על נשאות בפה של נגיפי פפילומה, הגורמים ליבלות ולגידולים סרטניים

נגיף פפילומה אנושי במיקרוסקופ אלקטרונים
המקור: Laboratory of Tumor Virus Biology - NIH

נגיפי הפפילומה (Papilloma) הם קבוצה של מאות נגיפים שונים מהמשפחה Papillomaviridae. החומר התורשתי שלהם הוא DNA  דו-גדילי, שאורכו כ-8000 בסיסים, הארוז במעטפת חלבונית איקוזהדרית. הם אינם מתעטפים ביציאתם מהתא המאכסן במעטפת השומנית שלו, לכן הם נגיפים "ערומים". כשהם חודרים לתאי אפיתל שלא מאפשרים להתרבות בתוכם, החומר התורשתי שלהם חודר לגרעיני התאים, משתכפל שם בכעד 200 עותקים, וגורם, באמצעות חלבונים המקודדים לפיו, לתאים "לחרוג" מהבקרה שמונעת מהם להתרבות וכתוצאה מכך נוצרים בהתחלה גידולים שפירים, שחלקם בהמשך הופך לגידולים ממאירים מסוגים שונים, בהתאם למאכסן ולאיבר הנגוע.

פפילומה בארנבים - Rabbit shopes
המקור: Forry Clinton, Flicker

נגיפי הפפילומה האנושיים (Human papilloma viruses - HPV), על כ-200 זניהם השונים גורמים בעיקר ליבלות באברי המין ועל העור. אך 13 מהזנים, המסוכנים יותר, גורמים למספר מחלות ממאירות (בעיקר HPV16  ו-HPV18, הגורמים לכ-70 אחוזים מהמקרים). הסרטן הנפוץ (והמפורסם) מביניהם הוא סרטן צוואר הרחם בנשים - שלפני שהחלו לחסן כנגד הנגיפים, קטל מאות אלפי נשים ברחבי העולם. לדוגמה, רק בשנת 2008 דווחו ברחבי העולם 529,000 מקרים חדשים של המחלה, ומתו ממנה 274,000 נשים. אך הנגיפים גורמים גם לסרטנים נוספים, לא רק בנשים: סרטן הפה והלוע, סרטן הגרון, סרטן פי הטבעת, סרטן הפין וסרטן הפות. בין השנים 2012-2008 אובחנו בארצות הברית בממוצע 39,000 חולים במחלות סרטניות שנגרמו על-ידי HPV. כ-59 אחוזים מהחולים היו נשים, ו-41 אחוזים היו גברים.

תאים מבדיקת פאפ - לאבחון גידולים בצוואר הרחם. משמאל תאים תקינים, מימין תאים מודבקים בנגיפי פפילומה.
המקור: Ed Uthman, Flicker

מרבית הנשאים של נגיפי הפפילומה כלל אינם יודעים שהם כאלה, והם מפיצים את המחלה לשותפיהם ליחסי המין מכל הסוגים, גם חלקיים. ולכן שימוש בכובעון (קונדום) אינו מונע הדבקה. כל מי שפעיל מינית נדבק בנגיפי פפילומה כלשהי בשלב כלשהו של חייו, והוא נשאר נשא של הנגיף כשנתיים. לכן הדרך הטובה ביותר כיום גם לגברים וגם לנשים כדי הימנע מלהידבק, להדביק את שותפיהם ליחסי מין, ולחלות מנגיפי הפפילומה היא להתחסן לפני קיום יחסי מין.

סרטן הפה והלוע נפוץ הרבה יותר בגברים מאשר בנשים. בין השנים 2012-2008 נצפו בארצות הברית 12,638 מקרים של סרטן זה בגברים לעומת 3100 מקרים של המחלה בנשים (פי ארבעה!). הסיבה להבדל משמעותי זה - בין הזוויגים לא הייתה ידועה. באוקטובר 2017 התפרסם מחקר שבדק בכ-9000 איש (מחציתם גברים ומחציתם נשים) את שיעור הנשאות של הנגיפים , גם באברי המין, בגם באזור הפה והלוע.

מתוצאות המחקר התברר שכ-11.5 אחוזים מהגברים ו-3.2 אחוזים מהנשים מאכלסים נגיפי פפילומה בחלל הפה (בגברים - פי ארבעה יותר). הזנים הבעייתיים נמצא ב-7.3 אחוזים מהגברים וב-1.4 אחוזים מהנשים (בגברים - פי חמישה ויותר).

החיסון העיקרי הנמצא בשימוש כיום במערכת הבריאות בארץ, GARDASIL, כולל חלבוני מעטפת (L1) של ארבעה זנים: HPV16  ו-HPV18 - שכאמור גורמים לכ-70 אחוזים ממקרי הסרטן, ו- HPV6  ו-HPV11. החיסון מומלץ לילדים וגברים בגילאי 26-9 ולילדות ונשים גילאי  45-9.
חיסון חדש, נגד חמישה זנים נוספים,  נכנס לשימוש במדינות שונות בעולם. נחכה שיכנס לשימוש.

חיסון מקביל, הנמצא גם בשימוש אצלנו, CERVARIX, כולל רק את שני הזנים הראשונים. 

החיסונים נמצאים בשימוש כבר למעלה מעשור. הם מאד בטוחים ויש להם מעט מאד תופעות לוואי מקומיות.
בבדיקת יעילות החיסונים נמצא שעד גיל 15 מספיקות שתי מנות חיסון בהפרש של כחצי שנה ביניהן. מעל גיל זה יש לחסן בשלוש מנות. GARDASIL הוכנס לחיסוני השגרה בארץ והחל משנת 2013 מחסנים את כל התלמידים, בנים ובנות, בכיתה ח.

מאז תחילת החיסונים ירדה מאד שכיחות הגידולים הטרום סרטניים הנגרמים מנגיפי הפפילומה.

חסנו את ילדיכם.


מקורות וקריאה נוספת

תקציר המאמר המקורי

נגיפי הפפילומה - באתר ארגון הבריאות העולמי.

נגיפי הפפילומה - באתר המרכז לבקרת מחלות באטלנטה.

חיסון נגד סרטן - דינה וולודרסקי - גליליאו 115, מרץ 2008