חיידקים ונגיפים וגם שאר היצורונים המקיפים אותנו מכל עבר, משפיעים על חיינו מכל מיני כיוונים. בבלוג אספר על אלה המוזכרים מדי פעם בחדשות וגם לחדשות מדעיות הקשורות בהם. כמו כן אשתף אתכם גם בתמונות ודיווחים על יצורים גדולים יותר, שבהם אצפה בטבע. בלוג זה גם יהווה ארכיון לחומרים שכתבתי בעבר ורלוונטיים לנושא.

17.11.25

תמונה במדע - השפעת החיסון על מחלת האבעבועות השחורות - מ-1901.

 

היום לפני 48 שנים, ב-17 בנובמבר 1977, הוכחדה מהטבע מחלת האבעבועות השחורות, שקטלה בין 400 ל-500 מיליונים של אנשים מהמאה ה-17 עד המאה ה-20. וכעוד מספר דומה לאורך כל ההיסטוריה האנושית שלפני. ביום זה, בסומליה, החלים החולה האחרון ("הטבעי") מהמחלה,  שהוכחדה בזכות החיסון. תמונה זו, מ-1901, ממחישה את יעילותו של החיסון. 


ילד מחוסן (מימין) וילד חולה באבעבועות שחורות. גם הילד המחוסן חולה, אבל בצורה מאד קלה.
צילום:  Dr. Allan Warner, 1901

המקור : Edward Jenner Museum, Berkeley, UK.

התמונה ההיסטורית - מ-1901, צולמה על-ידי הרופא אלן וורנר (Warner), מבית הבידוד לחולים בלייצ'סטר (leichester), שבאנגליה. שם בודדו את החולים במחלות המדבקות:

  • אבעבועות שחורות (Smallpox)
  • חצבת (Measles)
  • שנית (Scarlet fever)
  • דיפתריה (קרמת - Diphtheria)
  • טיפוס הבטן (Typhoid fever)
  • שעלת (Whooping cough)
  • מחלות לא מזוהות

לכל מחלה הייתה מחלקה נפרדת כדי למנוע הדבקה צולבת.

בתמונה רואים שני ילדים בני 13, מאותה כיתה, שנדבקו בבית הספר באותו יום מתלמיד אחר שהגיע חולה. הם חלו במחלת האבעבועות השחורות - הילד הימני חוסן, השני לא. לילד הימני צריך להתאמץ כדי לראות שני פצעים קטנים שכמעט והגלידו. השני - נראה ממש נורא. הוא לא חוסן כי הוריו הושפעו ממתנגדי חיסונים. לא מצאתי מידע אם שרד את המחלה (שקטלה 60-40 אחוזים מהחולים). 

התמונה פורסמה ב-1901 ב-
Atlas of Clinical Medicine, Surgery, and Pathology, ביחד עם תמונות נוספות של חולי אבעבועות שחורות. 
ב-1906, ציינו ב-Scottish Medical and Surgical Journal את חשיבות עבודתו של וורנר ותרומתה למידע על המחלה 
In 1906, the noted the importance of Warner's work:

מחלת האבעבועות השחורות נכחדה ב-1978 בזכות החיסונים נגדה. כאמור, החולה האחרון "הטבעי" היה עלי מאלין - עובד בית חולים מסומליה, שהחלים מהמחלה והיה מעורב בהמשך במאבק, שעוד לא הסתיים, להקטנת ממדי מחלת הפוליו.

החולה האחרונה במחלה, ג'נט פרקר, הייתה צלמת מדעית באוניברסיטת ברמינגהם, והנגיפים הגיעו אליה דרך מערכת האיוורור. היא הייתה מחוסנת, שאיתרע מזלה להיות בצד הלא הנכון של הסטטיסטיקה. היא לא שרדה.

לקריאה נוספת

גרסת PDF של Atlas of Clinical Medicine, Surgery, and Pathology, מ-1901, שהועלתה  ב-2015. 



פורסם לראשונה בקבוצת הפייסבוק "מדברים על חיסונים"  של עמותת "מדעת" בנובמבר 2025
 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה