חיידקים ונגיפים וגם שאר היצורונים המקיפים אותנו מכל עבר, משפיעים על חיינו מכל מיני כיוונים. בבלוג אספר על אלה המוזכרים מדי פעם בחדשות וגם לחדשות מדעיות הקשורות בהם. כמו כן אשתף אתכם גם בתמונות ודיווחים על יצורים גדולים יותר, שבהם אצפה בטבע. בלוג זה גם יהווה ארכיון לחומרים שכתבתי בעבר ורלוונטיים לנושא.

10.11.08

על חיידקים, האוכל שאנחנו אוכלים, והשמנת יתר


עודף משקל, או השמנת יתר, הוא אחת הבעיות המרכזיות של העולם המערבי (וראו: דינה צפרירי - "כמעט כל מה שרציתם לדעת על השמנת יתר"). כמות המזון, הרכבו, פעילות גופנית (או היעדרה), תחושות של רעב ושובע, אכילה כפיצוי על חסכים אחרים - לכל אלה תרומה משלהם לתופעה. אבל, מסתבר שיש גם שחקנים נוספים במשחק, והם חיידקי המעיים.

העברת תכולת חיידקי מעיים של עכברים רגילים לעכברים נקיים מחיידקים בשלב מוקדם בחייהם, גרמה לאחרונים להעלות במשקל ללא עלייה בכמות המזון הנאכל. זאת על-ידי השריית התפתחותם של דפנות מערכת העיכול.

הזכרנו כאן בעבר את 1014 החיידקים המאכלסים את דרכי העיכול שלנו ושל בעלי חיים אחרים ("אם אין אני לי, חיידקים לי"). לחיידקים אלה תפקידים חשובים נוספים (הם ספקי ויטמינים, חוסמי גישה לחיידקים גורמי מחלות ו"מתרגלים" את מערכת החיסון) ובהיעדרם יקשה עלינו להתקיים. בשנים האחרונות מסתבר שהרכב החיידקים במעיים משפיע גם על יעילות ניצול האנרגיה מהמזון וייתכן שגם על היקפי גופנו.

לאחרונה מתפרסמים מחקרים בעיתונות המדעית שמקשרים סטטיסטית בין כמויות יחסיות של חיידקים מסויימים למצבו "התזונתי" של המאכסן. מדובר בשתי קבוצות חיידקי מעיים: פירמיקוטים (Firmicutes) ובקטרואידטים (Bacteroidetes).

מחקר בנושא נעשה על-ידי קבוצתו של ג'פרי גורדון (Gordon), מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, שבמיסורי. 12 אנשים שמנים חולקו בצורה אקראית לשתי קבוצות אכילה: האחת אכלה מזון נטול שומן (fat-restricted), והשנייה אכלה מזון נטול פחמימות (carbohydrate-restricted). במשך שנה עקבו החוקרים אחר הרכב חיידקי המעיים שלהם, באמצעות תגובת השרשרת של הפולימרז (PCR) ל-16S rRNA של שתי קבוצות החיידקים, על דגימות צואה. למרות שהיו הבדלים אישיים מבחינת חיידקי המעיים בין הנבדקים שהשתתפו בניסוי, בכולם נצפתה לאורך זמן עלייה בכמות הבקטרואידטים, וירידה בכמות הפירמיקוטים.

תופעה דומה נצפתה גם בעכברים שמנים (כתוצאה ממוטציה גנטית בגן מסויים). גם בהם נצפתה כמות גבוהה של פירמיקוטים, יחסית למקביליהם מזן הבר. לטענת החוקרים, החיידקים הם אלה שמייעלים את הפקת האנרגיה מהמזון בעכברים השמנים.

עכבר שמן ועכבר רזה. מקור: ויקיפדיה

הסקת המסקנות מניסויים כאלה עלולה להיות בעייתית. האם ייתכן שההרכב המשתנה של החיידקים במעיים הוא תוצאה של עודף המשקל ולאו דווקא הגורם לו? ואם אכן זה כך, האם יהיו לתוצאות אלה השלכות רפואיות וטיפוליות? ימים יגידו!

לקריאה נוספת

דינה צפרירי - "כמעט כל מה שרציתם לדעת על השמנת יתר", גליליאו 32, 1999

דרור בר-ניר - "אם אין אני לי, חיידקים לי", גליליאו 116, 2008

פורסם במקור ב"גליליאו" גיליון 123, עמ' 17, נובמבר 2008.

אין תגובות:

פרסום תגובה