חיידקים ונגיפים וגם שאר היצורונים המקיפים אותנו מכל עבר, משפיעים על חיינו מכל מיני כיוונים. בבלוג אספר על אלה המוזכרים מדי פעם בחדשות וגם לחדשות מדעיות הקשורות בהם. כמו כן אשתף אתכם גם בתמונות ודיווחים על יצורים גדולים יותר, שבהם אצפה בטבע. בלוג זה גם יהווה ארכיון לחומרים שכתבתי בעבר ורלוונטיים לנושא.

20.9.15

"להעיר" נגיף (Mollivirus) אחרי 30 אלף שנה

נגיף ענק חדש (רביעי במספר) התגלה בקרח שקפא לפני כ-30 אלף שנה בסיביר.

עד שנת 2003 נחשבו נגיפי  ה-Pox, שהתגלו  בשנות ה-40 של המאה הקודמת, כנגיפים הגדולים ביותר – גודלם מגיע ל-400-350 ננומטר, והם דומים בגודלם לקטנים שבחיידקיםנגיפים אלה, בניגוד לנגיפים שהיו מוכרים קודם לכן, אפשר לראות באמצעות מיקרוסקופ אור. לכל נגיפי ה-Pox חלבוני מעטפת משותפים. המוכּרים שבנגיפים אלה הם נגיפי ה-Variola שגורמים למחלת האבעבועות השחורות, ונגיפי ה-Vaccinia, הגורמים לאבעבועות הבקר, שבהם חיסנו בני אדם כדי למגר בהצלחה רבה את מחלת האבעבועות השחורות (ראו רשומה קודמת).  

בשנת 1992, במחוז ברדפורד שבאנגליה, תוך כדי מחקר על אמבות (Acanthamoeba polyphaga) וחיידקי Legionella המתאכסנים בהן, התגלו "חיידקים" חדשים, דומים בקוטרם לסטרפטוקוקים (כ-800 ננומטר).  ב-2003 התברר שאותם "חיידקים" (שעד כה כונו Bradfordcoccus), הם בעצם נגיפים, ואז נקבע שמם: Mimiviruses (באנגלית Mimic - לחקות). עד 2009 הם נחשבו כנגיפים המוכרים גדולים ביותר (ראו רשומה קודמת). אז התגלו בחופי צ'ילה ואוסטרליה נגיפי הפנדורה (Pandoraviruses) דמויי הביצה שאורכם כמיקרומטר אחד(!), ורוחבם כמחצית המיקרומטר (ראו רשומה קודמת),

בשנת 2013 "החייתה" קבוצה רוסית צמח (Silene stenophylla) מפירות שהיו קפואים בקרח הסיבירי (Siberian permafrost), כ-30 מטר מתחת לפני השטח. המים קפאו, עם כל מה שבתוכם, לפני כ-30 אלף שנה (התארוך התבצע בשיטת פחמן 14). שנה אחר-כך, ב-2014, ביקשו וקיבלו החוקרים ג'ין מישל קלברי (Claverie) ושנטל אברגל (Abergel) מאוניברסיטת Aix-Marseille שבצרפת (שגילו את ה-Mimiviruses), דגימה של הקרח הסיבירי. החוקרים 
הפשירו חלק מן הדגימה, והכניסו אמבות לתמיסה המופשרת. האמבות החלו למות, והחוקרים גילו בתוכן את Pithovirus sibericum - הנגיף הגדול ביותר המוכר, נכון לכתיבת שורות אלה, למדע - אורכו כ-1.5 מיקרומטר ורוחבו כ-0.5 מיקרומטר (ראו רשומה קודמת). 

אך מסתבר שגוש הקרח הסיבירי עדיין לא חשף את כל סודותיו. בהמשך המחקר והאיפיון של נגיפי ה-Pithovirus, גילו החוקרים 
בתמיסה נגיף ענקי נוסף שמתרבה בהן - וכינו אותו Mollivirus sibericum. נגיף זה, שקוטרו 0.6 מיקרומטר,  הוא אמנם קטן יחסית. גם הגנום שלו (DNA) מכיל רק 651 אלף נוקלאוטידים המקודדים ל-523 חלבונים בלבד.  אך הם הופתעו לגלות בתוכו חלבונים ריבוזומיים של האמבה. לנגיף החדש קרבה גנטית רחוקה לנגיפי הפנדורה. בניגוד לעמיתו מגוש הקרח, Pithovirus sibericum, המתרבה בציטופלזמה של האמבות, הנגיף החדש מתרבה בגרעין של האמבות. 


Mollivirus sibericum
CNRS

סביר להניח שגושי הקרח הקפואים מהעבר מחביאים בתוכם סודות נוספים, שחלק מהם עתידים להתגלות - לאו דווקא במעבדה -  כתוצאה מההתחממות הגלובלית של כדור הארץ. האם נגיפי אבעבועות שחורות יקומו לתחייה? או נגיפים אנושיים אחרים? 

תגובה 1:

  1. מרתק לקרא ומעורר מחשבות. .תודה על כל המאמרים המאלפים.

    השבמחק