16 מינים של חיידקים, אותם הם גידלו במעבדה והכניסו אותם, ללא הדגים לבריכות מים. היתושות לא הטילו את הביצים רק בבריכות בהם נכחו החיידקים מהמין Pantoea pleuroti. מסקנתם של החוקרים הייתה שרק חיידקים אלה מייצרים את הקיירומון המזוהה עם הדגים.  

כאמור, כדי להמנע ממטרדי היתושים,  אנו מוסיפים לבריכות המים, במידה ולא ניתן לייבשן, את דגי הגמבוזיה, כדי שיטרפו את הזחלים והגלמים וגם כדי לצמצם הטלות נוספות.  האם יתאפשר בהמשך לדחות את יתושות  ממאגרי מים רק עם החיידקים, או רק עם הקיירומונים המופרשים שלהם? החוקרים ואנחנו מקווים שכן. 

לקריאה נוספת
המאמר מ-Journal of Animal Ecology - פברואר 2024
תקשורת בניגוד אינטרסים - אלון זילברבוש,  "מדע גדול בקטנה", נובמבר 2022

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה