חיידקים ונגיפים וגם שאר היצורונים המקיפים אותנו מכל עבר, משפיעים על חיינו מכל מיני כיוונים. בבלוג אספר על אלה המוזכרים מדי פעם בחדשות וגם לחדשות מדעיות הקשורות בהם. כמו כן אשתף אתכם גם בתמונות ודיווחים על יצורים גדולים יותר, שבהם אצפה בטבע. בלוג זה גם יהווה ארכיון לחומרים שכתבתי בעבר ורלוונטיים לנושא.

13.3.08

על עכברים מנוזלים



נגיפי פיקורנה

נגיפי הרינו (rhinoviruses - מהמילה היוונית rhin, שפירושה "אף") הם קבוצה של כ-115 זנים שונים הגורמים לנו למחלה המכונה הצטננות או התקררות (common cold), המתבטאת בעיקר באי-נוחות גופנית ובאף דולף. אך בילדים קטנים מאוד הם גורמים לעתים מחלה חמורה יותר, המחייבת אשפוז, ובפגועי המערכת החיסונית הם גורמים לדלקת ריאות. נגיפים אלה גורמים גם להחמרה במצבם של חולי קצרת (אסטמה) ושל חולים בהיצרות של דרכי הנשימה (chronic obstructive pulmonary disease - COPD), העלולה אף לגרום למוות.

טווח הפונדקאים של מרביתם מצטמצם לאדם ולשימפנזים. מכיוון שאין חיית מודל קטנה שאפשר לחקור בה את המחלה, קשה לערוך מחקר לשם פיתוח תרופות למחלה.

קבוצת חוקרים בראשותו של סבסטיאן ג'ונסטון (Johnston) מאימפריאל קולג' בלונדון הצליחה להדביק עכברים מהונדסים בנגיפים אלה. עכברים אלה ישמשו כחיית מודל למחלה, ויוכלו לקדם את המחקר.

נגיפי הרינו הם נגיפי RNA השייכים לקבוצת נגיפי הפּיקוֹרנה, שאליה משתייכים גם הנגיפים הגורמים למחלות הפה והטלפיים ונגיף הצהבת מסוג A.

מרבית נגיפי הרינו (כ-90% מהם) חודרים לתאים לאחר היצמדות לקולטן חלבוני המכונה intercellular adhesion molecule-1, ובקיצור ICAM-1. הקולטן האנושי נבדל בהרכב החומצות האמיניות שלו מהקולטן העכברי, ולפיכך הנגיפים אינם נצמדים לתאי עכברים רגילים ואינם גורמים בהם למחלה.

לקבוצתו של ג'ונסטון שלושה הישגים מדעיים חשובים:
  • החוקרים הצליחו להראות שאפשר להדביק עכברים בזנים מסוימים של נגיפי רינו (כ-10% מהזנים);
  • החוקרים הצליחו לשנות בזן מסוים של העכברים את הקולטן העכברי כך שידמה יותר לקולטן האנושי, וכתוצאה מכך אותם 90% מנגיפי הרינו שלא הדביקו עכברים יכולים להדביק את העכברים הטרנסגניים מזן זה ולגרום בהם למחלה, הדומה מאוד למחלה האנושית (וראו: יונת אשחר ונועם לוויתן, "נובל בנוקאאוט", "גליליאו" 112, על עכברים טרנסגניים);
  • החוקרים הצליחו להדגים שנגיפי רינו המדביקים עכברים אסטמתיים מזן זה גורמים להחמרה במחלתם, בדומה למה שקורה בבני אדם. 
יש לקוות שהישגים אלה יובילו לפיתוח אמצעים שיסייעו לבני-אדם להתמודד עם נגיפי רינו.

תקציר המקור המדעי (המאמר המלא מחייב הרשמה)

פורסם במקור ב"גליליאו" גיליון 115, עמ' 16, מרץ 2008.

אין תגובות:

פרסום תגובה