מאות דולפינים ולוויתנים נקטלו על ידי נגיפי מוֹרְבּילי
בחודש יולי 2013 החלו להתקבל דיווחים על תמותה
המונית של דולפינים מהמין דולפינן מצוי (Tursiops truncatus) בחופים הצפון-מזרחיים
של ארצות הברית. דיווחים נוספים הגיעו מחופים נוספים עד חופי פלורידה שבדרום ארצות
הברית, במקביל לנדידת הדולפינים. נכון סוף דצמבר 2013 דווח על למעלה מאלף דולפינים
מתים - המגיפה הגדולה ביותר של יונקים ימיים
שתועדה עד כה. המגיפה עדיין נמשכת. בבדיקה שלאחר המוות התברר שהגורמים למגפה
הם נגיפי מוֹרְבּילי ימיים (Cetacean Morbillivirus) המכונים בקיצור CeMV. נגיפים אלה התגלו גם בנתיחת גופותיהם של חמישה לווייתנים
- שני לווייתנים קטלניים גמדיים (Feresa attenuata) ושלושה לווייתנים גדולי סנפיר (Megaptera
novaeangliae).
 |
| דולפינן מצוי המקור: נאסא |
נגיפי מורבילי (Morbilliviruses):
שני הנגיפים הגורמים למגיפות של היונקים הימיים, phocine distemper virus, ו- Cetacean morbillivirus, משתייכים לנגיפי המורבילי. נגיפי המורבילי הם נגיפי RNA חד-גדיליים, המשתייכים לנגיפי הפרמיקסו (Paramyxoviruses), לקבוצת נגיפים זו משתייכים גם הנגיפים הגורמים לחצבת בבני אדם, לדבר הבקר, למחלה קטלנית של דרכי הנשימה בסוסים (המועברת גם לבני אדם) ולמחלת הכלבלבת.
מגיפות ימיות כאלה לא תועדו כלל עד 1988, אז
תועדה התפרצות כזו לראשונה, ובה תועדו כ-740 דולפינים מתים. מאז פורצת אחת למספר שנים מגיפה כזו, שמתבטאת בהצטברות
פגרי יונקים ימיים בחופים. פרטים רבים של הדולפינן המצוי, ש"מככב" במגיפה
הנוכחית, נפגעו ומתו במגיפות שפרצו ב-1987-8, לאורך החופים האטלנטיים של ארצות הברית,
וב-1993-4 במפרץ מקסיקו. מינים נוספים שנפגעו משמעותית במגיפות קודמות הם: ב-1998
- פוקת המפרץ (Phoca vitulina)
וכלב ים אפור (Halichoerus grypus),
ב-1987-8 - פוקה סיבירית (Pusa sibirica),
וב-1990-2, בים התיכון - סטנלה מפוספסת (Stenella coeruleoalba). הנגיף הגורם למגיפות בכלבי הים שונה במקצת, ומכונה
phocine distemper virus.
סימני המחלה על הדולפינים היו דומים לאלה של מחלת הכלבלבת (Canine
distemper) הפוגעת במשפחת הכלביים:
פגיעות בָּרֵיאות, במערכת העצבים ובמערכת הלימפואידית. שלפוחיות אופייניות (syncytia) נצפו ברֵיאות
של הדולפינאים, אך לא בריאות של כלבי הים. הנגיפים מועברים מבעל-חיים אחד למשנהו דרך
מגע קרוב או דרך הנשימה (הדבקה טיפתית), כמו אצל קרוביהם הגורמים למחלות בכלבייים ובבני
האדם (נגיפי הכלבלבת והחצבת).
בדגימות שנלקחו מכמה יונקים אחרים (בריאים),
כדולפינים מצויים (Delphinus delphis),
דולפינים מנוקדים (Stenella frontalis),
וכלבי ים צלצליים (Pagophilus
groenlandicus) לא נמצאו הנגיפים.
אין חיסון נגד גורמי המחלה בשלב זה, וגם אם
יהיה אי פעם, לא ברור איך יתאפשר להפיצו בין היונקים הימיים.
בני אדם אינם בסכנה מנגיפים אלה, כי הם ייחודיים
למאכסן. עם זאת, יונקים ימיים שחלו ושרדו את
המחלה, עלולים להיפגע ממחלות שניוניות. שחלקן עלול להדביק בני אדם, שמנסים להחזירם
מהחוף לים, למשל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה