חיידקי גחלת בלוחמה וטרור ביולוגיים

הגחלת (anthrax) היא מחלה קטלנית, שנפוצה למדי בבעלי חיים בבר ובמשק האדם. בחודשים האחרונים עלתה לכותרות בעקבות השימוש בנבגים של החיידקים הגורמים לה, Bacillus anthracis, בטרור ביולוגי, בעיקר בארצות הברית. השם גחלת (וגם השם המוכר יותר במגזר החקלאי - גמרת) ניתן למחלה בשל הדמיון של הפצע האופייני לה לגחלי אש (ובארמית, גומרא - גחל).

פצע אופייני של גחלת על זרוע של עובדת במפעל לעיבוד צמר
By kind permission of Wesley A. Volk, Medicine-Microbiology Dept., University of Virginia, USA

מקור החיידק הוא בבעלי-החיים שבמשק האדם. הוא גורם למחלה קטלנית, שמאפיין אותה אלח דם, מלווה בהשחרת הטחול והדם, ופגיעה במנגנון הקרישה. בבקר ובצאן מתחילה המחלה בעלייה בחום הגוף (עד מעלות 41.5), ובקשיים בנשימה ובתפקוד הלב. לאחר מכן נפסקת פעילותן של הקיבות, ועקב כך חדל בעל-החיים לאכול. תנובת החלב של הפרות נפסקת והן מפילות את ולדותיהן.

במקרים החריפים, שלא נראים בהם סימנים מוקדמים, החיה נשכבת פתאום על האדמה, מפרפרת מעט ומתה.

יש הסוברים, על פי סימני המחלה המתוארים, שהדבר המוזכר בתורה (אחת מעשר מכות מצריים - שמות ט, ג) הוא מחלת הגחלת בבעלי חיים. אחרים מייחסים גם את השחין לגחלת עורית.

החיידק מייצר נבגים המועברים לבני-אדם דרך מגע ישיר עם בעלי-החיים או עם תוצריהם (צמר, חלב), ומאכילת מוצרי בשר נגועים.

באדם, קיימות שלוש צורות של המחלה: גחלת עורית (cutaneus anthrax), גחלת ריאתית (inhaled anthrax) וגחלת של מערכת העיכול (gastrointestinal anthrax).

גחלת עורית

הגחלת העורית נפוצה יותר בקרב וטרינרים, חקלאים, מגדלי בקר, צאן וסוסים, ועובדים הקשורים בתעשיות שמקורן במוצרים מן החי. המחלה הזו מסוכנת פחות מהשתיים האחרות. היא מאופיינת בפצע בעור, שמרכזו שחור בשל הרס מקומי של הרקמות ובצקת שהתפתחה עקב כך. הפצע אינו גורם כאב. במאה שעברה הייתה המחלה נפוצה בעיקר בין פועלי נמל וסוורים שנפצעו בעת פריקת מטענים פתוחים של עצמות בקר ובעלי-חיים אחרים (בעבר שימשו עצמות בעלי-החיים לדישון). רק בכ-20 אחוז מהמקרים עוברים החיידקים לדם ומתפתח אלח דם, שבלא טיפול עשוי להיות קטלני. לעתים נדירות חודרים נבגים לאחת העיניים ומתפתחת דלקת חריפה.

גחלת ריאתית

הגחלת הריאתית, הידועה גם בכינויה "מחלת ממייני הצמר" (woolsorter's disease), היא צורה נדירה למדי של המחלה בבני-אדם. בעבר חלו בה בני-אדם שעסקו בעיבוד עורות מזוהמים מאוד של כבשים.

הגחלת הריאתית היא המחלה שאנו חוששים מפניה במקרה של לוחמה ביולוגית. נבגים במספר רב (3,000) הנשאפים לריאות גורמים, תחילה, למחלה דמוית שפעת, המתפתחת לדלקת ריאות קטלנית (ב-90% מהמקרים).

גחלת של מערכת העיכול

בליעת נבגים הנמצאים במזון מזוהם גורמת לדלקת מקומית בדרכי העיכול. משם עוברים החיידקים לאיברים אחרים בגוף. כשהם מתיישבים בריאות הם גורמים לגחלת ריאתית.

בלא טיפול, גחלת בדרכי העיכול וגחלת ריאתית קטלניות באותה מידה. אך מאחר שחולף זמן מה עד שהחיידק מגיע לריאות, טיפול אנטיביוטי עשוי למנוע את התפתחות הגחלת הריאתית, ולכן התמותה מהמחלה נמוכה הרבה יותר (כ-20 אחוז).

מחלת הגחלת נפוצה בבעלי חיים בכל רחבי העולם. בבני האדם המחלה קיימת רק בהקשר לבעלי חיים נגועים ותוצריהם. על מחלת הגחלת השגרתית ניתן לקרוא באתר הקורס "עולם החיידקים" - בדף על המחלה ובדפי החדשות על מחלת הגחלת. על נפוצות המחלה בעולם אפשר להתרשם מהמפה המצורפת.

By kind permission of Martin Hugh-Jones, Dept. of Pathobiological Sciences,
School of Veterinary Medicine,Louisiana State University, USA

גחלת במלחמה וטרור ביולוגיים

כל מיקרוביולוג, הקונה ציוד שערכו בין 2000 ל-3000 דולר, יכול לגדל חיידקי גחלת לצורכי טרור ביולוגי. אך ללוחמה ביולוגית דרוש ציוד יקר הרבה יותר.

מטרת מפתחי הנשק הביולוגי היא החדרת כמות גדולה של נבגים, באיכות טובה, לריאותיהם של אנשים רבים ככל האפשר.

היות והנבגים נוטים להצטבר ולהדבק וליצור גושים שגודלם מעל 5 מיקרונים - שרובם יסולקו על-ידי הריסים של מערכת הנשימה, מוסיפים הייצרנים חומר מונע התגבשות (למשל, בנטוניט). רק בשני מקרים - במעטפות שהגיעו לסנטורים דאשל וליהי, נמצאו נבגים מטופלים בצורה זו והתוצאה אכן הייתה קטלנית - 2 מהעובדים בדואר מתו, אחד מהם ממחלה נשימתית מהירה שרק בדיעבד התברר שהייתה גחלת ריאתית. בטרור ביולוגי "אמיתי" יוחדרו חיידקי גחלת דרך מערכות מיזוג אוויר, או באמצעות מטוסי ריסוס מעל ריכוזי אוכלוסייה גדולים. הטרור המוכר לנו מהחודשים האחרונים, באמצעות דואר, עיקר השפעתו הוא בגרימת פניקה - כמות הנפגעים היא נמוכה ביותר.

במלחמה ביולוגית תרוסס מהאוויר, אולי באמצעות טילים, כמות גדולה של נבגים. הנבגים, כמובן, יחדרו לריאותיהם של כל מי שיימצא באזור הריסוס בלי מסכה, ואחר-כך ישקעו לאדמה ויזהמו את הסביבה כולה.

לא ברור עדיין אם מדינות המפתחות נשק ביולוגי הצליחו לפתח טכנולוגיה המאפשרת פיזור נבגים של חיידק הגחלת באמצעות טילים (הנבגים מושמדים לאחר כ-10 דקות ב-120 מעלות והטמפרטורה בטיל ובזמן הפיזור היא, כנראה, גבוהה הרבה יותר).

בשנת 1979 פרצה מגפת הגחלת בסברדלובסק (Sverdlovsk), בדרום הרי אורל שברוסיה (אז חלק מברית-המועצות). הסובייטים טענו שהסיבה למגפה הייתה שוק שחור בבשר בקר, אך במערב סברו שהמגפה פרצה בשל תקלה במפעל ללוחמה ביולוגית, שגרמה להשתחררות כמות גדולה של נבגים לאוויר. בשנת 1992 הזכיר ילצין, בנאום לצמרת הצבא הרוסי, את המגפה הזאת, שנגרמה, לדבריו, מהתפוצצות במתקן צבאי בעת שנערכו בו ניסויים בנשק סודי. הסובייטים ניסו לפתח באותו מתקן לפחות ארבעה זנים שונים של החיידק, כנראה כדי להקשות על החיסון למחלה.

במקרה של פיזור נבגים חיים של חיידק הגחלת באמצעות טיל, אנשים הנמצאים סמוך לאתר הפיצוץ, ללא מסכת אב"כ תקינה (הפילטר של המסכה אינו מעביר נבגים של חיידקים), אשר שאפו למעלה מ-3,000 נבגים לריאותיהם - סיכוייהם לשרוד נמוכים מאוד (10%). לגבי האחרים, ואלה שיקלטו את הנבגים כתוצאה מכך שהשטח יהיה מזוהם זמן רב אחרי ההתקפה - אלה יקבלו טיפול אנטיביוטי ומרביתם (למעלה מ-80%) יבריאו.

ב-1988 התפרסמה ידיעה על כמות גדולה של חיידקי גחלת שנקברה על-ידי הרוסים לאחר טיהור בכלור, באי הנמצא בימת ארל (בין אוזבקיסטן לקזחסטן). התברר שהאדמה עדיין מלאה בנבגים חיים של גחלת גם היום, כעשר שנים אחרי שנקברו וטוהרו. האם אלה זנים מיוחדים שהונדסו כדי שיהיו עמידים בפני חיטוי ויוכלו לשמש למלחמה ביולוגית? כתבה על כך פורסמה בניו-יורק טיימס ותורגמה בהארץ.

חיסון

בעלי-חיים באזורים נגועים מחוסנים אחת לשנה בחיידקים חיים מוחלשים, עד כעשר שנים לאחר התפרצות המחלה בפעם האחרונה. גידול החיידקים במחזורים אחדים, בטמפרטורה של 42-40 מעלות, גורם ליצירת החיידקים המוחלשים, המשמשים לחיסון. חיסון בני-אדם ברעלן של החיידק יעיל נגד כמות קטנה בלבד של נבגים, ולשנה אחת בערך.

ב-1997 התחיל הצבא האמריקאי לחסן את חייליו המוצבים במפרץ הפרסי ע"י סדרה של 6 חיסונים הניתנים תוך שנה וחצי. לפני כשנה פורסם שבמכון הביולוגי שבנס-ציונה פותח חיסון יחיד המקנה הגנה למחוסן. כתבה על החיסון. להזכירכם, שבנשק ללוחמה ביולוגית עלולים להופיע חיידקים מהונדסים ששונתה האנטיגניות שלהם.

ב-1998 פורסם שמדענים רוסיים פיתחו חיידק גחלת נושא רעלן של של החיידק Bacillus cereus שכניראה עמיד לחיסונים המקובלים.

גחלת בארץ

לפי הדיווח של משרד הבריאות, (נכון ל-1998) מ-1973 היו 36 מקרים של התפרצות המחלה ביישובים חקלאיים. המחלה פגעה בעיקר בעדרי בקר, אך גם בעדרי צאן אחדים. באותן התפרצויות לא נודע על הידבקות בני-אדם במחלה. מדיניות השירות הווטרינרי היא לחסן במשך עשר שנים את כל עדרי הצאן והבקר ביישובים שבהם פרצה המחלה.

ועכשיו -טרור ביולוגי בארצות הברית

החל מסוף ספטמבר ועד לזמן כתיבת שורות אלה מגיעות באמצעות הדואר למקומות שונים ברחבי ארצות הברית - בעיקר במרכזי תקשורת וממשל, מעטפות המכילות אבקה שבתוכה נבגים של חיידק הגחלת. הכוונה העיקרית של שולחי המכתבים היא שהנבגים יתפזרו באוויר ויחדרו לריאות ויגרמו לגחלת ריאתית.

לחוקרי ה-FBI אין כרגע מידע ממשי על שולחי המעטפות וכניראה ששתי אפשרויות עומדות על הפרק:

      א. טרור אמריקאי פנימי, אולי מדען שעסק בעברו פיתוח נשק ביולוגי בצבא ארה"ב.

      ב. טרור שמקורו מחוץ לארה"ב כשהחשודה העיקרית היא עירק.

עדכון מאוחר יותר: האפשרות הראשונה היא הנכונה!

ביינתיים נחשפו לחיידק מעל 100 איש.

מספר החולים 23. תריסר מתוכם חלו בגחלת עורית, הם מטופלים וצפויים להחלים.

11 חלו בגחלת ריאתית - חמישה מהם נפטרו. שני הראשונים כתוצאה מאבחון שגוי או מאוחר ושניים נוספים כתוצאה מהתפתחות מהירה למדי של המחלה.

כעשרת אלפים איש שהיו בסביבת מקומות שבהן התגלו מעטפות עם חיידקי גחלת מטופלים טיפול מונע באנטיביוטים.

טבלה מעודכנת ל-18.11 של הארועים - מאתר משרד הבריאות - על-פי ה-CDC.

יש לציין, שעיקר ההצלחה של המהלך הטרוריסטי הזה הוא ביצירת פניקה. 23 חולים שמתוכם 5 מתים הם יבול דל מאד לפעולת טרור. פעולות טרור קונבנציונליות, כפי שמוכרות לנו לצערינו ברחבי ארצנו – גורמות להרבה יותר הרוגים ופצועים.

לשם השוואה, בשנה האחרונה חלו בגחלת ממקורות טבעיים כאלפיים אנשים, ורק כעשרה מתו.

טיפול אנטיביוטי במחלת הגחלת

חיידקי הגחלת הטבעיים רגישים עדיין לכל האנטיביוטים הסטנדרטיים. - פניצילינים, אמינו-גליקוזידים, טטרציקלינים ורבים אחרים.

אך היות וחששו בתחילה שהחיידקים מהונדסים וכתוצאה מכך עמידים לאנטיביוטים הנ"ל (כמו הזנים שנמצאו בגוויות לאחר התאונה ב-Sverdlovsk - 1979). לכן הומלץ על שימוש בתרופה מהדור החדש, ציפרוגיס, מקבוצת הפלורוקווינולונים - הפוגעת בפעילות האנזים החיידקי - gyrase, שהניחו שלה עדיין אין זנים מהונדסים עמידים. עכשיו, לאחר שוודאי שהזן שמשתמשים בו רגיש לתרופות המקובלות. שינו את ההנחייה והטיפול המומלץ הוא בדוקסיצילין (סוג של טטרציקלין).

ומה הלאה?

אנו בתחילתו של עידן חדש בלוחמה הביולוגית ובטרור וייתכן שנשמע על טרור ביולוגי באמצעות נגיפי אבעבועות שחורות, שבמדינות המערב וגם בישראל מתחילים להתארגן לחסן את האוכלוסיה כנגדם, חיידקי דבר או מיקרואורגניזמים אחרים. ועל כך בהזדמנות אחרת.

לקריאה נוספת

חיידקי Bacillus anthracis ומחלת הגחלת - בבלוג זה

טרור ביולוגי בארצות-הברית – חיידקי הגחלת - בבלוג זה

Bioterror online - Nova

פורסם ככתבת החודש, באתר תמיד, האוניברסיטה הפתוחה - דצמבר 2001