נגיף קטלני מעשה ידי אדם

האם נגיף השפעת ש"יוּצר" במעבדה עלול לשמש כנשק ביולוגי קטלני בשרות ארגוני טרור?

בדצמבר 2011 פנתה הרשות האמריקאית הלאומית המייעצת לבטיחות ביולוגית - U.S National Science Advisory Board for Biosecurity (NSABB) - אל שתי קבוצות מדענים בהולנד ובארצות הברית בבקשה מאוד לא שגרתית; קבוצה אחת בראשותו של רון פוצ'יר (Fouchier) מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת רוטרדם, והשנייה קבוצה אמריקאית=יפנית בראשותו של יושיהירו קייאוקה (Kawaoka) מאוניברסיטת ויסקונסין, בשיתוף עם חוקרים מאוניברסיטת טוקיו. המדענים התבקשו לצנזר חלקים ממאמריהם, האמורים להתפרסם בכתבי=עת מדעיים. שני המאמרים עוסקים ב"פיתוח" נגיפי שפעת - מידבקים וקטלניים מאוד לחמוסים - אך אמורים להיות מידבקים וקטלניים גם לבני אדם. הנגיפים הקטלניים "כלואים" במבחנות במעבדות החוקרים, ורק למעטים מותרת הגישה אליהם. מוצאם של נגיפי שפעת אלה הוא בנגיף שפעת העופות, H5N1, עליו דיווחתי בזמן התפרצותו בלולים בארץ, לפני כמעט שש שנים (וראו ברשומה קודמת: שפעת העופות בישראל).

עתה התעורר חשש משתי אפשרויות מאיימות: הראשונה, שהנגיפים "יברחו" מהמעבדות בהן פותחו, והשנייה, שגורמי טרור יפתחו נגיפים דומים בהתאם לפרוטוקול הפיתוח שאמור להתפרסם במאמרים. כתוצאה מכך עלולה להיגרם מגיפת שפעת כמו זו שהתרחשה ב-1918, שתגרום למותם של מיליוני אנשים ברחבי העולם.

נגיפי שפעת העופות H5N1 בתרבית תאים (MDCK) - צילום במקרוסקופ אלקטרונים    CDC/ Courtesy of Cynthia Goldsmith; Jacqueline Katz; Sherif R. Zaki

נגיפי שפעת העופות H5N1 בתרבית תאים (MDCK) - צילום במקרוסקופ אלקטרונים

   CDC/ Courtesy of Cynthia Goldsmith; Jacqueline Katz; Sherif R. Zaki 

שפעת העופות, שלה גורם נגיף שפעת A המכונה H5N1, הופיעה לראשונה ב-1997 בדרום-מזרח אסיה. בסוף 2003 החלה ההתפרצות מחודשת של המחלה באסיה (בדרום סין). שפעת זו - כשמה כן היא - פוגעת בדרך כלל בעופות. בתחילה היתה המחלה נפוצה יותר בעופות בית, ועופות הבר היו רק הנשאים, אך בהמשך נפגעו גם הם. הנגיף הטבעי הקיים כיום פתוגני מאוד לעופות, ובתוך כ-48 שעות מן ההדבקה אחוז התמותה מתקרב ל-100%. בני אדם נדבקים במחלה לעתים רחוקות בלבד, ישירות מעופות נגועים; וגם כאשר הם נדבקים, אין הם מעבירים את הנגיף לסובבים אותם. הנגיף מופרש מדרכי הנשימה של העופות ונמצא בהפרשותיהם, ומתפשט ביניהם במהירות הן דרך המזון (שזוהם בהפרשות) והן בהדבקה טיפתית דרך האוויר. בחללים סגורים שבהם נמצאים עופות רבים (כגון לולים ובתי-מטבחיים) יימצא הנגיף גם באבק שבאוויר. אוכלוסיית הסיכון להדבקה אנושית היא, לפיכך, חקלאים ועובדים בבתי-מטבחיים. הקולטנים שמאפשרים היצמדות של נגיפי שפעת העופות לתאי האפיתל של מערכת הנשימה קיימים גם בבני אדם, אך כרגיל הם ממוקמים רק בתאי האפיתל של מערכת הנשימה התחתונה, ונעדרים במקום ההדבקה העיקרי של נגיפי השפעת - מערכת הנשימה העליונה. מכאן, שרק "עומס גבוה" של נגיפים, שחלקם יצליחו לחדור למערכת הנשימה התחתונה, יכול לגרום למחלה.

בשנת 1997 חלו בשפעת העופות 18 בני אדם ומהם נפטרו שישה. החל מסוף 2003 ועד לכתיבת שורות אלה (ינואר 2012) חלו במחלה כ-600 בני אדם ב-15 מדינות, כ-60% מהם מתו ממנה. הדיווח האחרון על חולה שמת מהמחלה היה ב-31.12.2011, מחבל גואנגדונג שבסין.

החוקרים התחילו את מחקרם בנגיפים טבעיים של שפעת העופות, אותם העבירו עשרה מחזורי הדבקה דרך מספר רב של חמוסים (בכל מחזור הדבקת חמוסים ובידוד צאצאי נגיפים מהחמוסים החולים/והמתים) ובררו את צאצאי הנגיפים שקטלו יותר חמוסים דרך האוויר ולא רק באמצעות מגע ישיר. מזה מספר שנים משמשים החמוסים לניסויים עם נגיפי שפעת - לאחר שהסתבר שנגיפי השפעת המדביקים בני אדם מדביקים חמוסים ביעילות דומה, וכך גם ההיפך. לאחר מכן הם בדקו את הנגיפים הקטלניים ובדקו מה השינויים הגנטיים שחלו בחומר התורשתי שלהם. התברר שמדובר בחמש מוטציות, בשני גנים (מתוך 11 גנים בסך הכול) של הנגיף. כל המוטציות כבר מוכּרות מנגיפים טבעיים שונים, אך בנפרד ולא ביחד.

פיתוח הנגיפים הקטלניים בשתי קבוצות המחקר נועד לבדוק את האפשרות שנגיף שפעת העופות, שיכולתו הקטלנית מוכחת אך מוגבלת בגלל אפשרויות ההדבקה, ישתנה באופן טבעי לנגיף הגורם לפנדמיה (מגיפה בקנה מידה עולמי). כמו כן נבדק המנגנון שאִפשר זאת, מתוך כוונה לנסות ולמצוא דרכים למנוע ממנגנון זה להתממש כשמתפרצת מגיפה. פרסום הממצאים והמנגנון המולקולרי במאמר שפתוח לציבור הרחב יכול לגרום לכך שגם גורמים שאינם דואגים לבריאות הציבור, אלא להפך - מנסים למצוא דרכים לפגוע בבריאות הציבור, ישתמשו בממצאים על מנת לפתח מנגיף שפעת העופות המתון יחסית, נגיף קטלני שבו ישתמשו כנשק ביולוגי.

על סמך הממצאים של המחקר הנוכחי מתכוונים הווירולוגים שבסוד העניינים לבדוק כל התפרצות של נגיפי שפעת עופות, ובמקרה שבנגיף קיימות אחת או יותר מהמוטציות שאותרו במחקר, לנקוט באמצעי נגד מחמירים, כדי למנוע את התפשטות הנגיפים.

חוקרים אחרים סבורים שלא היה צורך לפתח את הנגיף מלכתחילה, ולו רק מהחשש שמא "יברח" מהמעבדה בטעות.

הנגיפים הקטלניים כבר קיימים. המידע הקיים, גם אם יישאר מצונזר, יוכל לעזור בהתמודדות מול מגיפות שפעת עתידיות. נקווה שהנגיפים לא "יברחו" ושהמידע לא ינוצל לרעה.

והעיקר שנהיה בריאים.

לקריאה נוספת:

דיון ב-Science

שפעת העופות בישראל - "גליליאו" 92, אפריל 2006.

טרור ביולוגי בארצות הברית  - חיידק הגחלת  - "גליליאו" 93, מאי 2006.

שפעת חורפית ושפעת החזירים: אנטומיה של מחלה - "גליליאו" 130, יוני 2009.

על שפעת העופות בבני אדם באתר ארגון הבריאות העולמי.

פורסם במקור ב"גליליאו" 162, פברואר 2012.