חיידקים ונגיפים וגם שאר היצורונים המקיפים אותנו מכל עבר, משפיעים על חיינו מכל מיני כיוונים. בבלוג אספר על אלה המוזכרים מדי פעם בחדשות וגם לחדשות מדעיות הקשורות בהם. כמו כן אשתף אתכם גם בתמונות ודיווחים על יצורים גדולים יותר, שבהם אצפה בטבע. בלוג זה גם יהווה ארכיון לחומרים שכתבתי בעבר ורלוונטיים לנושא.

30.3.26

התפרצות Salmonella Enteritidis נרחבת בהולנד 2025-2023

 

בין יוני 2023 לספטמבר 2025 תועדה בהולנד התפרצות רחבת היקף של Salmonella Enteritidis, שהתבטאה בעיקר בשלשולים וכאבי בטן. על פי הערכות אפידמיולוגיות, מספר החולים הכולל הוערך בכ־6,000, אך רק 227 מקרים אושרו מעבדתית וקושרו בוודאות להתפרצות באמצעות ריצוף גנומי של החיידקים. המקרים לא התרכזו באזורים גיאוגרפים מסוימים, אלא הופיעו בתפוצה רחבה בכל רחבי המדינה, וזה התאים לזיהום שמקורו  בשלב מוקדם יותר בשרשרת אספקת מזון.

חיידקי S. Enteritidis במקרוסקופ אלקטרונים סורק.  הצביעה מלאכותית
U.S. Department of Agriculture

החקירה האפידמיולוגית והנתונים המעבדתיים הצביעו על שני תתי-זנים של החיידקים: רק באחד מהם זוהה קשר ברור לשימוש בקליפות ביצים מזוהמות, שעובדו לתוסף סידן במזון לעופות. זיהום זה אפשר לחיידקים לחדור ללולים רבים של תרנגולות מטילות, ומשם לעבור לביצים שהופצו לצרכנים. המקור השני לא זוהה בוודאות. הביצים המזוהמות שווקו ברחבי המדינה ונצרכו בדרכים שונות, וכך הובילו להדבקה נרחבת באוכלוסייה.

חיידקי Salmonella הם מתגים ניידים ממשפחת ה־Enterobacteriaceae. הם תוארו לראשונה ב־1880 על ידי קרל אברת (Eberth), ובהמשך גודלו בהצלחה במעבדה על ידי גאורג גפקי (Gaffky). ב־1885 בודדו בארה״ב, במעבדה של דניאל סלמון (Salmon) חיידקים הגורמים לכולירה בחזירים, ולימים נקרא הסוג Salmonella על שמו.

כיום יש בסוג שני מינים: S. bongori ו־S. enterica. האחרון כולל כ-2600 זנים (סרוברים), הנבדלים בהרכב האנטיגנים שלהם, אחד מהם הוא S. Enteritidis שגרם להתפרצויות בהולנד ובפולין. חיידקי הסוג מאכלסים בעיקר מערכות עיכול של בעלי חיים, ומופרשים לסביבה, ולכן נפוצים גם במים, בקרקע ובביוב.

בין מאי לאוקטובר 2016 התרחשה בתשע מדינות באירופה התפרצות רחבת היקף של S. Enteritidis, שהתבטאה בעיקר בשלשולים, חום וכאבי בטן. מאות רבות של מקרים אושרו מעבדתית, לצד מקרים נוספים -  עדות להתפשטות דרך סחר בינלאומי במזון. גם אז ההערכה הייתה שמספר החולים בפועל היה גבוה משמעותית מהמדווח. המקרים לא הוגבלו למוקד גיאוגרפי אחד, אך מקור ההתפרצות זוהה באופן ברור: לולי תרנגולות מטילות בפולין. חקירה אפידמיולוגית בשילוב ריצוף גנומי קישרה בין חולים, לולים וביצים מזוהמות, והראתה כי מספר זני חיידקים התפשטו עם הביצים ששווקו הן בתוך פולין והן בשמונה מדינות נוספות, וכך הובילו להדבקה הנרחבת.

בפולין היתה התפרצות “קלאסית" של סלמונלה: מעבר ישיר מלולים לביצים ומשם לבני אדם.

לסיכום: בעוד שהתפרצות פולין ייצגה מסלול הדבקה ישיר וברור, ההתפרצות בהולנד חשפה מסלול עקיף ומורכב יותר, שהחל עוד בשלב ייצור המזון לעופות. ההבדל בין שני המקרים ממחיש כיצד אותה קבוצת חיידקים יכולה להתפשט בדרכים שונות. זה אתגר אפידמיולוגי בזיהוי מקור ההתפרצות בעולם של שרשראות מזון ארוכות מורכבות  ומקושרות.

מקורות 

סיכום של ההתפרצות בהולנד - בכתב העת Food-Safty - מרץ 2026

מאמר על הגורם להתפרצות בהולנד - בכתב העת EuroSurveillence - מרץ 2026

סיכום של ההתפרצות בפולין - באתר הרשות האירופית לבטחון המזון  - אוקטובר 2016

סלמונלה בדגני בוקר - רקע ביולוגי ואנקדוטות אפידמיולוגיות
- בבלוג זה - יולי 2016

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה