שפעת העופות בישראל

הנגיף בצורתו הנוכחית פוגע בבני אדם לעתים נדירות בלבד

שפעת העופות, המגפה שחששנו מפניה אך ידענו שתבוא, נחתה עלינו במפתיע באמצע חודש מרץ. המחלה, שהגל הנוכחי שלה החל בדצמבר 2003, הופיעה לראשונה ב-18.3 בלולי תרנגולי הודו של ארבעה ישובים – חולית ועין השלושה הקרובים לרצועת עזה, וכן שדה משה ונחשון. למחרת אובחנה המחלה גם בלולים של עמיעוז וניר עוז, לאחר שלושה ימים נוספים (ב-23.3) גם ביישוב בקעות שבבקעת הירדן, וב-28.3- בקיבוץ מעלה החמישה (ראו מפה). בד בבד אובחנה המחלה גם בשטחי הרשות הפלשתינית – קרוב מאד לעין השלושה, וגם בירדן. במצריים אובחנה המחלה כבר באמצע פברואר.

כל העופות בטווח של 3 ק"מ מהלולים הנגועים הושמדו – גם אם הם לא היו חולים. בתחילה הושלכו הפגרים בשטח ולא נקברו, וכך התאפשר לעופות בר ואולי גם לבעלי חיים נוספים לבוא במגע עם הגוויות. עדיין לא ברור מה יהיו ההשלכות של רשלנות זו. אחר-כך נקברו כל העופות המושמדים. כל האזור שמסביב ליישובים, ברדיוס של 10 ק"מ, הוגדר כשטח הסגר, בו הוטלו מגבלות תנועה והופעלו תהליכים לחיטוי כלי הרכב היוצאים ולמניעת הוצאת עופות מהשטח.

כיצד הגיעה המחלה לעופות ביישובים אלה? ההתפרצות הכמעט-סימולטנית בארבעת היישובים הראשונים, שאינם קרובים גיאוגרפית, מצביעה, קרוב לוודאי, על מקור הדבקה משותף, שעדיין איננו יודעים מהו.

 מוקדי ההתפרצות הראשונים של שפעת העופות בישראל (משרד הבריאות)

שפעת עופות זו, שגורם נגיף שפעת A המכונה H5N1, הופיעה לראשונה ב-1997 בדרום-מזרח אסיה. בסוף 2003 החלה ההתפרצות מחודשת של המחלה באסיה (בדרום סין). סוג זה של מחלת השפעת פוגע בדרך-כלל בעופות, הן עופות בר והן עופות בית. בתחילה היתה המחלה נפוצה יותר בעופות בית, ועופות הבר שמשו רק כנשאים, אך היום המחלה פוגעת גם בעופות בר. הנגיף הקיים כיום הוא פתוגני מאוד לעופות, ובתוך כ-48 שעות מן ההדבקה התמותה מתקרבת ל-100%. בני-אדם נדבקים במחלה לעתים רחוקות בלבד, וגם כאשר הם נדבקים, אין הם מעבירים את הנגיף לסובבים אותם.

מבנה נגיף השפעת

נגיפי השפעת (influenzae) מיוחדים בכך, שהחומר התורשתי שלהם מורכב מ-8 מולקולות שונות של RNA.

כאשר נגיף השפעת מגיע לתא מאכסן, הוא נצמד לקולטן (receptor) מיוחד שבממברנת (קרומית) התא באמצעות צמדן (adhesin) - חלבון סוכרי במעטפת הנגיף, המכונה המגלוטינין (Hemaglutinin, ובקיצור H). לאחר ההצמדות חל איחוי בין ממברנות הנדיף והמאכסן, והחלק הפנימי של הנגיף, הקרוי ויריון - המכיל את המידע התורשתי - חודר לתוך התא. כעת מתרחש תהליך ההשלה, שבו משתחרר ה-RNA מהויריון. אחר-כך "נרתם" התא המאכסן ליצירת ויריונים חדשים, להכפלת ה-RNA הנגיפי ולייצור חלבוני המעטפת הנגיפיים, המתרכזים באזורים מסויימים בממברנת התא. בשלב האחרון נארזות בכל ויריון 8 מולקולות ה-RNA הנגיפי, הוויריונים החדשים מגיעים לממברנת התא המאכסן, לאזור שבו התרכזו חלבוני המעטפת 

הנגיפיים. בעזרת אחד מהם, האנזים נוירמינידז (Neuraminidase, ובקיצור N) - הויריונים "מתעטפים" בממברנת התא המאכסן (המכילה את החלבונים הנגיפיים) ויוצאים מהתא.

ההמגלוטינין והנוירמינידז, שמידע ליצור כל אחד מהם נמצא על מקטעי RNA שונים, הם האנטיגנים של הנגיף. ובאמצעותם גם אנחנו "מזהים" ומגדירים אותו. לנגיף השפעת הנוכחי יש המגלוטינין מקבוצה 5 ונוירמינידז מקבוצה 1, ולכן אנחנו מכנים את הנגיף H5N1. 

כאשר שני נגיפי שפעת שונים מדביקים מאכסן אחד בעת ובעונה אחת, יכולים שני הנגיפים "להחליף" ביניהם אחד או יותר ממקטעי ה-RNA המקודדים להמגלוטינין ו/או לנוירמינידז. באופן זה יווצר נגיף חדש, המשלב תכונות של שני הנגיפים המקוריים. למשל, אם נגיף העופות H5N1 והנגיף האנושי H3N2 יתאכסנו במאכסן משותף, עשויים להיווצר נגיפי H3N1 שישלבו את הקטלניות של נגיפי H5N1 ואת היכולת לעבור בין בני אדם.

מה מונע את העברת נגיף שפעת העופות הנוכחי בין בני אדם? מסתבר שלחלבון ההמגלוטינין H5 הספציפי הזה יש קולטנים מתאימים גם בתאי אדם. ואולם, תאים אלה ממוקמים בעיקר במערכת הנשימה התחתונה, ונדירים מאוד במערכת הנשימה העליונה - שם נעשית ההדבקה העיקרית. אמנם יש זני שפעת בעלי המגלוטינין מקבוצה 5 שיש להם קולטנים בדרכי הנשימה העליונות, אך על הצמדן של הנגיף H5N1 להשתנות במידה ניכרת בטרם "יתאים" לקולטנים אלה.

הנגיף מופרש מדרכי הנשימה של העופות ונמצא בהפרשותיהם. בחללים סגורים שבהם נמצאים עופות רבים (כגון לולים ובתי-מטבחיים) יימצא הנגיף גם באבק שבחלל. אוכלוסיית הסיכון להדבקה אנושית היא, לפיכך, חקלאים ועובדים בבתי-מטבחיים.

בשנת 1997, חלו בשפעת העופות 18 בני-אדם ומהם נפטרו שישה. החל סוף 2003 ועד אמצע מרץ 2006 חלו במחלה 186 בני-אדם, ו-105 מהם נפטרו. החלוקה הגאוגרפית של הנפגעים מתוארת בטבלה שלפניכם:

המדינה	מספר מקרים מאומתים	מקרי תמותה מתוכם
אז'רביג'אן	7	5
קמבודיה	5	5
סין	16	11
אינדונזיה	29	22
עירק	2	2
תאילנד	22	14
תורכיה	12	4
וייטנם	93	42
בסה"כ	186	105

המקור: ארגון הבריאות העולמי, מעודכן לתאריך 24.3.06

החשש הגדול הוא שנגיף שפעת עופות זה, שכבר התגלה כקטלני לבני-אדם (גם אם באופן מצומצם), "ייפגש" במאכסן כלשהו (אדם, עוף או בעל-חיים אחר) בנגיף שפעת A של בני-אדם ויחליף איתו מידע גנטי. תוצר החילופין המשוער הוא נגיף שפעת קטלני לבני-אדם, כמו נגיף השפעת "הספרדית" שהופיע ב-1918. משפעת זו מתו למעלה מ-40 מיליון אנשים ברחבי העולםת במשך חמש שנים.

אין צורך בבהלה: אפשר להמשיך לצרוך מוצרי עופות וביצים. אך חשוב להקפיד על כללים בסיסיים שאינם קשורים רק לשפעת העופות, אלא למקורות זיהום פוטנציאליים נוספים בעופות ובמוצריהם, כחיידקים (Salmonella, Campylobacter ועוד) ונגיפים אחרים:

1. יש להפריד בין הכלים ומשטחי העבודה שבהם טופלו העופות ומוצריהם לפני הבישול לבין הכלים ומשטחי העבודה שבהם מטופלים המוצרים לאחר הבישול.
2. יש להקפיד על רחיצת ידיים במים וסבון לאחר טיפול בעופות הבלתי מבושלים.
3. יש להקפיד על אכילת המוצרים לאחר טיפול בטמפרטורה גבוהה מ-70°C.

ארגון הבריאות העולמי ממליץ (כנראה מחוסר ברירה) על השימוש בתרופה Oseltamivir (הידועה בשמה המסחרי Tamiflu) להקטנת סיכויי ההדבקה. התרופה נוסתה בינתיים רק בתנאי מעבדה ובמספר מצומצם של אנשים, ואין עדיין מידע ממשי על יעילותה.

Oseltamivir מעכבת את פעילות הנוירמינידז וכתוצאה מפעילותה מוקטנת כמות ה"צאצאים" של הנגיף היוצאים מהתא המודבק.

משרד הבריאות בישראל אימץ את המלצות ה-WHO, ואנשיו חילקו Tamiflu לעובדי הלולים ולאחרים ביישובים שנפגעו.

פורסם במקור ב"גליליאו" גיליון 92, אפריל 2006.