על פסולת פלסטיק, המושלכת לים, גדלים מגוון חיידקים - שחלקם לא מוכרים
סוגים שונים של פסולת פלסטיק מגיעים לאוקיינוסים בעיקר ממקורות יבשתיים, ומהווים בעייה סביבתית חמורה ומתמשכת - זמן התפרקות הפסולת עשוי להגיע למאות שנים ואפילו לאלפים. הפסולת מצטברת בגושים שצפים להם על פני המים, מעין רפסודות פלסטיק בגדלים שונים, שמסביבן חלקי פלסטיק בשלבים שונים של פירוק. בצפון האוקיינוס השקט, בין צפון אמריקה, אסיה ואוסטרליה, כתוצאה ממפגש של זרמי ים שונים, נמצא ריכוז גדול מאד של פסולת כזו. מתברר שריכוז זה מושך אליו גם יצורים חיים, רובם יצורונים – חיידקים, אצות ואף פרוטוזואונים – וביחד הם יוצרים קרום ביולוגי (Biofilm) מסביב לחלקיקי הפלסטיק. קרום זה מכונה פלסטיספרה (Plastisphere) או ריף מיקרוביאלי (Microbial reef).
 |
דגימה מהפלסטיספרה – בצלחת פטרי
צילום: Erik Zettler
|
 |
חיידקי הפלסטיספרה במיקרוסקופ אלקטרונים
צילום: Erik Zettler
|
אפשר לצפות בחלק מתושבי הקרום על חתיכות הפלסטיק "ותיקות" בפלסטיספרה במיקרוסקופ אור ובמיקרוסקופ אלקטרונים. הפלטיספרה התגלתה בשנים האחרונות על ידי טרייסי מינצר (Mincer) מהמכון האוקיינוגרפי, לינדה אמרל זטלר (Amaral-Zettler) מהמעבדה לביולוגיה ימית, ואריק זטלר (Zettler) מהאגודה לחינוך ימי, כולם מ-Woods Hole, מצ'סוסטס, שבארצות הברית. מדובר במערכת אקולוגית מורכבת, בעלת כל המאפיינים של מערכת מלאה: יצרנים ראשוניים (חיידקים אצות וארכאונים), רועים (חד תאיים ורב תאיים קטנים "אוכלי עשב", המלחכים את האצות והחיידקים; Grazers), טורפים ומפרקים.
במסגרת הקורס המשייט בביולוגיה ימית של האגודה לחינוך ימי, שבו מלמדים שלושת החוקרים, חוקרים המרצים והסטודנטים את החיים בפלסטיספרה, ואת השפעתם על האקולוגיה של האוקיינוס בכלל, ועל האורגניזמים החיים באוקיינוס ומושפעים ממנו, כגון חסרי חוליות שונים ודגים, ואף בני האדם.
בסריקה מטגנומית של DNA שנאסף מהקרום הביולוגי העוטף חתיכת פלסטיק שאורכה רק כחמישה מילימטר, נמצאו יותר מ-1,000 מינים ביולוגיים שונים: רובם חיידקים, ואילו חלקם מינים שכלל לא חיים באוקיינוס הפתוח, אלא חיים עכשיו בפלסטיספרה. החוקרים מנסים להבין, בין היתר, כיצד מינים אלה הגיעו לשם. כמו כן הם ישוו את ממצאיהם עם חיידקי הפלסטיספרה על סוגי פלסטיק אחרים.
לא ברור אם בתוך כל המינים החיים בפלסטיספרה ישנם גם מינים גורמי מחלות, אך אם כן, הפלסטיספרה עלולה להעביר אותם ממקום למקום, ובין היתר אף להשפיע על מערכות אקולוגיות טבעיות. גם מידת ההשפעה של חיידקי הפלסטיספרה על שאריות הפלסטיק עדיין לא ברורה, ואם תוצרי הפירוק, או שינויים אחרים המתרחשים בפלסטיק שבתוך הקרום, הופכים אותו מסוכן יותר, או פחות. לסביבה הימית ולשוכנים הקבועים בה.
החוקרים משערים שחלק מהחיידקים נצמדו לפלסטיק בעת מעבר של חתיכות הפלסטיק במערכת העיכול של דגים או של בעלי חיים ימיים אחרים. הם ינסו להסיק ממחקריהם המלצות לתעשיות הפלסטיק, אם ימצאו כי סוגי פלסטיק שונים מתפרקים מהר יותר מאחרים. כמו כן, הם ינסו ללמוד איך למזער את הנזקים הסביבתיים שגורמת הפלסטיספרה.
לקריאה נוספת
בבלוג של אריק זטלר
למאמר ב-Environmental science and technology
עובד לכתבה ב"גליליאו" 187, אפריל 2014.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה