חיידקים ונגיפים וגם שאר היצורונים המקיפים אותנו מכל עבר, משפיעים על חיינו מכל מיני כיוונים. בבלוג אספר על אלה המוזכרים מדי פעם בחדשות וגם לחדשות מדעיות הקשורות בהם. כמו כן אשתף אתכם גם בתמונות ודיווחים על יצורים גדולים יותר, שבהם אצפה בטבע. בלוג זה גם יהווה ארכיון לחומרים שכתבתי בעבר ורלוונטיים לנושא.

1.3.12

האם אוטצי איש הקרח היה חולה במחלת ליים?

חיידק מלפני 5000 שנה

גופתו של איש הקרח הטירולי (שנקרא איש קרח בגלל מציאת גופתו בתוך קרח), המכונה אוטְצי (Oetzi), נמצאה קפואה בשנת 1991. הגופה, שראש חץ קטלני היה נעוץ בכתפה, נמצאה לבושה, עם פרטים נלווים נוספים, בתוך הקרח, במעבר טיסנגוץ' (Tisenjoch) שבאלפים האוטצליים (Otztal Alps) שבאיטליה, ליד הגבול עם אוסטריה (ומכאן כינויו של האיש). בדיקת פחמן 14, לקביעת גיל הגופה, העלתה שאוטצי חי (ומת) בין השנים 3350 ל-3100 לפנה"ס. גובהו של אוטצי היה כ-160 ס"מ, משקלו כ-50 ק"ג, שערו היה ארוך וכהה (כנראה שחור) ועורו היה מעוטר בקעקועים רבים (כ-50). ייתכן שהיה לו זקן. אוטצי היה כבן 45 שנה במותו.


כך אמור היה אוטצי להראות, לפני שפגע בו החץ הקטלני
South Tyrol Museum of Archaeology, wikipedia

בפברואר 2012 דיווחו אלברט זינק (Zink), מהמכון לחקר מומיות ואנשי קרח שבאקדמיה האירופית שבבולצנו, איטליה, עם עמיתים ממכוני מחקר נוספים באירופה, על הפענוח המלא של הרצף של הגנום האישי שלו, הגנום המיטוכונדריאלי, וגנומים נוספים, לא אנושיים, שנמצאו בגופה. פענוח הגנום המיטוכונדריאלי אִפשר למצוא את קרוביו החיים היום באזור אחר של איטליה (באיים של הים הטירני - בין סיציליה לקורסיקה). הנתונים מהגנום האישי אפשרו לזהות כמה מתכונותיו שלא נשמרו במהלך השנים: צבע עיניו (חוּם) וסוג הדם שלו (O). אוטצי סבל מאי-סבילות ללקטוז, והיה בסיכון גבוה לחלות במחלת לב וכלי דם (סיכון שלא התממש עקב סופו הטרגי). ממצא מעניין בגופה היה מציאת הגנום של החיידק הסלילוני Borrelia burgdorferi, שמוכּר כיום כחיידק המועבר על ידי קרציות מהסוג Ixodes וגורם למחלת ליים.

מחלת ליים תוארה לראשונה על ידי הרופא אלן סטיר (Steere) בשנת 1975, שתיאר דלקת פרקים "מיוחדת", שבה חלו כמה ילדים מהעיר ליים (Lyme) שבמדינת קונטיקט, ארצות-הברית. המחלה נגרמת על ידי שלושה מינים שונים של חיידקים מהסוג Borrelia, שהמוכּר ביניהם הוא B. burgdorferi (ע"ש וילי בורגדורפר, Burgdorfer, מגלה מין זה של החיידק ב-1982).


סלילוני Borrelia burgdorferi במיקרוסקופ (בתאורת שדה חשוך)
CDC #6631

מסביב לעקיצת הקרצייה מתפתחת, לאחר כעשרה ימי דגירה, טבעת אדומה, שאינה כואבת, ועשויה להגיע לקוטר של שבעה סנטימטרים. הטבעת מכונה "אדום נודד" (Erythema migrans). הנעקץ חש בתסמינים דמויי שפעת: חולשה, עייפות, כאבי ראש, כאבי שרירים, הגדלת קשריות הלימפה. התסמינים יכולים להימשך כחודש ימים.

במקביל, מיד אחרי העקיצה - ולפעמים אפילו שנתיים מאוחר יותר - מתפתחות טבעות קטנות נוספות באזורי עור אחרים, וכן דלקות שונות כגון דלקת קרום המוח או דלקת מוח, וכן דלקת בשריר הלב ובמפרקים. דלקת המפרקים, במיוחד בברכיים, יכולה להימשך שנים. דלקות המוח עלולu, לגרום לנזקים קוגניטיביים, דיכאון ובעיות שינה. עם זאת, כמעט שאין תמותה ממחלה זו.

יש לציין כי מֵעבר למציאת החיידק לא דווח על סימנים פיזיים של המחלה על הגופה, וכן כי זו העדות הקדומה ביותר לקיומו של החיידק הגורם למחלה זו. השאלה שלה עדיין אין תשובה היא: האם אוטצי היה אכן חולה במחלה או רק נשא בגופו את החיידקים?

לקריאה נוספת:
דרור בר-ניר - על סלילוני Borrelia, קדחת חוזרת, קדחת המערות ומחלת ליים - גליליאו 122, אוקטובר 2008

המאמר ב-Nature Communication:

נועם סגן-כהן - תעלומת איש הקרח - מסע אחר 240, ספטמבר 2011

פורסם כאן, והורחב לכתבה ב"גליליאו" שפורסמה בגליון 165, מאי 2012. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה