האם החיסון שמחכים לו באמת ימגר את המגפה? לא בטוח

 

רק כתשעה חודשים מגפת קורונה (COVID-19) איתנו • מפאת קוצר הזמן אין לנו מספיק מידע שתומך בהשערה, שחיסון שיפותח כנגדה ימגר אותה • האם אנו עלולים להתאכזב?

מבחנה לבדיקת קורונה - CDC/ James Gathany

בנובמבר 2019, בעיר ווהאן שבסין, נפגש נגיף קורונה חדש עם בני אדם. בחלקם התפתחה דלקת ריאות חמורה, COVID-19, מחלה שהתפשטה לאזורים נוספים בסין ומחוצה לה. כתשעה חודשים חלפו, ובסין כמעט ואין מקרים חדשים. גל מגפתי שטף מדינות רבות באירופה וכיום המרכזים העיקריים של המגפה הם בצפון אמריקה, בהודו, ברוסיה, בדרום אפריקה, בדרום אמריקה ובאיראן.

עד כתיבת שורות אלה נדבקו בוודאות כ-22 מיליון אנשים ברחבי העולם. רבים נוספים שלא נספרו. 777,000 מתו מהמגפה, והמספרים עולים. עטיית מסיכה, עם ריחוק פיזי והיגיינה הם פתרון פשוט המגן על הסובבים מפני נשאים לא מודעים של הנגיף, אך במקומות רבים לא מתייחסים אליו ברצינות, וההדבקות נמשכות. 

מה לגבי חיסון עתידי? האם כשיפותח כזה, הוא אכן יימגר את המגפה? מעל מאה חיסונים שונים נמצאים בפיתוח, היש להם סיכוי להצליח? 

יש למין האנושי ניסיון ממושך עם מחלות נגיפיות, באדם ובחיות משק. בחלקם החיסונים שפותחו היו יעילים והמחלה הוכחדה (אבעבועות שחורות; דבר הבקר), או כמעט הוכחדה (חצבת, אדמת ופוליו, שנשארות איתנו בין השאר בגלל שלא כל מי שיכול, מתחסן). 

חיסון  ומזרק - NIH 

יש מחלות שלא הצלחנו עדיין לפתח חיסון נגדן, למשל AIDS, שהנגיף הגורם לה (HIV) משתנה במהירות. יש מחלות שהחיסון נגדן זמני ונדרש לחזור עליו, כמו השפעת שהנגיפים הגורמים לה משתנים באיטיות (יחסית ל-HIV), שמאפשרת חסינות רק לכשנתיים נגד זן נתון של הנגיף. ויש מחלות שהחיסון לא מונע לגמרי הדבקה ותחלואה בהן, אך מקטין את חומרתן, כמו רוטה ואבעבועות רוח.

מה עם מחלת הקורונה?

נגיפי קורונה גורמים למחלות בדרכי הנשימה והעיכול של בעלי חיים שונים ממחלקות היונקים והעופות. עד 2002 היו מוכרים ארבעה מהם כגורמים למחלות קלות באדם - הצטננות (צננת). מאז הופיעו עוד שלושה. 

נגיף ה-SARS (הראשון) הגיח בשנת 2002 וגרם לדלקת ריאות קטלנית (כ-10% תמותה) בבני אדם. בגלל חומרת המחלה וההשתלטות המהירה על המגפה לאחר כ-8000 חולים, התייתר הצורך בחיסון. הנסיונות לפתח חיסון נעצרו, כי לא ניתן לבדוק חיסון על מחלה שנעלמה. 

ב-2012 הופיע נגיף ה-MERS. גם הוא גורם לדלקת ריאות קטלנית (כ-30 אחוזי תמותה). מעל 2000 איש חלו ברחבי העולם. מנסים לפתח חיסונים נגדו מאחר והוא עדיין מופיע בעולם, אם כי במספרים נמוכים. חלק מהחיסונים בניסויים קליניים.

הנגיף הנוכחי, SARS-CoV-2, צבר מעט שינויים - וזה מעורר תקווה שחיסון וחסינות נגדו יהיו אפשריים. לכן, במאי השנה הוצעה הצעה לצייד אנשים שחלו והחלימו ב"דרכון חסינות", שיאפשר לחזור לעבודה, ללימודים ואף לטוס ולנסוע בעולם. ההצעה התבססה על-כך שהמחלימים מהמחלה, בטווח של מספר חודשים, לא נדבקו שוב אם נחשפו.

אולם, לא ברור לכמה זמן החסינות נמשכת. את זה נדע רק בעוד כמה שנים, לאחר סקירה של נוגדנים באלפי מחלימים. בהנחה שהבדיקות יזהו במדויק אנשים שהחלימו מ-SARS-CoV-2, ולא יגלו כחיוביים גם אנשים שחלו בנגיפי קורונה אחרים או שכלל לא חלו, נוכל לעקוב אחריהם לראות למשך כמה זמן אפשר לגלות אצלם נוגדנים שיכולים לעצור את הנגיף.

כמו כן, חסינות מפני מחלה לא מתבטאת רק בנוגדנים, קיימת מערכת מקבילה של תאי מערכת החיסון (תאי T) שגם היא מקנה חסינות לטווח ארוך במחלות מסוימות, אך אין לנו דרך לבדוק אותה במניעת ההדבקה במקרה זה.

רב הנסתר על הגלוי בכל הנוגע ל-COVID-19

מוקדם מידי לדעת אם חיסון שיפותח יהיה יעיל מספיק כדי למגר את המחלה. עם זאת, לאור הידוע לנו עד כה, יש מקום לאופטימיות זהירה ולהערכות שחיסון כזה עשוי להיות יעיל בהגנה ומניעת מחלה, ולו רק לטווחי זמן קצרים, שיאפשרו להשתלט על המגיפה. 

מאז כתיבת הטור התקבלו שלושה דיווחים על הדבקות חוזרת בנגיף. המשמעות המעשית של הדבקויות חוזרות אלה, והשלכותיהן לגבי פיתוח החיסונים תבדק בהמשך.  נמשיך לעדכן. 

לקריאה נוספת

המאמר ב-Lancet על דרכון החסינות.

תודה לחברי עמותת מדעת:  נעם לויתן, אורי לרנר, דוד שטיינר, הילה לכמן, שרית פולבוי, על הסיוע בהכנת הכתבה. 

נכתב במקור כטור  מטעם עמותת מדעת באתר האינטרנט של "ישראל היום". 19 באוגוסט 2020. עודכן.