בתחילת יולי 2014 דווח על התפרצות של מחלת הגזזת בפעוטונים של הקהילה האפריקאית בדרום תל-אביב. רשויות הבריאות התערבו כדי לסייע בטיפול ולסיים את המגיפה. כל הילדים החולים אותרו, והם מטופלים וצפויים להחלים במהרה - אם יקפידו על נטילת התרופות. גם בפברואר 2011 אותרו 11 תלמידים חולי גזזת בבית-ספר בתל-אביב שבו לומדים תלמידים רבים מהקהילה האפריקאית. לאחר התערבות הרשויות וטיפול יסודי, הסתיימה ההתפרצות.
 |
| גזזת קרקפתית המקור: Rotatebot, wikimedia commons |
הגזזת הקרקפתית (Tinea capitis) היא הגירסה ה"רֹאשית" של מחלת עור מידבקת הנגרמת על ידי כמה מינים של פטריות מהסוגים Trichophyton ו-Microsporum. מחלה זו פוגעת בעיקר בילדים. הפטריות מועברות בקלות במגע ישיר עם חולה, או עם חפצים שבהם הוא נגע, כמגבות, כובעים, מסרקים, משענות ראש וכלי מיטה. לעתים המקור הראשוני הוא בעלי חיים, לרוב חתולים, אך גם כלבים, פרות וסוסים. אפשר להידבק גם ממגע ממושך עם אדמה, המזוהמת בנבגים של הפטריות.
הגרסאות האחרות של המחלה, הפוגעות גם במבוגרים הן גזזת הרגליים (Athlete’s foot), גזזת הציפורניים (Nail ringworm), וגזזת של העכוז ואברי המין (Jock itch).
 |
| המקור: CDC/ Dr. Lucille K. Georg |
סימני המחלה העיקריים: כתמים עגולים, לעתים אדומים בהיקפם, כמו טבעת (ומכאן השם באנגלית ringworm), על העור והקרקפת, עם תחושת עקצוץ ("גירוד") עז וקשקשת. כתוצאה מפגיעה בזקיקי השערות השיער נושר, ונוצרת קרחת במקום הנגוע, (ומכאן שם המחלה – כאילו גזזו את השיער במקום הנגוע). ללא טיפול מחמירה המחלה כתוצאה מזיהומים משניים, ואז מופרשת מוגלה.
בעבר היה נהוג לטפל במחלה על-ידי תלישה ידנית של השיער ומריחה מקומית של תרופות, שברוב המקרים לא היו יעילות. אז גם הורחקו הילדים החולים ממוסדות החינוך והורשו לחזור רק לאחר שהחלימו. מאחר שהטיפול במחלה היה עלול להימשך שנים, במקומות מסויימים בארצות הברית וצרפת הוקמו בתי ספר מיוחדים לילדים הנגועים.
בתחילת המאה ה-20 החלו בטיפול בהקרנות, ללא מודעות להשלכות הבעייתיות הנובעות מכך (ראו בהמשך). מ-1959 מטפלים במחלה בתרופות אנטי פטריתיות, הניתנות לחולים בגלולות דרך הפה או על ידי מריחה של משחה על המקום הנגוע.
בשנים 1960-1946 היו בישראל חולים רבים במחלה, רבים מהם הגיעו כעולים ממדינות אסיה ואפריקה. הטיפול הנפוץ באותה תקופה נגד המחלה היה הקרנה של ראשי החולים וגם של ראשי אנשים רבים בסביבתם (למניעה), בקרינת רנטגן. קרינה זו גרמה ברבות הימים לרבים מהם ללקות בגידולים שפירים וממאירים בראשם, על קרומי המוח ובבלוטות התריס. מאות מהם תבעו את המדינה בבתי המשפט.
בעקבות מחקריו של פרופ' ברוך מודן (1932־2001) מאוניברסיטת תל־אביב (שהיה גם מנהל המחלקה לאפידמיולוגיה
קלינית בתל השומר ומנכ"ל משרד הבריאות), ובעקבות יוזמת חקיקה פרטית של עמיר פרץ, אישרה הכנסת בשנת 1994, את החוק לפיצוי נפגעי גזזת. ליישום החוק ופיצוי הנפגעים הקים משרד הבריאות במתחם תל השומר את "המרכז הלאומי לפיצוי נפגעי גזזת". המרכז קובע את זכאותם של התובעים לפיצויים, והמדינה משלמת אותם לנפגעים דרך הביטוח הלאומי.
קלינית בתל השומר ומנכ"ל משרד הבריאות), ובעקבות יוזמת חקיקה פרטית של עמיר פרץ, אישרה הכנסת בשנת 1994, את החוק לפיצוי נפגעי גזזת. ליישום החוק ופיצוי הנפגעים הקים משרד הבריאות במתחם תל השומר את "המרכז הלאומי לפיצוי נפגעי גזזת". המרכז קובע את זכאותם של התובעים לפיצויים, והמדינה משלמת אותם לנפגעים דרך הביטוח הלאומי.
לקריאה נוספת
החוק לפיצוי נפגעי גזזת התשנ"ד 1994
דיווח מ-YNET על הגזזת בת"א
הרשומה המקורית עודכנה לכתבה ב"גליליאו" 192, ספטמבר 2014
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה