חיידקים ונגיפים וגם שאר היצורונים המקיפים אותנו מכל עבר, משפיעים על חיינו מכל מיני כיוונים. בבלוג אספר על אלה המוזכרים מדי פעם בחדשות וגם לחדשות מדעיות הקשורות בהם. כמו כן אשתף אתכם גם בתמונות ודיווחים על יצורים גדולים יותר, שבהם אצפה בטבע. בלוג זה גם יהווה ארכיון לחומרים שכתבתי בעבר ורלוונטיים לנושא.

1.9.26

לזכר פרופ' עדה יונת (2026-1939) - זוכת פרס נובל בכימיה - שהלכה לעולמה.

 

פרופ' עדה יונת, זוכת פרס נובל לכימיה בשנת 2009, הלכה לעולמה בגיל 87 (ב-31 באוגוסט 2026). היא המשיכה לחקור, להוביל שיתופי פעולה בינלאומיים ולהיות מעורבת מקרוב במחקר ובעבודת המעבדה ממש עד לפטירתה.

עדה יונת, שבגיל 11 התייתמה מאביה, עבדה כנערה כמורה פרטית למתמטיקה לעולים חדשים כדי לממן את לימודיה התיכוניים. לאחר השרות הצבאי היא למדה באוניברסיטה העברית לתואר ראשון (בכימיה) ושני (ביוכימיה וביופיסיקה). לאחר תואר שלישי במכון וייצמן ופוסט-דוקטורט באוניברסיטת קרנגי מלון וב-MIT, היא הצטרפה ב-1970 כחברת סגל למחלקה לכימיה ביולוגית במכון ויצמן, ובגיל 70 קיבלה את פרס הנובל בכימיה.

פרופ' עדה יונת - 2013
המקור:  Wikimedia commons

פרס הנובל בכימיה הוענק לה, ולשותפיה למחקר תומס סטייץ (Steitz) מארצות הברית ולונקטראמאן רמקרישנן (Ramakrishnan) מבריטניה, על פריצת הדרך בפענוח המבנה התלת-ממדי של הריבוזום ("בית החרושת" התאי של החלבונים) ברמה האטומית באמצעות קריסטלוגרפיה בקרני X. 

המפתח להצלחתה במחקר היה השימוש בריבוזומים העמידים והיציבים של חיידקים וארכאונים המותאמים לתנאים קיצוניים:  Deinococcus radiodurans - החיידק העמיד לקרינה, Geobacillus stearothermophilus ו-Thermus thermophilus - חיידקים תרמופיליים קיצוניים, ו-Haloarcula marismortui, הארכיאון ההלופילי (חובב המלח). תגליותיה לא רק שפכו אור על המנגנון היסודי שבו התא מתרגם מידע גנטי לחלבונים, אלא גם סללו את הדרך להבנת אופן הפעולה של חומרים אנטיביוטייים הפוגעים בתפקוד הריבוזומים. 

עדה יונת הייתה האישה הישראלית הראשונה שזכתה בפרס נובל, והאישה הראשונה שזכתה בפרס זה בתחום הכימיה לאחר 45 שנים. היא זכתה גם בפרסים נוספים.

עדה יונת תיזכר לא רק ככלת פרס נובל, אלא כחוקרת סקרנית שלא הפסיקה לחקור, התעקשה מול הספקנים והצליחה לפצח את אחת התעלומות הגדולות ביותר של החיים.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה