חיידקים כחוליים, מהסוג Synechococcus, ייצרו לבנים מחול וג'לטין.

חיידקים כחוליים יייצרו לבנים לבנייה מחול וג'לטין. הם ישתמשו באנרגיית השמש ויורידו (במקום להעלות) את ריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה.

איך מייצרים חלק ניכר מהלבנים היום? לוקחים את התערובת, שיכולה להיות אדמת חרסית, או תערובת של חול וסיד ויוצקים אותה לתבנית מתאימה, לרוב בצורת תיבה, וייבוש בשמש. לאחר מכן מוכנסות הלבנים ל"אפייה" בכבשן בטמפרטורה של 800 עד 1600 מעלות צלזיוס. ורק אז הן מוכנות לשימוש.

תהליך הייצור צורך אנרגיה רבה, המשתחררת משריפת דלקים אורגניים או דלקי מאובנים (גז, נפט ופחם), ןלאטמוספירה משתחררת כמות ניכרת של פחמן דו-חמצני.

מקור התמונה: College of Engineering and applied scienceat Colorado University Boulder

צוות חוקרים מאוניברסיטת בולדר שבקולורדו, בראשותו של ויל סרובר (Srubar), הצליח לרתום חיידקים כחוליים, מהסוג Synechococcus. ליצירה "ירוקה" של לבנים.

החיידקים משתמשים בקרינת השמש כמקור לאנרגיה ובפחמן דו חמצני מהאוויר והם מפרישים לסביבתם את התרכובת סידן פחמתי (החומר המקשה את הצדפות ואת המלט - והמרכיב העיקרי בסלעי הגיר) המקנה את הקשיות ללבנים.

החיידקים מתרבים בקלות יחסית במי ים ובטמפרטורה של 30 מעלות.

החוקרים הוסיפו לתערובת של חול וג'לטין את מי הים עם החיידקים בתוך שלד מתאים ואפשרה לחיידקים ליצור את הלבנים.

היתרון הגדול - אין שריפה של דלק מאובנים (או אחר) ליצירת חום. ופחמן דו חמצני נקלט מהאוויר ומוטמע בחיידקים ובלבנים - בסידן הפחמתי (CaCO3), המקשה את הלבנים במקום האפייה.

יתרון נוסף - היות וחלק מהחיידקים שורדים, ניתן לחצות לבנה לשניים, להוסיף חומר גלם ואחרי תקופת זמן, בהתאם לכמות החיידקים החיים בלבנה המקורית - תקבל לבנה שלמה. ואת זה הצליחו לבצע עד שלוש פעמים. לפעם הרביעית כבר לא היו מספיק חיידקים. האם בהמשך יתאפשר למצוא או לברור חיידקים עמידים יותר?

הלבנים עדיין לא מספיק חזקות - כמו לבנים שמוכנות בשיטות הרגילות, אבל החוקרים מקווים לשפר את התערובת של החול והג'לטין בהמשך עם חומרים נוספים, שיביאו ליצירת לבנים חזקות יותר.

לקריאה נוספת

המאמר המקורי - בכתב העת Matter

הודעה לעיתונות - אוניברסיטת קולורדו

פורסם גם באתר הפייסבוק "מדעי הטבע והחיים באוניברסיטה הפתוחה"