חשוב להתחסן כנגד חצבת!
חצבת אינה מחלה קלה - אמנם יש ילדים רבים שעוברים אותה בקלות, אך בכ-20 אחוז מהחולים חלים סיבוכים שבמקרים מסוימים גורמים לנזקים נוירולוגיים בלתי הפיכים ולפעמים גם למוות. במדינות מתפתחות, שילוב של חצבת ותת תזונה גורם לתמותה של כ-25 אחוזים וחולים ורבים אחרים מאבדים את ראייתם.
 |
| פריחה אופיינית של חצבת המקור: CDC - 1975 |
תופעה שמאפיינת חולי חצבת שמחלימים היא דיכוי חיסוני שמתמשך זמן רב לאחר ההחלמה – שבועות רבים ואף חודשים. דיכוי חיסוני זה גורם לרגישות יתר של המחלימים לגורמי מחלות שניוניות – מחלות שלא היו מתפתחות באנשים בריאים.
החוקר מייקל מינה (Mina) מאוניברסיטת פרינסטון הוביל מחקר אפידמיולוגי חדש ארוך טווח – שהתבסס על סקירת נתונים של שנים מארצות הברית, בריטניה ודנמרק, על החולי והתמותה של ילדים בחצבת ובמחלות אחרות, לפני התחלת החיסון והשוואתם לנתונים לאחר שהוחל בחיסון מסיבי. מן המחקר, שהוצג במאי 2015 בכתב העת Science, עולה שהתופעה ממושכת הרבה יותר: בין שנתיים לשלוש לאחר ההחלמה מהמחלה.
העלייה בתחלואה בתקופה הזו קשורה בעלייה בתמותה הנובעת מגורמים זיהומיים אחרים שאינם נגיף החצבת. ההסבר לדיכוי החיסוני טמון בכך שכתוצאה ממחלת החצבת יש ירידה משמעותית במספרם של תאי דם לבנים (לימפוציטים) מסוגים רבים, ביניהם תאי T ותאי B ש"מובילים" את פעילותה של המערכת החיסונית כנגד גורמי המחלות. גם תאי הזיכרון החיסוני הם תאי B ו-T, והחצבת גורמת להעלמות רבים מהם ולאובדן בלתי הפיך של הזיכרון חיסוני נגד פתוגנים רבים אחרים שהילד נחשף אליהם לפני שחלה בחצבת. הזיכרון החיסוני שנפגע אינו משתקם ובמקום תאי הזיכרון שהוכחדו מתפתחים תאי זיכרון רבים אחרים שזוכרים רק את נגיף החצבת - זיכרון חיסוני שנמשך עשרות שנים– כל עוד המחלים חי.
מכאן נובע שהחיסון נגד מחלת החצבת מונע לא רק את מחלת החצבת והסיבוכים הנלווים אליה, אלא גם מחלות הזיהומיות משניות המתחוללות בעקבות המחלה וביטול הזיכרון החיסוני שהיא גרמה, ואת התמותה הנובעת מהן.
כביקורת, ביצעו החוקרים מחקר דומה על שעלת, שאינה גורמת לדיכוי חיסוני, וגם אותה ניתן למנוע על ידי חיסונים, הם לא מצאו קשר בין המחלה למקרי תחלואה ותמותה ממחלות אחרות, כפי שנמצא במחלת החצבת.
להרחבה:
תקציר המאמר המקורי ב-Science
"חצבת – המחלה שלא נעלמת"
"חצבת – מחלתם של הלא-מחוסנים"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה