תיאמין (ויטמין B1) ופרשת רמדיה - הרקע הביולוגי

תיאמין

בתחילת חודש מאי 2008, קרוב לחמש שנים אחרי "פרשת רמדיה", הוגשו לבית-המשפט כתבי האישום כנגד האחראים לה.

בתחילת נובמבר 2003 אובחנו ב-23 תינוקות הפרעות נוירולוגיות ואחרות. שלושה מהילדים מתו, ואחרים סובלים עד היום מליקויים התפתחותיים, עיוורון, חירשות ותסמינים נוספים. המשותף לכל הנפגעים היה הזנה ממושכת ובלעדית בחלב צמחי (על בסיס סויה) מתוצרת חברת הומאנה (Humana) הגרמנית, שייבאה לישראל חברת רמדיה.

בתחקיר שנערך התברר כי עקב שינוי המוצר נגרע מהמוצר המחודש הוויטמין תיאמין (thiamine), המכונה גם B1. כמות הויטמין שנמדדה אחר-כך בדגימות של המוצר המחודש היתה בין 29 ל-37 מיקרוגרם ב-100 גרם (על האריזה צויינה כמות של 385 מיקרוגרם - למעלה מפי 10). מחסור בוויטמין זה היה הגורם לפגיעה החמורה בכל התינוקות.

לטענת היצרנית, הוספת התיאמין (שהיתה חלק שגרתי בתהליך היצור של המוצר המקורי) למוצר המחודש הופסקה בעקבות בדיקות מעבדה שגויות לגבי כמותו במוצר המחודש, שנעשו במעבדות חברת לופה (Lufa). החברה טוענת שהפסקת הוספת הויטמין דווחה ליבואנית.

עם פרסום הפרשה הופיע ב"גליליאו" דיווח ("תיאמין לא אמין", "גליליאו" 64, דצמבר 2003), שכלל רקע היסטורי וביולוגי על הוויטמין. כאן אתייחס בקצרה רק לרקע הביולוגי.

תיאמין, כמו ויטמינים רבים אחרים, אינו מיוצר בגופנו, אך הוא הכרחי לבריאותנו, כך שעלינו לקבלו במזון: חלב, דגנים מלאים, בשר, כבד, דגים, ביצים ועלים ירוקים. תינוקות יונקים מקבלים את הוויטמין הדרוש להם מחלב האם, לכן יש חשיבות רבה שבתחליפי החלב, שבמקרים רבים הם מקור התזונה היחיד של התינוק, תהיה כמות מספקת של הוויטמין. היעדר הוויטמין גורם למחלה המכונה בֶּריבֶּרי (Beriberi), המאופיינת בהצטברות נוזלים ברקמות, בכאבי שרירים, בפגיעה קשה במערכות העצבים ובשריר הלב ובסופו של דבר - בשיתוק ובמוות.

תיאמין עובר בגופנו תהליך של זרחון, שבמהלכו מתווספות אליו שתי מולקולות של חומצה זרחתית. התוצר תיאמין פירופוספט (TPP) מהווה חלק לא-חלבוני (קבוצה פרוסטטית או קוֹ-אנזים) בשלושה אנזימים המשתתפים בתהליכי הפקת האנרגיה בגוף. בלא תיאמין, שלושת האנזימים האלה לא יפעלו.

1. פירובט דהידרוגנז (pyruvate dehydrogenase),
   המאפשר ("מזרז") דקרבוקסילציה של פירובט (pyruvate) לאצטיל קואנזים A (acetyl-CoA).
   
2. α-קטוגלוטרט דהידרוגנז (α-ketoglutarate dehydrogenase),
   המאפשר דקרבוקסילציה של α-קטוגלוטרט (α-ketoglutarate)
   לסוקציניל-CoA (succinyl-CoA).
3. טרנסקטולז (transketolase), המאפשר הפיכת סוכרים בעלי חמישה וארבעה פחמנים לסוכרים בעלי שבעה ושלושה פחמנים במסלול הפנטוז-פוספט (pentose phosphate pathway). 

חוסר בפעילות של שני האנזימים הראשונים משתק לחלוטין את מעגל קרבס - ובעצם את כל תהליך הנשימה האווירנית. הפסקת פעילות המעגל גורמת לירידה של פי 15 לערך בתפוקת האנרגיה שמקורה בסוכרים.

התהליך השלישי קל מאוד לזיהוי כמותי בדגימה של תאי דם אדומים, ולכן משמש ככלי לזיהוי המחסור בתיאמין.

העדר תיאמין משפיע בעיקר על מערכת העצבים, כיוון שמערכת זו תלויה בלעדית באספקת אנרגיה מסוכרים, להבדיל מרקמות אחרות בגוף, היכולות להשתמש גם בשומנים כמקורות אנרגיה.

ואסיים בתקווה שלקחי פרשה זו ילמדו ושאסון כזה לא יתרחש שוב.

לקריאה נוספת

"תיאמין לא אמין" - ד"ר צבי עצמון, "גליליאו" 64, דצמבר 2003

מידע על ההיסטוריה של "בריברי" (מחסור בתיאמין), תהליך האבחון שלה, ופירוט התסמינים - ד"ר דוד לוי, נובמבר 2003, אתר הידען

ויטמין B1 (תיאמין) ומחלת הבריברי - ד"ר רות ערב, נובמבר 2003, אתר האוניברסיטה הפתוחה

פורסם במקור ב"גליליאו" גיליון 118, עמ' 11, יוני 2008. עודכן בנובמבר 2017