חיידקים ונגיפים וגם שאר היצורונים המקיפים אותנו מכל עבר, משפיעים על חיינו מכל מיני כיוונים. בבלוג אספר על אלה המוזכרים מדי פעם בחדשות וגם לחדשות מדעיות הקשורות בהם. כמו כן אשתף אתכם גם בתמונות ודיווחים על יצורים גדולים יותר, שבהם אצפה בטבע. בלוג זה גם יהווה ארכיון לחומרים שכתבתי בעבר ורלוונטיים לנושא.

18.9.20

האם נמצאו עדויות לחיים באטמוספירה של נוגה? ממש לא!

הגילוי של הגז פוספין (זרחן תלת מימני), באטמוספרה הגבוהה של הפלנטה הסמוכה לנו - נוגה, העלה תהייה מסקרנת לגבי מקורו. אחת ההשערות למקורו של הגז היא בפעילות ביוגאוכימית של מיקרואורגניזמים עלומים. אך יש גם אפשרויות אחרות, שאינן ביולוגיות. זו לא הפעם הראשונה, וכנראה שגם לא האחרונה, שהאסטרוביולוגים - מחפשי החיים בחלל, מייחסים תוצר כימי כלשהו, באין הסבר כימי אחר, למיקרואורגניזמים כאלה. אך לא מספיק לשער את קיומם, צריך גם להוכיח את זה. וזה עדיין לא נעשה. 

התנאים השוררים כיום על כוכב הלכת נוגה הם טמפרטורה שמגיעה לכ-450°C, אטמוספרה שמכילה כ-96% פחמן דו-חמצני, ועננים המכילים חומצה גופרתית, - תנאים שאינם מאפשרים חיים, לפחות לא כאלה המוכרים לנו. ייתכן שהיו שם חיים בעבר, כשהטמפרטורות היו נמוכות יותר והאטמוספרה היתה שונה. 

כוכב הלכת נוגה מוקף עננים שאינם מאפשרים כלל לראות את הקרקעית שלו ללא מכשור מיוחד
צולם מהחללית פיוניר - פברואר 1979 - NASA -  NSSDC Photo Gallery Venus

ב-14 בספטמבר 2020 התפרסם בכתב העת Nature Astronomy על גילוי, (שהתבצע בעזרת פענוח ספקטרלי של תצפיות באמצעות הטלסקופים  JCMT ו-ALMA) של תרכובת לא שגרתית -  פוספין (PH3 -  ראו תמונה) - באטמוספירה הגבוהה והחומצית של נוגה.  התרכובות אמורה להתחזר מיידית בסביבה החומצית שבה נצפתה, אך כנראה יש לה מקור אספקה קבוע.... 

המבנה הכימי של הפוספין:

חלק הפרסומים הלא מדעיים שציטטו את המחקר טענו שזו הוכחה לכך שיש חיים על נוגה. אך זו לא הייתה טענה של החוקרים. החוקרים טענו, שהיות וללא מוכרים להם בנוגה תהליכים אטמוספריים פיזיקליים או כימיים שכתוצאה מהם יכול להיווצר פוספין, הם משערים(!) שאולי מדובר בתהליך ביולוגי לא ידוע, שמעורבים בו מיקרואורגניזמים כלשהם על הכוכב. 

באטמוספרה של צדק למשל, גם יש פוספין, וגם יש תהליכים כימיים ופיסיקליים שמסבירים את היווצרותו.

גם ב-2004, ד"ר דירק שולץ-מאקוץ' (Schulze-Makuch) ועמיתיו מאוניברסיטת טקסס העלו תהייה לגבי הרכב האטמוספרה של נוגה. לטענתם, פחמן דו חמצני (CO2) אמור להגיב עם הקרינה החזקה המגיעה מהשמש בתהליך המכונה פוטודיסוציאציה ולהפוך לפחמן חד חמצני (CO). נוסף על כך שלוש החלליות שחקרו את האטמוספרה של נוגה גילו בה שתי תרכובות, מימן גופרי (H2S) וגופרית דו-חמצנית (SO2) שאמורות "להשמיד" זו את זו, ותרכובת נוספת, קרבוניל-סולפיד (COS), שמקובל להשתמש בה (על כדור הארץ) כסמן (אינדיקטור) לתהליכים ביולוגיים. גם אש נטען שהמולקולות אלה מעידות על קיום של חיידקים בטיפות המים שבעננים של הכוכב, בגובה של 50 ק"מ, שם הטמפרטורה יורדת ל-30-80°C (טמפרטורה סבירה לנוכחות חיים). גם השערה זו מחכה להוכחה. 

אז שתהיה לכולכם שנה טובה - ונחכה בסבלנות שיוכיחו שיש חיים במערכת שלנו, מחוץ לפלנטה הכחולה. 

המקור ולקריאה נוספת

 המאמר - בכתב העת Nature Astronomy - ספטמבר 2020. 

המאמר (מ-2004) של-Schulze-Makuch ב-Astrobiology

יואב יאיר, "האם יש חיים בעננים של נוגה"

"האם יש חיים בחלל?", בבלוג זה.. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה