עובדי מעבדה אזרחית, שקיבלו ממעבדה צבאית משלוח של נבגים של חיידקי גחלת מומתים, הופתעו לגלות במשלוח שהנבגים חיים
מחלת הגחלת (anthrax), הנגרמת על ידי חיידקי Bacillus anthracis, היא במקורה מחלה קטלנית של בעלי חיים בטבע ובמשק האדם. המחלה מאופיינת על ידי אלח דם, מלווה בהשחרת הטחול והדם, ובפגיעה במנגנון הקרישה. בבקר ובצאן מתחילה המחלה בעלייה בטמפרטורת הגוף ובקשיים בנשימה ובתפקוד הלב. לאחר מכן נפסקת פעילות הקיבות, ועקב כך חדל בעל החיים לאכול. תנובת החלב של הפרות נפסקת והן מפילות. סימני מחלה אחרים הם הפרשות דמיות מפתחי הגוף ובצקות באיברים שונים. בסוסים מופיעים גם שלשולים דמיים ורעידות. במקרים החריפים נשכבת החיה על האדמה בלי כל סימנים מוקדמים, מפרפרת מעט ומתה.
המחלה נפוצה היום במדינות שאין בהן פיקוח וטרינרי נאות, ופוגעת בבני אדם שבאו במגע עם בעלי חיים חולים או עם פגריהם. באדם מדובר לרוב בגחלת עורית - פצע בעור, או גחלת של דרכי העיכול בעקבות אכילת בשרן של חיות נגועות. טיפול אנטיביוטי מתאים (לרוב פניצילין) מאפשר להתגבר על המחלה. ללא טיפול התמותה עלולה להגיע ל-20 אחוז.
צורה שלישית נדירה, גחלת ריאתית, היא דלקת ריאות קטלנית (95 אחוזי תמותה), כתוצאה מחדירת נבגים רבים של החיידק לדרכי הנשימה. מחלה זו שכונתה "מחלת ממייני הצמר" (Woolsorter's disease) הייתה נפוצה עד תחילת המאה העשרים בעיקר אצל גוזזים ובורסקאים, שטיפלו בצמר ובעורות של חיות נגועות במחלה, והיום חוששים מפניה בלוחמה ביולוגית.
מדי שנה בשנה חולים בגחלת (לרוב רק בעור ובדרכי העיכול) ברחבי העולם כ-2,000 איש, ומתוכם מתים כעשרה (0.5%).
חיידקי הגחלת אינם מהווים נשק ביולוגי אידיאלי, כי הם אינם מועברים מאדם לאדם. היתרון היחסי שלהם הוא ייצור נבגים, מה שמאפשר לפזרם כאבקה. משערים שמדינות רבות וארגוני טרור מחזיקים בחיידקי גחלת כנשק התקפי. מדינות רבות (וביניהן ישראל וארצות הברית), מפתחות נגדם אמצעי מיגון וחיסון.
 |
נבגים של חיידקי גחלת
|
בספטמבר 2001 נשלחו בדואר מעטפות עם נבגים למערכות עיתונים ולמשרדי ממשל בארצות הברית. כתוצאה מכך חלו 23 בני אדם, 12 בגחלת עורית ו-11 בגחלת נשימתית. חמישה מהאחרונים מתו. אלפי אנשים טופלו באנטיביוטיקה והפאניקה סביב האירוע הייתה בממדים לא מוכרים. באוגוסט 2008 התגלה שמקור החיידקים הוא באחת ממעבדות המחקר של הצבא האמריקאי שבודקת את יעילותו של החיסון האמריקאי בפני חיידקי המחלה. (ראו רשומה קודמת)
בשבוע האחרון של מאי 2015 התפרסם שנשלחו ממעבדה צבאית במדינת יוטה, משלוחים של מבחנות, שבחלק מהן היו נבגים "חיים" של חיידקי גחלת (במקום נבגים שהומתו באמצעות קרינה על סגולה, UV). המשלוחים יועדו ל-51 מעבדות אחרות, חלקן אזרחיות, ברחבי ארצות הברית ואף למעבדות בדרום קוריאה, קנדה ואוסטרליה. אחת המעבדות המקבלות, במדינת מרילנד, היא זו שדיווחה על התקלה, לאחר שהצליחה לגדל חיידקים חיים מהמשלוח. התברר שמשלוחים אלה החלו להישלח כבר במרץ 2014.
ממה נבעה הטעות? הנבגים הוקרנו 10 דקות במנורה המקרינה, ודגימות מהן נזרעו על צלחות גידול מתאימות. לא גדלו חיידקים בצלחות לאחר 24 שעות והנבגים "הוכרזו" כמתים, אלא... הבדיקה אמורה הייתה להימשך 48 שעות. אז התברר שהשתמשו בפרוטוקול של בדיקת תמותה בחיידקי Brucella, שאינם יוצרים נבגים.
הבעיה העיקרית בטעות הזו היא הבטיחות. חיידקי גחלת חיים אמורים להיות מטופלים במתקנים ובציוד שלהם רמת בטיחות 3 (מתוך 4). בחיידקים מומתים ניתן לטפל ברמת בטיחות נמוכה יותר.
אנשי המרכז לבקרת המחלות שבאטלנטה אמורים לחקור את האירוע וגם לבדוק האם נחשפו אנשים לחיידקים החיים, ובמקרה שכן לטפל בהם (באנטיביוטיקה) בהתאם. המצאות הנבגים בתמיסה ולא כאבקה, שעלולה להשאף, מקטינה מאד את הסיכון של אדם בריא להדבקה. כמו כן הם אמורים "לחדד" את הנהלים המתאימים כדי שאירוע כזה לא יקרה שוב.
לפני כשנה, ב-2014, היה אירוע דומה בשלוש מעבדות של המרכז לבקרת המחלות באטלנטה; כ-80 חוקרים ועובדי מעבדה נחשפו לחיידקי גחלת חיים, הגם שהם ציפו לקבל חיידקים מומתים. גם ב-2004 נשלחו בטעות חיידקי גחלת חיים לבית החולים לילדים של מרילנד.
עד כה לא דווח על חולים במחלה כתוצאה מתקלה זו. לא ברור אם ידוע על אנשים שנחשפו לחיידקים, וטופלו באנטיביוטיקה כטיפול מונע. כנראה שהחיידקים החיים לא הגיעו לידיים לא רצויות.
לקריאה נוספת
טרור ביולוגי בארצות-הברית – חיידק הגחלת - "גליליאו" (93, מאי 2006)
פיתוח החיסון נגד חיידק הגחלת בישראל – "גליליאו" (129, מאי 2009)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה