חיידקים ונגיפים וגם שאר היצורונים המקיפים אותנו מכל עבר, משפיעים על חיינו מכל מיני כיוונים. בבלוג אספר על אלה המוזכרים מדי פעם בחדשות וגם לחדשות מדעיות הקשורות בהם. כמו כן אשתף אתכם גם בתמונות ודיווחים על יצורים גדולים יותר, שבהם אצפה בטבע. בלוג זה גם יהווה ארכיון לחומרים שכתבתי בעבר ורלוונטיים לנושא.

5.10.20

פרס נובל לפיסיולוגיה ורפואה 2020 - למגלי ומאפייני הנגיף HCV - הגורם לדלקת הכבד הנגיפית מסוג C.

 

ב-5 באוקטובר 2020, הוכרזו בשטוקהולם, בירת שוודיה, שמות הזוכים  בפרס הנובל בפיסיולוגיה ורפואה לשנת 2020. 

שלושת הזוכים, הארווי אלטר (Alter), מיכאל הוטון (Houghton) וצ'רלס רייס (Rice), יתחלקו בפרס, שהוענק להם על תרומותם החשובה לגילוי הנגיף HCV והגורם לדלקת כבד בה חולים מיליונים ברחבי העולם. תגליתם אפשרה למנוע הדבקה של חולים חדשים ואף למצוא תרופות שירפאו חלק מהחולים הקיימים. ויתכן שבזכותם,  בצרוף משאבים מתאימים, יתאפשר בעתיד להכחיד את המחלה הזו.  

שלושת זוכי הפרס
מקור: האתר של פרס נובל

דלקת כבד נגיפית נגרמת על-ידי חמישה נגיפים המוכרים כיום. רק שניים מהם היו מוכרים בשנות  ה-70 של המאה הקודמת.  

הנגיף HAV - הנגיף הגורם לדלקת הנגיפית מסוג A  - שמועברת  על-ידי מזון ומים מזוהמים,  זו מחלה "חדה" שלרוב חולפת במהירות ללא סיבוכים עתידיים. 

הנגיף HBV - הנגיף הגורם לדלקת כבד נגיפית  מסוג B - מחלה שמועברת על-ידי הפרשות גופניות שונות,  כולל יחסי מין,   וגם דרך מוצרי דם נגועים, (ומכשירים חודרניים מזהמים). במקרים רבים המחלה מסתבכת לדלקת כבד כרונית, וזו בהמשך יכולה להתפתח לשחמת של הכבד ואף לסרטן הכבד ולתמותה. ברוך בלומברג (Blumberg) קיבל את פרס נובל לרפואה ב-1976 על גילוי נגיף זה בשנות ה-60.  

לשני הנגיפים האלה יש כיום חיסונים יעילים, ולכן במדינות מפותחות ומחוסנות, המחלות הנגרמות על ידם כמעט ולא קיימות, למרות נוכחות מתמשכת של הנגיפים באוכלוסיה. 

אך כשזוהה ואופיין נגיף ה-HBV, התברר שרק חלק ממחלות הכבד שהועברו דרך מוצרי דם נגועים נגרמות על ידו. בבנקי הדם בדקו וסילקו את המנות הנגועות ב-HBV, אך לא מעט אנשים (אם כי פחות מקודם) המשיכו לחלות בדלקת כבד נגיפית כתוצאה מערויי דם - מחלה שכונתה Non-A Non-B Hepatitis. היה חשוב למצוא את הגורם למחלה - שהתברר בהמשך כ-HCV - נגיף דלקת כבד מסוג C.  

דגם של HCV -
מקור: Bruce Blaus, Wikimedia commons


שלושת זוכי הנובל היו מעורבים בגילוי הנגיף ובפיתוח שיטות האבחון והטיפול  - ובזכותם ניצלו חייהם של מיליונים. 

הארווי אלטר (H. J. Alter, 1935) - מה-NIH, היה בין אלה שחקרו וזיהו את דלקת הכבד הנגיפית הזו, אלטר ועמיתיו הדביקו שימפנזים בדם של החולים, והראו שיש שם גורם מחלה לא מזוהה. הם חשדו שמדובר בנגיף אחר. העבודות של אלטר ועמיתיו התבצעו בשנות ה-70 של המאה הקודמת. 

מיכאל הוטון (M. Houghton, 1950), אז בחברת Chiron, והיום באוניברסיטת אלברטה שבקנדה - ניסה בהתחלה ללא הצלחה לאתר ישירות את הנגיף בדם השימפנזים. מסקנתו היתה שהנגיף נמצא כנראה בכמויות זעירות שמקשות על הגילוי.  כדי לעקוף את הבעייה הוא דגם חומצות גרעין מכבד של שימפנזה נגועה. בעזרת אנזים מתאים נוצר העתק DNA של ה-RNA שבדגימה, ואת התוצרים שבמבחנה שבטו בספרייה נגיפית (בנגיף שמתרבה בחיידקי E. coli) שמבטאת את החלבונים המקודדים ברצף המשובט. את אלפי המוקדים של אותה ספריה הם סרקו עם נוגדנים שבודדו מחולים והצליחו לאתר מספר נגיפי חיידקים שמכילים חלבונים שמגיבים עם הנוגדנים שמקורם אינו בחולים, אלא בנגיף שהתברר כנגיף RNA המשתייך ל-Flaviviridae. המאמרים - שבהם ניתן השם לנגיף, HCV - נגיף דלקת כבד מסוג C, פורסמו ב-1989, למעלה מעשור אחרי הפרסומים של המוקדמים של אלטר (שהיה שותף לחלק מהם). 

צ'רלס רייס ( C. M. Rice, 1952), מאוניברסיטת וושינגטון, בסיאטל, - תיעתק את מקטעי ה-DNA שבודד הוטון (יצר מהם העתקי RNA)  ואותם הזריק לכבד של שימפנזים. אותם שימפנזים חלו ומהכבד שלהם בודדו נגיפים שלמים. זו היתה ההוכחה הסופית לכך שהנגיף שגילה הוטון הוא הגורם למחלה. 

תרשים שמסכם את תגליתם של הזוכים:
המקור: אתר פרס נובל

עבודתם של שלושת החוקרים מאפשרת לנו היום לסרוק את כל מנות הדם לנוכחות הנגיף ולמנוע מקרי הדבקה חדשים דרך שימוש במוצרי דם. היא גם איפשרה לפתח תרופות ייחודיות נגד הנגיף שמאפשרות לרפא חלק ניכר מהחולים. ויש הרבה כאלה - רובם נדבקו ממנות דם נגועות  לפני 1992. - אז התחילו לסרוק את מנות הדם לנוכחות הנגיף. 

חיסון לצערנו אין - כי הנגיף משתנה במהירות.  אבל שילוב של אבחון וטיפול - במידה ויגיעו בעלות סבירה למדינות העולם השלישי,  יוכלו לסייע בנסיונות להכחדת הנגיף והמחלה שהוא גורם לה. 

לקריאה נוספת 

ההכרזה על מתן הפרס - באתר פרס נובל. 


HCV- באתר ארגון הבריאות העולמי


פורסם במקביל גם באתר הפייסבוק - מדעי הטבע והחיים באוניברסיטה הפתוחה

2 תגובות: