על Neisseria meningitidis, דלקת קרום מוח, ומנינגוקוקסמיה
בשבועיים האחרונים (תחילת יוני 2026), בעקבות סמיכות טראגית יוצאת דופן של שני מקרי מוות מהירים בקרב פעוטות שחלו כנראה במנינגוקוקסמיה סוערת, מה שהוביל את מערכת הבריאות והאיגוד לרפואת ילדים לצאת בקריאה מחודשת לציבור לחסן את הילדים, בחיסון נגד המחלה - שלא נכלל בסל הבריאות. על המקרים האחרונים, המחלה והחיידקים הגורמים לה, וגם על החיסונים הרלוונטיים - ברשומה זו.
פעוט בן שלוש הובהל בשבת בבוקר למיון בבית החולים דנה (איכילוב) כשהוא כבר נמצא במצב קריטי של שוק זיהומי (Septic shock) קיצוני וחשד קליני למנינגוקוקסמיה. על אף מאמצי החייאה אינטנסיביים של הצוות הרפואי, מצבו הידרדר במהירות והוא מת.
ימים ספורים בלבד לפני, מת בבית החולים סורוקה בבאר שבע פעוט בן שנתיים. גם הוא הגיע במצב סוער דומה, וגם במקרה זה עלה חשד רפואי מיידי שמדובר במנינגוקוקסמיה. שני מקרים אלה מצטרפים ל-24 מקרים קודמים השנה (עד מאי), שכולם הסתיימו בהחלמה.
מחלת המנינגוקוקסמיה נחשבת נדירה יחסית, אך בעלת שיעורי תמותה וסיבוכים גבוהים ביותר (בין 5% ל-15% תמותה גם תחת טיפול אנטיביוטי אגרסיבי). ב-2025 היו 56 מקרי הידבקות מתועדים שלה ברחבי הארץ, מתוכם הסתיימו רק שני מקרים במוות (מקרה שלישי, בבית החולים שניידר, הצליחו הרופאים להציל פעוטה בת 3 לאחר מאמצי החייאה וטיפול מסיבי). בשנת 2024 דווחו רק 39 מקרים, ב-2023, 31 מקרים, וב-2022 רק כ-16 מקרים (מספר נמוך שנובע כנראה מהריחוק של תקופת הקורונה). לא דווחו מקרי תמותה ב-2024-2022. אך לא רק מקרי התמותה בעייתיים. לחלק מהמחלימים יש נזקים נוירולוגיים או אחרים.
התפלגות הזנים והגילאים: הנתונים הסטטיסטיים בישראל לאורך השנים האחרונות (ובכלל בעשור האחרון) מדגישים כי מעל 50% מהמקרים מופיעים בילדים מתחת לגיל 5 (ובמיוחד מתחת לגיל שנתיים). הרוב המכריע של מקרי התחלואה והתמותה בישראל נגרם באופן עקבי על ידי זן B – אותו זן שהחיסון נגדו (בקסרו) אינו נכלל בסל הבריאות הממלכתי ודורש רכישה פרטית מסובסדת דרך הביטוחים המשלימים.
 |
| חיידקי Neisseria meningitidis - דגם תלת מימדי ממוחשב המבוסס על צילומים במיקרוסקופ אלקטרונים צילום: CDC/ Sarah Bailey Cutchin |
החיידק Neisseria meningitidis (המכונה לרוב "מנינגוקוק") הוא נקד (Coccus וברבים Cocci) גראם-שלילי, הנראה במיקרוסקופ בצמדים (המכונים דיפלוקוקים). החיידק משגשג בבני אדם בלבד (טפיל אובליגטורי). כ-10% עד 20% מהאוכלוסייה הבריאה הנושאים אותו בדרכי הנשימה העליונות ללא כל סימני מחלה (אסימפטומטיים). אם מסיבה כלשהי יחדור החיידק לזרם הדם, הוא עלול לגרום למחלה סוערת וקטלנית.
החיידק מוגן על ידי קפסולה (קופסית או נרתיק) רב-סוכרית המהווה את גורם האלימות (Virulence factor) המרכזי שלו ומגנה עליו מפני פגוציטוזה (בליעה על-ידי תאי מערכת החיסון) ומערכת המשלים של המארח. על בסיס המבנה האנטיגני של הקפסולה הזו, מסווגים את המנינגוקוק ל-12 זנים (Serogroups), מתוכן שישה זנים אחראים לכמעט כל המקרים הקטלניים בעולם: הזנים מאפיינים אזורים גיאוגרפיים שונים: זן A נמצא בעיקר באפריקה שמדרום לסהרה. בעוד שזנים Y ו-W-135 הפכו ליותר דומיננטיים במערב בשני העשורים האחרונים). זן C היה נפוץ במדינות צפון אמריקה ואירופה, ואף בישראל, אך החיסון השגרתי נגד ארבעת הזנים (שבישראל ניתן בזמן הגיוס לצבא) כמעט והעלים אותו בכל המקומות שמחסנים.
זן B מהווה את הבעייה העיקרית לתחלואה החמורה במדינות רבות, כולל בישראל. וכנגדו קיים חיסון הבקסרו.
זן X פחות שכיח, אך גרם להתפרצויות ממוקדות באפריקה.
