חיידקים ונגיפים וגם שאר היצורונים המקיפים אותנו מכל עבר, משפיעים על חיינו מכל מיני כיוונים. בבלוג אספר על אלה המוזכרים מדי פעם בחדשות וגם לחדשות מדעיות הקשורות בהם. כמו כן אשתף אתכם גם בתמונות ודיווחים על יצורים גדולים יותר, שבהם אצפה בטבע. בלוג זה גם יהווה ארכיון לחומרים שכתבתי בעבר ורלוונטיים לנושא.

8.10.17

חיסון רב-שנתי נגד נגיפי שפעת A - בניסויים קליניים


מחלת השפעת היא מחלה מדבקת של דרכי הנשימה העליונות, ביונקים ובעופות, הנגרמת על-ידי נגיפי ה-Influenza. חומרת המחלה שונה בחולים שונים, ובקבוצות סיכון מסוימות (קשישים, יילודים, נשים בהריון) הסיבוכים מהמחלה היכולים לגרום לתמותה הם לרוב דלקות בריאות (לעתים על-ידי נגיפי השפעת עצמם, אך לרוב חיידקית: ולעתים שילוב של השניים). זו מחלה עונתית, לרוב חורפית. למחלה סימנים ותסמינים רבים, המופיעים בפתאומיות. לא כולם מופיעים אצל כל החולים: עלייה חדה בטמפרטורת הגוף, כאב ראש, עייפות יתר, שיעולים יבשים, כאב גרון, אף דולף/סתום, כאבי שרירים. סימנים נוספים, האופייניים בעיקר לילדים, כוללים כאבי בטן, הקאות ושלשולים.

נגיפי ה-Influenza, המשתייכים לקבוצת נגיפי ה-Orthomyxoviruses, הם נגיפים עטופים בממברנה בעלי קוטר משתנה (150-80 ננומטר). החומר התורשתי שלהם הוא RNA חד-גדילי, שאורכו כ-14,000 נוקלאוטידים. המורכב משבעה עד שמונה מקטעים שונים. הנגיפים ממוינים, על-פי האנטיגנים הפנימיים של הנגיף M1 ו-NP, לארבע תת-קבוצות: D-A. לנגיפים מקבוצות C ו-D שבעה קטעי RNA, המקודדים לתשעה חלבונים, בעוד הנגיפים מקבוצות A ו-B מכילים שמונה קטעי RNA, המקודדים לאחד-עשר חלבונים.

דגם של נגיף השפעת שנצמד לממברנה של תא
מקור: CDC/ Douglas E. Jordan

הנגיפים מקבוצת D, הגורמים לשפעות קלות בחזירים, מקורם כנראה בפרות. הנגיפים מקבוצת C, גורמים לשפעות קלות , בבני אדם ובחזירים. הנגיפים מקבוצה B קיימים רק בבני אדם והשפעת שלה הם גורמים נחשבת קלה יותר מזו של נגיפי A. הנגיפים מקבוצות B ו-C יציבים מבחינה גנטית - משמעות הדבר שהדבקה באחד מהם מקנה חסינות ממושכת מפני הדבקה חוזרת. לכן הם גם יותר נדירים, ומופיעים בגלים, כלומר רק כשמצטברים באוכלוסיות מסוימות מספר רב של בלתי חסינים (ילדים שנולדו) ויש מקור הדבקה חדש.

הנגיפים מקבוצה A מדביקים בני אדם אך גם בעלי חיים רבים אחרים, כעופות וחזירים. הם אינם יציבים, ושינויים גנטיים (ואנטיגניים) חלים בהם כל הזמן. תופעה זו אחראית למגוון הגדול של נגיפי השפעת המוכרים לנו. 

מחלת השפעת, על זניה השונים, פוגעת כל שנה בכמיליארד אנשים ברחבי העולם. 250 עד 500 אלף מתוכם מתים - רבים מתוכם מעל גיל 65. ואנחנו עדיין לא מדברים על שפעת קטלנית כמו השפעת הספרדית - שקטלה בין 50 ל-100 מיליון איש (רובם מתחת לגיל 50) לאחר מלחמת העולם הראשונה.

הדרך היעילה ביותר הזמינה כיום להתמודדות עם מחלה כמו שפעת היא באמצעות רפואה מונעת - חיסונים. החיסונים הקיימים כיום נגד נגיפי השפעת מתבססים על חלבוני המעטפת של הנגיפים המגלוטינין (H) ונירואמינידז (N).  חלבונים אלה שונים בין הזנים השונים, ואף משתנים באופן הדרגתי לאורך זמן. שינויים אלה מחייבים להחליף כל שנה או שנתיים את החיסון. בעיה נוספת של החיסונים הקיימים, שלוקח כחצי שנה לייצר אותם, ולכן אם מופיע זן חדש שלא תוכנן מראש בחיסון, אז לא ניתן להגיב במהירות כלפיו. היעילות הממוצעת של חיסון שפעת היא כ-40 אחוז ואינה נותנת מענה לכל המקרים.

כבר שנים שמנסים, במעבדות מחקר שונות ברחבי העולם ואף בארץ (במכון וייצמן)  לפתח חיסונים יעילים כנגד נגיפי השפעת שיתבססו על החלבוניים הפנימיים של הנגיפים השונים. חלבונים אלה, M1 ו-NP, אינם שונים בין הזנים השונים והם יציבים - לא משתנים עם הזמן, ואם יצליחו בכך לא יצטרכו להחליף את התרכיב כל שנה וגם החיסון יהיה תקף למספר שנים (ואולי גם לכל החיים) ויגן מפני כל הזנים של נגיפי השפעת שלהם יש את החלבון הפנימי הזה.

החלבון הפנימי M1 המשותף לכל הזנים של שפעת A הוא מטרת היעד המוצהרת של החיסון במספר מעבדות מחקר ברחבי העולם.

השבוע הזמינה קבוצת מחקר מהמכון על-שם ג'נר אוניברסיטת אוקספורד בשיתוף עם חברת התרופות Vaccitech וה-NIHR (המכון הלאומי הבריטי למחקר רפואי) כ-10,000 איש מעל גיל 65 להשתתף בניסוי קליני בו תבדק יעילותו של חיסון חדש כזה. הם מתכוונים לגייס כ-500 איש. מחציתם יקבלו את החיסון החדש ומחציתם האחרת יהוו את הביקורת  ויקבלו את החיסון הקיים נגד השפעת.


בניגוד לחיסונים הנהוגים היום, שמעוררים יצירת תאי B המפרישים נוגדנים ייחודיים המנטרלים את נגיפי השפעת בנוזלי הגוף (לימפה ודם), החיסון החדש אמור לעורר יצור של תאי T ייחודיים שיזהו תאים מודבקים בנגיפי שפעת ויגרמו להשמדתם. תאי T כאלה אמורים להמצא כבר היום אצל כל מי שחלה בשפעת או חוסן בחיסון של נגיפים מוחלשים אך כמותם כנראה לא מספקת.

גם החברה הישראלית ביונדווקס מנס ציונה, מנסה לפתח בעשור האחרון חיסון כזה נגד שפעת. חוקרי החברה, בראשות תמר בן-ידידיה, מבססים את נסיונותיהם על מחקריה של פרופ' רות ארנון מכון וייצמן. גם החיסון שלהם מתבסס על החלבון M1. גם החיסון שלהם ונמצא בשלבים שונים של ניסויים קליניים.

נחכה בקוצר רוח שהניסויים הקליניים יצליחו. 


לקריאה נוספת
ההודעה לעיתונות של אוניברסיטת אוקספורד
על ניסוי בחיסון השפעת האוניברסלי באתר חברת ביוונדקס - מיולי 2017
שפעת "ספרדית" חדשה?
שפעת חורפית ושפעת החזירים: אנטומיה של מחלה 

פורסם לראשונה באתר הפייסבוק "מדעי החיים באוניברסיטה הפתוחה" 

תגובה 1: