היסטוריה של חיסונים - על קצה המזלג

השבוע סערה הרשת בגלל סרטון שהעלתה מתנגדת חיסונים, ללא השכלה רלוונטית לתחום, באתר של רשת (הסרטון הורד לאחר כיממה). אז כדאי שנכיר קצת באיזה חיסונים מדובר, ועל ההיסטוריה שלהם וחשיבותם במניעת מחלות קטלניות

אבעבועות שחורות (Smallpox)

אבעבועות השחורות היתה מחלה מדבקת נוראה שקטלה, בהתאם לנסיבות, בין 20 אחוזים ל-60 אחוזים מהחולים בה.בתרבויות מסוימות, ילדים לא קיבלו את שמם אלא אם החלימו ממנה (פחות מ-20 אחוזים). לרבים מהשורדים נותרו צלקות מכוערות וכשליש מהם לקו בחירשות או בעיוורון. זו המחלה הראשונה שנכחדה מהטבע, ב-1978, בין היתר בזכות החיסון היעיל שהיה כנגדה. החיסון פותח לראשונה בשנת 1796 כשהרופא הבריטי אדוארד ג'נר (Jenner - "אבי תורת החיסון") יישם תצפיות (שלו ושל אחרים), שהראו שמי חלה באבעבועות הבקר לא חלה באבעבועות שחורות. הוא מיצה חומר מאבעבועות הפרות, מבלי לדעת מה יש בתוכו, והכין תרכיב שאיתו חיסן ילדים בריאים, והדביק אותם באבעבועות שחורות. הם לא חלו.

כלבת (Rabies)

ב-1885, הצליחו אמיל רו (Roux) ולואי פסטר (Pasteur) לחסן כנגד מחלת הכלבת. הם ייבשו מוחות שדרה של ארנבות חולות, וחיסנו בעזרתם כלבים. ב- 1885, כשהגיע אליהם הילד ג'וזף מייסטר (Meister), שננשך על-ידי כלב חולה. הם הזריקו לו את החיסון שפיתחו - והילד ניצל. הם הצילו גם הנער ז'אן-בפטיסט ז'ופיל (Jupille). החיסון פתח עידן חדש ביחסי בני האדם עם המחלה הנוראית הזו.

קרמת (אסכרה, Diphtheria) וצפדת (Tetanus)

ב-1901 קיבל אמיל פון -ברינג (von Behring) את פרס נובל לרפואה על גילוי הבסיס הפיזיולוגי להתחסנות ועל ופיתוח חיסון נגד הרעלן של חיידקי הקרמת - המחלה שקטלה את מרבית הילדים באותה תקופה. בשיטה דומה הוא פיתח החיסון נגד רעלן הצפדת (טטנוס). בזכות החיסונים כמעט ונעלמו שתי המחלות. מדי פעם מופיעים מקרים בודדים באנשים שאינם מחוסנים.

עומדים בתור להתחסן נגד פוליו בסן-אנטוניו, בטקסס, ב-1962.
המקור: CDC/Stafford Smith

פוליו (Poliomyelitis, מוכרת גם כ"שיתוק ילדים" - Infantile Paralysis)

פוליו היא סיבוך לא נדיר (כאחד מאלף), של מחלת מעיים נגיפית, שגורם לחולים לשיתוק ממושך, ולפעמים בלתי הפיך, של שרירים ואף מוות. ההתפרצות החמורה ביותר של המחלה התרחשה ב-1916-7 בארצות-הברית, אז חלו שם כ-27,000 איש, מהם מתו כ-6,000 והרבה נשארו משותקים. המחלה היתה לבעיה רפואית בקנה מידה עולמי. ב- 1949, הצליחו ג'ון אנדרס (Enders) ועמיתיו, להרבות את נגיף הפוליו בתרבית תאים. הצלחה זו זיכתה אותם בפרס נובל לרפואה בשנת 1954. עבודתם איפשרה ליונאס סאלק (Salk) לפתח, ב-1952, את תרכיב החיסון המוזרק.

התרכיב של סאלק מנע את התפתחות השיתוק אצל המחוסנים, אך לא מנע את מחלת המעיים בהם, ואת היותם נשאים המדביקים פרטים לא מחוסנים. אלברט סייבין (Sabin) פיתח תרכיב של נגיפים מוחלשים, המוזלפים דרך הפה, שמונעים את מחלת המעיים והנשאות. אך לחיסון זה היתה תופעת לוואי נדירה - מקרים שבהם חלו אנשים במחלה בגלל תרכיב החיסון. הפתרון - שילוב שני החיסונים: קודם החיסון של סאלק, במספר מנות, בהזרקה, ורק אחר-כך, דרך הפה, החיסון של סייבין. בזכות החיסונים של סייבין וסאלק, נעלמה המחלה מרוב האזורים בעולם, ומספר החולים יורד משנה לשנה. ומקווים להכחיד את המחלה בעשור הקרוב (זן אחד מתוך שלושה כבר הוכחד).

חצבת (Measles)

מחלה נגיפית, מידבקת מאוד, שסיבוכיה הקשים, ולעתים קטלניים, מופיעים בכ־20 אחוזים מהחולים: שלשולים, דלקות אוזניים, דלקות ריאה, דלקות מוח. נשים הרות מפילות או יולדות מוקדם. התמותה מהמחלה מגיעה ל־1־2 מקרים ל־1,000 חולים. דלקת מוח ייחודית (SSPE) מופיעה לעיתים 5־15 שנים לאחר ההחלמה, ומתבטאת באובדן זיכרון, הפרעות מוטוריות, פרכוסים ומוות. בעולם השלישי, התמותה מגיעה ל־25 אחוזים. ביבשת אפריקה מתים מחצבת כמיליון ילדים בשנה. שילוב המחלה עם מחסור בוויטמין A גורם לעיוורון בילדים רבים באפריקה.

ג'ון אנדרס וצוותו בודדו ב־1954 את הנגיף והצליחו לגדלו בתרבית תאים. הם פיתחו נגיף שאיבד את יכולתו להתרבות ביעילות תאי אדם, ומשמש כחיסון לאנשים בריאים – נגיף חי מוחלש. אסור לחסן איתו פגועי מערכת חיסון ונשים הרות.

אבעבועות רוח (Chickenpox) ושלבקת חוגרת (Zoster) שני שלבים של אותה מחלה.

אבעבועות רוח היא מחלה מידבקת שמתאפיינת בפריחה, שמתפתחת לשלפוחיות מלאות נוזל שקוף. הפריחה מאוד מגרדת. בהמשך, מופיעים כיבים בפה, בנרתיק ובעיניים. הסיבוכים: זיהום חיידקי הגורם לצלקות, דלקת מפרקים, דלקת ריאות, דלקת במוח, מיעוטם מסתיימים במוות (בארץ - 2-1 מקרים בשנה). שלבקת חוגרת - פריחה דומה לזו של אבעבועות לאורך עצב מסויים, מלווה בכאבים קשים וממושכים, מתרחשת בין ארבעים לשמונים שנה לאחר ההחלמה ב-20%-10% מהחולים. בשני העשורים האחרונים נכנסו שני חיסונים חדשים לחיסוני השגרה: תרכיב חיסון נגיף חי מוחלש שניתן לכל הילדים בגיל שנה ובכיתה א. ותרכיב נוסף, המיועד לגילאי 50 ומעלה ומונע שלבקת חוגרת. כנראה שיתאפשר באמצעותם להכחיד את המחלה תוך מספר עשורים.

דבר הבקר (‏Rinderpest, Cattle plague)

ב-2011 נכחדה, בזכות חיסון (נגיף מוחלש), מחלת דבר הבקר - מחלה נגיפית מגפתית בבקר ותאו, עם שיעורי תמותה גבוהים מאוד. אמנם המחלה אינה מידבקת לאדם, אך היא גרמה בעבר לרעב ולתמותה ממנו באזורים חקלאיים.

מוריס הילמן (Hilleman) מחברת מרק (Merck)

כשמדברים על חיסונים, חשוב לציין שמו של מוריס הילמן , שלזכותו פיתוח של 40 חיסונים שונים, שמונה מהם ניתנים בחיסוני השגרה גם היום: חצבת, חזרת (Mumps), דלקת כבד נגיפית (Hepatitis A), דלקת כבד נגיפית (Hepatitis B), אבעבועות רוח, דלקת חיידקית של קרום המוח (Meningococcal Meningitis), דלקת ריאות סטרפטוקוקלית ונגד חיידק ה-Haemophilus influenzae (הגורם לדלקת קרום המוח בילודים ודלקות אזניים בילדים). הוא נחשב כיום לאדם שהציל מיליוני ילדים ואיפשר להם הגיע לבגרות.

מחלות נוספות שנגדן יש חיסון

בנוסף למה שהזכרנו עד כאן יש גם חיסונים נגד: שעלת (Pertussis), שחפת (Tubeculosis), טיפוס (Typhus), אדמת (Rubella), רוטה (Rota), שפעת (Influenzae, Flu) ומחלות נוספות. ב-2006 נכנס לחסוני השגרה החיסון כנגד נגיפי הפפילומה, הגורמים למחלות סרטניות שונות. במעבדות רבות ברחבי העולם מנסים חוקרים רבים לפתח חיסונים למחלות נוספות, למשל, אבולה (Ebola) וזיקה (Zika).

בעקבות החיסונים ירדה התחלואה והתמותה במחלות רבות בצורה מאד משמעותית. וכולנו מקווים שבקרוב נצליח להכחיד גם מחלות נוספות, כשהראשונה שבהן תהיה כנראה מחלת הפוליו.

חשיבות החיסונים

הצלחתם של החיסונים היא גם בעוכריהם. אנשים לא מכירים את המחלות ואת נזקיהם והם עלולים להתפתות לוותר על החיסונים. קיימים גם שרלטנים ומומחים מדעת עצמם שמתנגדים לחיסונים ולטיפולים רפואיים אחרים ש"בזכותם" אנו רואים היום התפרצויות של שעלת, חצבת, אבעבועות רוח, ומחלות נוספות.

יש תופעות לוואי לחיסונים, רובן המכריע חולפות תוך זמן קצר. ולעתים נדירות המתחסנים נפגעים מהם, אבל הסיכון להפגע מהמחלה עצמה הוא הרבה יותר גבוה. חומרת תופעות הלוואי מהחיסונים בדרך כלל קטנה משמעותית מסיבוכי המחלה עצמה.

האם אתם רוצים לראות את המחלות האלה מסתובבות בינינו?

התחסנו, הגנו על עצמכם ועל היקרים לכם. וזכרו שיש בינינו גם אנשים שמסיבות שונות, רפואיות וגילאיות, אינם יכולים להתחסן. אם כולם מסביבם יהיו מחוסנים (חיסון העדר), גם הם יהיו מוגנים.

פורסם באתר האינטרנט "מדעי הטבע באוניברסיטה הפתוחה", יולי 2018