מחלת המנינגוקוקסמיה (Meningococcemia) מתרחשת לאחר שהחיידקים חודרים לזרם הדם ומתרבים בו, המחלה יכולה להתבטא בשתי צורות, שלעיתים מופיעות ביחד: דלקת קרום המוח (Meningitis) ומנינגוקוקסמיה (Meningococcemia).
דלקת קרום המוח מתבטאת, כנאמר בשמה, בדלקת בקרומי המוח. מנינגוקוקסמיה היא אלח דם (Sepsis) סוער ומהיר במיוחד הנגרם ישירות מהתרבות והתפרקות החיידקים בו, המפרישים רעלן, Lipooligosaccharide (LOS). מערכת החיסון מגיבה בעוצמה, מה שמוביל לנזק נרחב לאנדותל (דפנות כלי הדם), הפלזמה של הדם דולפת לרקמות, ויש ירידה דרסטית בלחץ הדם (הגורמת להלם). הנזק לכלי הדם מפעיל את מערכת הקרישה בצורה לא מבוקרת. קרישי דם זעירים החוסמים את אספקת הדם לגפיים (מה שמוביל לנמק ולצורך בקטיעות), גורמי הקרישה אוזלים וגורמים לדימומים פנימיים וחיצוניים.
סימן ההיכר המובהק של המחלה הוא הפריחה - נקודות אדומות-סגולות על העור שאינן נעלמות בלחיצה ההופכות במהירות לכתמי דם נרחבים. המחלה עלולה להוביל למות החולה בתוך שעות ספורות מהופעת התסמינים הראשונים, המדמים לעיתים מחלה לא ספציפית.
כאמור, יש שני סוגי חיסונים:
חיסון מצומד מרובע (Quadrivalent Conjugate Vaccine - ACWY): חיסון יעיל המכיל את סוכרי הקפסולה האופיינים לארבעת הזנים מצומדים לחלבון נשא. בישראל הוא ניתן כחלק מחיסוני השגרה ( למתגייסים לצה"ל ולקבוצות סיכון רפואיות). החיסון טוב לעד כחמש שנים - שלרוב מכסות את התקופה הקריטית (למשל שרות צבאי צפוף). אין לחיסון תופעות לוואי מיוחדות.
החיסון נגד זן B (החיסון הרקומביננטי - Bexsero / Trumenba): מאחר והרב-סוכר בקפסולה של זן B דומה מאוד למולקולות סוכר הקיימות במערכת העצבים האנושית בגוף (חומצה סיאלית), לא ניתן היה לייצר נגדו חיסון "רגיל" (מחשש לתגובה אוטואימונית ו/או חוסר אימונוגניות). לכן החיסון לזן B מורכב מרכיבים חלבוניים של החיידק. חיסון זה טוב לעד כשנתיים, ושני החיסונים המומלצים מכסים את התקופה הקריטית לתחלואה סוערת ותמותה. מבוגרים או נוער שנמצאים בסיכון מתמיד (למשל עובדי מעבדות מיקרוביולוגיות או חולים כרוניים) נדרשים למנות דחף תכופות יותר (מדי 2-3 שנים). תופעות הלוואי של חיסון זה משמעותיות יותר ומתרחשות בכ-80 אחוזים מהמתחסנים: כאב מקומי המקום ההזרקה, נפיחות ואדמומיות, ועליית חום (מעל 38°C). לכן קיימת המלצה רפואית לתת פרצטמול (אקמול) מיד לאחר ההזרקה של החיסון ואף שתי מנות נוספות בהמשך - זה מפחית משמעותית את החום ואי השקט במחוסנים, מבלי לפגוע ביעילות החיסון. משרד הבריאות הישראלי (בניגוד למדינות אחרות) מתיר לתת את הבקסרו יחד עם חיסוני השגרה האחרים של גיל חודשיים וארבעה חודשים (כדי לא לטרטר את ההורים ליותר מדי ביקורים בטיפת חלב). יש הבוחרים לפצל.
משרד הבריאות אישר ואף ממליץ על החיסון נגד זן B (החיסון Bexsero) לתינוקות ולפעוטות, אך כרגע הוא נכלל בתוכנית חיסוני השגרה החינמית רק עבור קבוצות סיכון רפואיות ספציפיות (כגון חולים ללא טחול, פגמים במערכת המשלים או נשאי HIV). אי-הכללתו הגורפת בסל נובעת ממניעים כלכליים מובהקים ומודלים של עלות-תועלת, אילוצי תקציב ושכיחות נמוכה: אף על פי שמדובר במחלה קטלנית וטראומטית, שיעור ההארעות שלה בארץ נמוך מאוד בראייה אפידמיולוגית רחבה (כמה עשרות מקרים בודדים בשנה).
במעין פשרה, החיסון מונגש לציבור הרחב דרך הביטוחים המשלימים של קופות החולים, שם הוא נמכר בהנחה משמעותית (סבסוד של כ-50%), המטילה את עיקר המימון על ההורים המעוניינים בכך.
נקווה שבהמשך זה ישתנה, והחיסון יוכנס לסל הבריאות.
מקורות וקריאה נוספת
- תדריך החיסונים של משרד הבריאות הישראלי – פרק חיסוני מנינגוקוק:
- חיסון נגד מנינגוקוק B (בקסרו) - משרד הבריאות
- מאמר סקירה מ-Expert Review of Vaccines, מ-2017
- מידע קליני - מאתר ה-CDC (המרכז לבקרת מחלות בארה"ב)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה