לאחר
כ-30,000 שנים במעמקי סיביר
כדור הארץ מתחמם, הקרחונים
בקטבים נמסים לאטם לתוך האוקיינוסים. מהקרח המפשיר משתחררות מולקולות קטנות של חומר
תורשתי (DNA או RNA) עטופות בחלבונים, שהיו
קפואות בתוך הקרח כמה עשרות אלפי שנים – מאז שהקרח הזה נוצר. אנו מכנים מולקולות
עטופות כאלה בשם נגיפים...
ספינת דיג שטה בסביבה, אחד
הדייגים אוכל דג לא מבושל שדגו חבריו באותו יום. הוא לא מודע לכך שלגופו, ביחד עם
בשר הדג, חדרו כמה נגיפים כאלה. חלבוני המעטפת של הנגיף נצמדו לתאים המצפים את מערכת
העיכול שלו וגרמו לתאים לבלוע אותם... מהתאים הנגועים השתחררו מאות נגיפים חדשים
שהדביקו תאים נוספים סביבם. לאחר מספר ימים כבר לא היה הדייג בין החיים. כמה
מעמיתיו היו בשלבי גסיסה. הספינה הגיעה לנמל...
כך יכול היה להתחיל סיפור
של מדע בדיוני. אך לפעמים המציאות דמיונית יותר מכל סיפור, ואירוע כזה התרחש בשנה האחרונה בסיביר. רק שאת הדייג מהסיפור,
שעבר בסביבה, החליפה אמבה. והנגיף – הוא הנגיף
הגדול בו יותר בו נתקל המדע עד היום.
מדובר בנגיף ענק, שאורכו
כ-1.5 מיקרומטר ורוחבו כ-0.5 מיקרומטר (קוטר חיידקי Streptococcus, לשם השוואה - הוא 0.8 מיקרומטר). הנגיף החדש כונה
Pithovirus
sibericum (pithos
ביוונית – מיכל ענק לאחסון יין ומזון). בהיסטוריה המחקרית של מגליו, ג'ין מישל
קלברי (Claverie)
ושנטל אברגל (Abergel) מאוניברסיטת Aix-Marseille
שבצרפת, רשום הגילוי של נגיפי הענק המוכרים, ב-2003 - נגיפי המימי (Mimiviruses), וב-2013 - נגיפי
הפנדורה
((Pandoraviruses. החוקרים קראו על קבוצה רוסית ש"החייתה" צמח (Silene
stenophylla) מפירות שהיו קפואים בקרח
הסיבירי, כ-30 מטר מתחת לפני השטח, כ-30 אלף שנה (התיארוך התבצע בשיטת פחמן 14). החוקרים פנו לקבוצה הרוסית, וקיבלו ממנה דגימה של הקרח. הם הפשירו את הקרח,
והכניסו לתמיסה אמבות (Acanthamoeba).
האמבות החלו למות, והחוקרים גילו בתוכן את חלקיקי הנגיף.
לנגיף מבנה לא שגרתי, ויש לו מעין פקק דמוי חלת דבש, שנפתח מצדו האחד. על אף שהנגיף החדש דומה לנגיפי הפנדורה,
הוא גדול מהם, והחומר התורשתי שלו (DNA דו-גדילי) מצומצם באופן משמעותי (600,000 זוגות נוקלאוטידים המכילים
467 גנים בלבד, לעומת 2.5-1.2 מיליון זוגות נוקלאוטידים המכילים 2500-1500 גנים
בנגיפי הפנדורה השונים). בניגוד לנגיפי הפנדורה, בהם לא נמצא דמיון גנטי לקבוצת
נגיפים מוכרות, לנגיף Pithovirus דמיון גנטי לשתי משפחות של נגיפים מוכרים, נגיפי אירידו (iridoviruses) ולנגיף היחיד במשפחתו - Marseillevirus.
 |
| Pithovirus sibericum Julia Bartoli / Chantal Abergel / IGS / CNRS / AMU. |
האפשרות שכתוצאה מהפשרת
הקרחונים ישתחררו נגיפים עתיקים עם פוטנציאל לגרימת מיפה בבני אדם יכולה להתממש
מתישהו. ואם תתממש, אולי גם נכתוב עליה...
לקריאה נוספת:
הרשומה המקורית עובדה לכתבה ב"גליליאו", גליון 188, מאי 2014 - באתר Timeout
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה