תוצרי חיידק נגד כינים

מרכיבים הפועלים נגד כינת הראש נמצאו בהפרשות של חיידק

כינת הראש (Pediculus humanus capitis) היא טפיל חיצוני, שאורכו 4-3 מ"מ, שמלווה את האדם מראשית ההיסטוריה (ואולי אף קודם). הכינה מלווה גם את השימפנזה ולא מוכרים עוד פונדקאים שלה. מזונה הבלעדי של הכינה הוא דם האדם שאותו היא מוצצת בעזרת גפי הפה כ-5-4 פעמים ביממה. תוך כדי המציצה מופרש ריר הגורם לעקצוץ (תחושת הגרד). מגפות כינמת נפוצות בעיקר בין ילדים בגילים 11-5; הכינים מתפשטות ביניהם עקב מגע ראש בראש. לאחר הזדווגות של זכר ונקבה (הזכר קטן במעט מהנקבה, רגליו הקדמיות גדולות יותר ובטנו חדה יותר) בוגרים, מטילה הנקבה 6-1 ביצים ביום, במשך כחודש, הנצמדות לבסיס השערה בעזרת דבק מיוחד המופרש מאיבר ההטלה, ואז היא מתה. לאחר שבעה ימים מההטלה בוקעות הנימפות. לאחר 12-9 ימים נוספים (ושלושה גלגולים) הכינים מוכנות למחזור חדש.

זכר בוגר של כינת הראש

Kosta Mamkuglou, wikimedia/commons

בינואר 2011 אישר המכון האמריקאי למזון ולתרופות, ה-FDA, שימוש בתכשיר Natroba, המיועד לחפיפת ראשם של ילדים מעל גיל 4 ושל מבוגרים הנגועים בכינים. התכשיר מכיל את המרכיב הפעיל ספינוזד (Spinosad).

ספינוזד הוא תערובת של שני חומרים (Spinosyn A ו-Spinosyn D), שאת שניהם מייצר החיידק Saccharopolyspora spinosa (ומכאן שם החומר- שילוב שם מין החיידק עם ה-A וה-D של המרכיבים הפעילים), מקבוצת האקטינובקטריה.

החיידק S. spinosa בודד פעם אחת ויחידה על-ידי חברת התרופות אלי-לילי. החיידק בודד מדגימת אדמה שאסף מדען של החברה בשנת 1982 במזקקת רום נטושה באחד מאיי הבתולה שבים הקריבי בעת ששהה שם בחופשה. איסוף דגימות אדמה ממקומות אקזוטיים היה נפוץ מאד למן המחצית השנייה של המאה הקודמת לצורכי איתור מיקרואורגניזמים המייצרים חומרים בעלי חשיבות רפואית ו/או תעשייתית (האיסוף עדיין נמשך, אם כי פחות נפוץ - וראו לקריאה נוספת). ב-1985 זוהתה במעבדות החברה יכולתם של תוצרי החיידק, המופרשים לסביבה כשמגדלים אותם בסביבה אווירנית, לפעול כנגד חרקים. שנה אחר כך אפיינו פרדריק מרץ (Mertz) וריימונד יאו (Yao) את החיידק, שייכו אות לסוג Saccharopolyspora (הכולל כיום 20 מינים. ממין אחר בסוג, S. erythraea, מפיקים את האנטיביוט אריתרומיצין ומין אחר, S. rectivirgula גורם לדלקת ריאות אופיינית המכונה Farmer's lung) והציעו לכנותו S. spinosa. הוא לא נמצא
בדגימות אדמה אחרות.

ב-1988 זוהו מבחינה כימית המרכיבים הפעילים, spinosyn A ו-spinosyn D, המשתייכים למַקרוֹלידים (קבוצה הכוללת חומרים אנטיביוטיים דוגמת אריתרומיצין), מאז הם משמשים בעצמם, או עם חומרים נוספים, בתכשירים חקלאיים נגד חרקים, להגנה על כותנה, ירקות, עצי פרי ועוד. בישראל משתמשים, החל מ-1998, בתכשירים המכילים ספינוזד בגידולי ירקות ובכרמים לתעשיית היין. החומר משמש גם בתרופה הווטרינרית קומפורטיס, הניתנת לכלבים בבליעה כנגד פרעושים (ואינו יעיל נגד קרציות, שאינן חרקים).   

המרכיבים הפעילים בספינוזד

ספינוזד פועל רק כשהוא חודר למערכת העצבים של חרקים מסוימים, דרך מערכת העיכול, מתקשר לקולטנים הניקוטיניים של אצטיל כולין וגורם לכיווץ מתמיד, בלתי רצוני, של השרירים והחרקים מתים. ספינוזד מתפרק בגלל חשיפה לאור, וגם על ידי חיידקי הסביבה, כך שאינו מצטבר ואינו מזהם סביבתי.

יש להניח שכמו נגד כל תכשיר, יפתחו הכינים עם הזמן עמידות גם כלפי התכשיר הזה. אבל לזמן מה, יש לנו תכשיר שעובד ושאינו מסוכן לא למשתמש ולא לסביבה.

לקריאה נוספת

אוצרות בעפר - "מדע פופולרי" 23, מרץ 1996.

פורסם במקור ב"גליליאו" גיליון 155, עמ' 17, יולי 2011.