החיידקים שכמעט הכחידו את היעזים.

 

הכירו את אליזבט - דיירת בפינת החי בקיבוץ כפר גלעדי בצפון. אליזבט היא צאצאית של שני דיירים שכנים מהסוג יעל (Capra), זכר יעל נובי (Capra nubiana), ועז הבית (Capra aegagrus hircus). ולכן אליזבט היא יעז, הלחם המילים יעל ועז, או goatex, הלחם של המילים goat ו-ibex. תופעה דומה מוכרת יותר היא הפרד -  בן כלאיים בין סוס וחמור, שנפוצה במקומות רבים.  תופעה דומה מוכרת פחות היא החמזב - בן כלאיים בין חמור וזברה. פרט כזה היה בגן החיות התנ"כי בירושלים (ברוממה) בשנות ה-80 של המאה הקודמת. 

היעז אליזבט,  בפינת החי של קיבוץ כפר גלעדי
צילום: יעל בר-ניר

הסיכוי שיעזים (כמו חמזבים), בניגוד לפרדים, יווצרו באופן טבעי הוא קלוש. כי הם יכולים להיווצר רק במכלאות שאינן טבעיות (כמן גני חיות ופינות חי). לכן הם כמעט ולא וקיימים. עם זאת  חשוב לציין שיעזים, בניגוד לפרדים, יכולים להתרבות גם עם עיזים, וגם עם יעלים, וגם בינם לבין עצמם. 

דווקא ביעזים התעורר בעבר היבט מסחרי, שנבע מכך שבשר עז הבית נחשב הרבה פחות איכותי (וריחני) מבשר היעל הנובי - שהיא גם חיה מוגנת האסורה בציד, וגם לא ניתנת לביות. נסיונות דומים של הכלאה נעשו בעבר בצפון אמריקה של בקר עם ביזונים ובאסיה ניסו הרוסים להכליא כבשי בר עם כבשי בית. 

בין השנים 1972 ו-1992 ניסו דן רטנר וחבריו מקיבוץ להב שבדרום, להכליא בין שני המינים ולנסות לקבל יעז עם בשר טעים כמו של יעל ושנוחה לגידול. ב-1992 הגיע העדר לגודל של כ-70 פרטים והיו בו מגוון פרטים וצורות. ב-1996 התפרצה בעדרי הצאן באזור הדרום מגיפה של מחלת הברוצלוזיס,  הנגרמת על-ידי חיידקי Brucella melitensis, היכולים גם לגרום למחלת קדחת מלטה בבני אדם. 

בעקבות המגיפה אולצו חברי הקיבוץ להשמיד את העדר. וכך נגוז החלום הקולינרי של בשר יעז.

 

 כתבה בטלביזיה על עדר היעזים של קיבוץ להב

אליזבט חמודה ומיוחדת - יחידה במינה בעולם כולו. 

לקריאה נוספת

מחלקה משפטית: על יעזים ועל זוזים